האמא מבקשת רחמים: "איבדתי שתי בנות. הילי נרצחה, אני נלחמת על שירי"
שירי סובול נשלחה ל-6 שנות מאסר לאחר רצח אחותה התאומה הילי. האם פנתה במכתב לשופטי העליון, שדנים בערעור: "אני מתגעגעת להילי, נותרתי בודדה בעולם. הדבר היחיד שמחזיק אותי שפויה הוא שירי"
בית משפט העליון דן היום (ד') בערעור שהגישה שירי סובול, שנשלחה למאסר בגין שידול לחבלה בכוונה מחמירה ובסיוע לאחר מעשה הרצח של אחותה התאומה הילי. סובול מרצה 6 שנות מאסר בכלא נווה תרצה, וזמן קצר לאחר שנכלאה הגישה את הערעור ובו ביקשה להפחית מעונשה. שופטי העליון טרם קיבלו החלטה.
אימן של שירי הכלואה והילי הנרצחת, רבקה, הופיעה מול השופטים וביקשה רחמים על בתה שירי. "אני עומדת בפניכם בשני כובעים", כתבה האם במכתב שהגישה לשופטים וושקטעים ממנו הקריאה בדיון. "האחד כנפגעת עבירה, כאמה של בתי הילית ז"ל, והשני כאמא של שירי שנגזר דינה ל-6 שנות מאסר. בקשתה של שירי להקל בעונשה היא גם בקשה שלי כנפגעת עבירה, וכאימה.
"איבדתי שתי בנות - הבת שנרצחה והבת שנכלאה לתקופה ארוכה. הבנות היו כל משפחתי ועולמי. נותרתי בודדה לגמרי בעולם לגורלי ואבלי. גידלתי אותן לבדי מגיל שנה בקשיים מרובים, השקעתי מאמץ אדיר כדי לקדם אותן והקדשתי לכך את זמני, משאבי ומעייני. ציפיתי לראות את בנותיי גדלות ומתבגרות וזוכות לחיים טובים ומאושרים ולמשפחות משלהן, אך לא זכיתי לכך".
בהמשך כתבה האם: "כל חיי התהפכו באותו יום מאז שבתי הילית נרצחה. הפכתי לאישה שבורה וכבויה. מצד אחד אני מתאבלת על הילית ומבכה את לכתה, ומאידך אני נלחמת על חייה של שירי. כי היא כל מה שנותר בחיי. אינני ישנה בלילות מאז האסון, הן בשל הכאב הרב על הילית שאינו נותן לי מנוח והן בשל החרדה לשירי שלא יקרה לה דבר בכלא.
"אני מתגעגעת להילית כל הזמן, הדבר היחיד שמחזיק אותי שפויה הוא בתי שירי. אני זקוקה לה לידי, לחזק אותי נפשית ולתת טעם לחיי, אך איני יודעת אם אספיק לזכות בכך לאור תקופת המאסר הארוכה וגילי שהוא קרוב ל-70. איני בריאה. היחידה שיכולה לעזור לי היא שירי והיא אינה לצידי. הקלה משמעותית בעונשה ושחרור מוקדם מן הכלא הוא לא רק אינטרס של שירי, אלא שלי. חיי נהרסו פעמיים - אני זקוקה לבתי והיא לי. במקרה הזה אפשר לשפר את מצבו של קורבן העבירה ואפשרות זו בידכם. אני פונה אל בית המשפט לנהוג כלפיי במידת החסד והרחמים על ידי הקלה משמעותית בעונשה של שירי".
לפי כתב האישום, שבו הודתה שירי ושלפיו היא הורשעה בבית משפט המחוזי, בינה לבין אחותה היו מריבות וסכסוכים, והיא התכוונה שבן זוגה דוד ערן יפגע בה. בפברואר 2016 בן הזוג רצח את הילי.
לאחר הרצח שירי התקשרה למוקד 100 כדי להרחיק כל חשד מעצמה וממנו, ודיווחה כי אחותה נדקרת כנראה על ידי ערבי. שירי הכניסה את בן זוגה לדירה, סיפקה לו מגבונים, פירקה את הידית מדלת החדר שבו הסתתר והסתירה את בגדיו ואת אחד משני כלי הרצח - סכין. היא שלחה לו מסרון ובו דיווחה שהשוטרים בדרך אליו.
בתחילה הואשמה שירי ברצח, אז חתמה על עסקת טיעון עם הפרקליטות והודתה בסעיפים מקילים יותר ללא סעיף הרצח. הצדדים לא סיכמו על עונש, ובית
המשפט גזר עליה את עונשה - 6 שנות מאסר. במעשה הרצח עצמו הורשע דוד, שדקר את הילי 130 דקירות, והוא מרצה 20 שנות מאסר.
בערעור שהגישה באמצעות עורכי דינה, אלי כהן, גיל פרידמן ואיריס טוביאנה נטען כי בית המשפט המחוזי שגה כשגזר עליה עונש מאסר ממושך. עוד צוין בכתב הערעור כי לא ניתן מספיק משקל להודאה של שירי ולהבעת החרטה שלה, לחיסכון הזמן השיפוטי הגדול עקב הגעה להסדר, לגילה הצעיר ולהיעדר עברה הפלילי. בנוסף נטען כי עונש קצר יותר ימנע רגרסיה צפויה במצבה הנפשי, ואילו עונש ארוך ירחיק אותה מגורמי תמיכה שיש לה כיום.
לפנייה לכתב/ת 
