תומר לוינסון: "המעבר לקרואטיה עשה אותי בוגר יותר"
רגע לפני שנבחרת הנוער פותחת את אליפות אירופה לנוער בדרג ב', אחת ההבטחות של הכדורסל הישראלי, תומר לוינסון, מצהיר: "לא חושבים על שום דבר חוץ מעלייה לדרג א'". וגם: למה סירב לפרטיזן בלגרד?
ביום שישי הקרוב תיפתח במקדוניה אליפות אירופה לנוער, דרג ב', שתכלול 24 נבחרות ובהן ישראל. הכחולים-לבנים המריאו היום (רביעי) לקראת המשחק הראשון שלהם בטורניר מול הולנד ביום שישי הקרוב. המטרה המוצהרת של הנבחרת היא להעפיל לדרג א' - כלומר להיות בין שלוש הנבחרות הראשונות באליפות.
רגע לפני הטיסה תפסנו את שחקן הנבחרת ואחת ההבטחות הגדולות של הכדורסל הישראלי, תומר לוינסון, לשיחה על החוזה ארוך הטווח שעליו הוא חתום בקרואטיה, החיים רחוק מהמשפחה והחלום הגדול.
לוינסון (18, 2.07) עלה כבר בגיל 15 לליגת העל ושיחק במדי עירוני נס ציונה, המועדון בו גדל. לאחר מכן שיחק עם הקבוצה עונה נוספת בליגה הלאומית, אבל מהר מאוד הבין שכדי להתקדם משמעותית בקריירה הוא יצטרך לקבל דקות משחק. העובדה שהדבר נמנע משחקנים צעירים רבים בארץ, גם מהכישרוניים שבהם, גרמה לו לחפש יעד אחר.
"עליתי לליגת העל כי רציתי להשתפשף", מסביר לוינסון. "כשהייתי בליגה לנערים לא יכולתי להיתקל באגרסיביות שיש בליגת העל. נס ציונה נתנו לי את ההזדמנות, גם בהתייעצות עם המאמן אישי שאני איתו כבר 8 שנים, איתמר רוזנברג. הוא גם מגיע איתי לכל אליפויות אירופה".
בקיץ שעבר שיחק לוינסון בנבחרת הקדטים דרג ב׳ ובה העמיד ממוצעים של 14 נקודות ו-11 ריבאונדים. הצוות המקצועי של פרטיזן בלגרד התרשם ופנה לשחקן.
"אחרי אליפות הקדטים קיבלתי הצעה מפרטיזן בלגרד", מספר לוינסון. "הרגשתי שאני לא בשל מנטאלית לעבור לשם. אני לא אשקר, הייתי עם טיפה הרגשה של פספוס אחרי שסירבתי להצעה. אחרי האליפות לנוער בעונה שעברה הציעו לי לעבור לאוסייק מהליגה הראשונה בקרואטיה. הם הציעו לי דברים שקפצתי עליהם בשתי הידיים".
בשל גילו הצעיר והאימונים המרובים לוינסון נאלץ לעשות הפסקה עם הבגרויות, אבל בקיץ הנוכחי דאג להשלים את תעודת הבגרות במקביל להכנות לנבחרת הנוער, וכיום, אחרי שמלאו לו 18 הוא מקווה לקבל את התואר "ספורטאי עילוי", שיעניק לו את ההזדמנות להמשיך לשחק שנתיים נוספות בקרואטיה, ולמעשה לדחות את השירות הצבאי.
הבטיחו לך דקות?
"לא, אין לי דקות מובטחות. הייתי צריך ואני עדיין צריך לעבוד קשה באופן יומיומי בשביל להרוויח את הדקות שלי. אני בדרך כלל מקבל 18 דקות בממוצע, בקרואטיה יש רק שני זרים על המגרש, ואני נחשב לזר. זה לא קל, כי יש להם המון שחקני בית. אפשר לקחת לדוגמא את משחק הגמר של נבחרת העתודה שלנו מול נבחרת קרואטיה, יש שם בערך שמונה שחקנים מליגת העל".
חוץ מההצעה המפתה לשחק באירופה, מה גרם לך לרצות לעזוב את הארץ?
"הרגשתי שזאת קפיצת המדרגה שאני רוצה - לצאת מאיזור הנוחות שלי, להתמקד רק בכדורסל. זה היה המקום האוליטמטיבי לעשות את זה".
איך התמודדת מבחינה מנטאלית?
"זה מאוד ביגר אותי מנטאלית, נהייתי אדם יותר בוגר ואחראי. אם אגיד שזה קל אני אשקר, אבל כל פעם שהיו לי משברונים קטנים הייתי יושב וחושב למה בעצם הגעתי לשחק בקרואטיה. הרי באתי כדי להשתפר בכדורסל, אם אני אתחיל לחשוב על כמה אני מתגעגע לארץ ולמשפחה זה לא יגרום לאמא שלי להיות אצלי תוך חצי דקה. אני מאוד שמח ונהנה".
אם בליגת העל בארץ מצב דקות השחקנים הצעירים היה משתפר, לא היית עוזב?
"אני לא רוצה לחשוב בדיעבד, ההחלטה לעבור לחו״ל עשתה לי רק טוב. באותו רגע הייתי ריאלי ואמרתי לעצמי שאני לא איך אני מקבל דקות משמעותיות, ומצד שני בקרואטיה אני כן יכול להילחם על הדקות, שזה מה שקרה בפועל. אז קפצתי על זה, לא רציתי לחשוב על 'אם זה ייפצע', או 'יוחלף המאמן', או כל סיטואציה אחרת שיכולה לקרות".
איך החיים בקרואטיה?
"יש לי חבר׳ה מדהימים לקבוצה, הכרתי חברים. זאת עיר שקטה, יש כמה אזורי בילוי שאפשר לשתות בהם איזה שוקו (צוחק). אחרי שבועיים של התאקלמות מאוד נהניתי. אני מדבר שם אנגלית, הקרואטים כבר יודעים לא רע בכלל אנגלית ולמדתי גם כמה מילים בקרואטית"
אתה מרגיש הבדל בין הכדורסל בארץ לקרואטיה?
"נושא ההגנה בקרואטיה הוא מעל ומעבר, שם הרגשתי את ההבדל. בנוסף, מתמקדים יותר באימונים אישיים, במיוחד לשחקנים צעירים. הבדל נוסף הוא ששיחקתי שם על עמדה 3 ובארץ אני משחק יותר 4-5. אם אני אצליח לשפר את האתלטיות שלי אז העמדה הזאת יותר נוחה לי".
אתה ממליץ לשחקנים צעירים כמוך לצאת לשחק באירופה?
"כל אחד והאופי שלו. זה יכול לעשות טוב וזה גם יכול להוריד אותך לקרשים אם אתה לא בנוי לזה מנטאלית, זה לא קל בכלל. אני לא רוצה להגיד שכל מי שייצא לאירופה זה יצליח לו, זה ממש לא ככה. תלוי גם מה הסיטואציה של אותו שחקן בארץ, אם יש לו סיטואציה טובה אז אני לא חושב שהוא צריך לצאת".
אתה רואה את עצמך חוזר לארץ אחרי שיסתיימו השנתיים הבאות?
"אני לא חושב על זה כרגע, אני רק חושב על האליפות לנוער אליה אנחנו טסים היום ועל העונה הבאה".
והחלום?
"להגיע הכי גבוה שאפשר. דראפט ה-NBA יושב לי בראש, אני מאמין שכל ילד צעיר רוצה להגיע לרמות הכי גבוהות, בשביל זה אנחנו מתאמנים".
עם נבחרת הנוער המטרה היא בעצם לעלות לדרג א׳?
"כמובן, במיוחד עכשיו עם כל הדיבורים סביב העתודה. גם בלי זה, אני חושב שנבחרות ישראל ראויות להיות ברמה הכי גבוהה באירופה, וזה אומר דרג א׳. הצוות הכין אותנו ברמה הכי גבוהה שאפשר ועכשיו זה תלוי בנו. אנחנו קבוצה מגובשת בלי אגו, אני מאוד מקווה ומאמין שנצליח לעשות את זה. אנחנו לא חושבים על פחות מזה".
מה אתה חושב על ההצלחה של נבחרת העתודה?
"זה מראה שהמצב לא כזה גרוע, אלא טוב מאוד. רק צריך לתת להם דקות, החבר׳ה כאלה כישרוניים.
לפנייה לכתב/ת 
