"נאנט": זו הקומיקאית שצריכה ללמד בבית הספר
את הספיישל המצחיק והחשוב של הקומיקאית האנה גדסבי צריכים להקרין בבתי הספר כחלק מתוכנית הלימודים. עם אומץ ורהיטות הוא גורם אפילו לג'ים ג'פריס שמשודר במקביל - להחוויר
אתרע מזלו של "ג'ים ג'פריס: עכשיו זה אני", ספיישל הסטנדאפ החדש של מיודענו הקומיקאי האוסטרלי עם פה הג'ורה, לעלות לשירות של נטפליקס אחרי הקפת הניצחון של "נאנט", הספיישל של הקומיקאית המבריקה והמרגשת האנה גדסבי. במובנים רבים, השואו הבוטה, הוולגרי וסר הטעם של ג'ים ג'פריס האוסטרלי הוא ההפך הגמור מהסשן המדויק, החד כתער, של גדסבי הטזמנית.
ג'פריס משגשג על ציניות מרושעת, מתמסר כהרגלו לפרסונה המאצ'ואיסטית, האגוצנטרית שלו, ונהנה לזעזע, ללחוץ על כפתורים. גדסבי מתחילה רגוע, הכל נראה תמים יחסית תחילה, אבל היא הולכת וצוברת כוח ככל שהיא מתקדמת, חותכת בבשר החי של הגבר הסטרייט הלבן שג'פריס מייצג נאמנה - גם כשהוא במוד של הומור עצמי - ומסיימת בפיצוץ, שופכת את כל זעמה וכאבה מול קהל שכבר הפסיק לצחוק ורק עומד משתאה לנוכח האמת שלה.
פלא שכל העולם מדבר כבר חודש על "נאנט", בעוד הספיישל המושקע של ג'פריס, שפשוט הופיע לו בשירות השבוע, יצר מינימום התעניינות? אבל בשביל זה אנחנו פה: כדי להגיד לכם שגם "עכשיו זה אני" שווה את הזמן שלכם, גם אם בהחלט לא מדובר באירוע יוצא דופן כמו המופע של גדסבי. ג'פריס, מקצוען ותיק, מספק שואו מצחיק מאוד, מלוכלך מאוד ולא מתנצל בעליל. מהתחלה קצת איטית עם רוטינת דונלד טראמפ שג'פריס מגיש כאילו לא טחנו את זה אלף פעם לפניו, הוא חותך לכל הטופיקים החביבים עליו - אונס, החיבה האמריקאית לכלי נשק ואקטים מיניים קינקיים - כשהוא מנסה (ומצליח) לחלץ מהקהל את הצחוק המזועזע שמזין אותו.
המופע מתחזק משמעותית כשג'פריז עוזב את הספציאליטה הרגיל וחולק פכים מחייו עם בנו, לפני שמגיע סיפור ארוך והיסטרי שבו הוא מתאר את הפעם ההיא שבה התארח אצל מריה קארי ובן זוגה דאז, המיליארדר (וסחבק של ראש הממשלה שלכם) ג'יימס פאקר. רק בשביל הקטע הזה שווה לכם לתת ל"עכשיו זה אני" צ'אנס, אם כי גם רגע מאוחר ורציני יותר שלו במופע, שבו ג'פריס חולק משהו מהחיים עם דיכאון קליני, עדיין לא מביא אותו למחוזות הלהבה החשופה של גדסבי.
על המופע שלה "נאנט" בטח כבר קראתם מספיק, אם טרם צפיתם. אז אגיד רק את זה: כבר קראתי ביקורות על אודות המופע, רובן מפוצצות בסופרלטיבים, אבל לחלקן נלוותה סוג של אזהרת מסע: "זהו לא סטנדאפ רגיל, אז תכינו את עצמכם". ובכן, "נאנט" באמת איננו מופע סטנדאפ רגיל - אבל הכי טוב להגיע אליו לא מוכנים. כך האגרוף יכה בעוצמה עזה יותר, כפי שהוא צריך. כי בעולם מתוקן, "נאנט" צריך להיות מוקרן במסגרת תוכנית הלימודים של חטיבות ביניים - ואחרי שתצפו בו תבינו שכך, עם רהיטות ואומץ ושליחות אמיתית, מתחילים לתקן את העולם הזה. מצחיק וחסר עכבות ומהוקצע כהרגלו, ג'פריס נותן אחלה שואו, אבל הוא לא יכול שלא להחוויר מעט מול החוויה העזה שמספקת גדסבי.
הביקורת פורסמה במגזין "פנאי פלוס".
