האב שמצא דרך לשלב בין הבית לקריירה

חזרתי מביקור בברלין, וכמו כל ישראלי טוב, כל צעד, הברה ונשימה עסקתי בהשוואות: קניות בסופר, תחבורה ציבורית, גני ילדים, ביטוח בריאות, תשתיות, שכר דירה ופארקים. הכול. 72 שעות של שיכרון השוואות וגרמנים. אבל דבר אחד בלט שם מעל הכול. אולי זו האווירה הברלינאית הרגועה מאליה או השווארמה ב-2.5 אירו, אבל, לפחות מהצד, נראה שלהורים שם יש שלוות נפש נפלאה, כזו שיש לנו רק בין גיל אפס לחודשיים.

הילדים שלהם מתרוצצים על המדרכה, בין כיסאות בית הקפה, בזמן שאמא ואבא לוגמים בנחת את האספרסו הזול להחריד שלהם, תוך כדי שיחה נינוחה עם חברים, הורים גם הם. ככה סתם, בשעת אחר הצהריים, אחרי הגן. אחי, הברלינאי הוותיק, אמר לי שככה זה. שמכסים לך את כל המסביב וזה נותן לך זמן להתמודד עם הילדים בנינוחות.

ואצלי, רק היום הגדולה שלי טרקה לי את דלת המכונית בפרצוף כשהורדתי אותה בכניסה לקייטנה, בתגובה לעצבים שלי על כך שהיא העזה להאכיל את החתול השכונתי על הבוקר במקום לנעול נעליים ולהביא את התיק. כי אני, כמו בכל יום, כבר מאחר לעבודה.

משפחה מודל 2018:

1. נצלו את ימי החופש, אל תצברו אותם

"חוכמה גדולה", תגידו, "זה כל הסיפור? כאילו לא ידענו את זה כבר קודם". אוקיי, אז אם ידעתם למה לא לקחתם? למה עדיין יש לכם 15 ימי חופש במאגר? הרי הילדים הם הדבר חשוב ביותר בחיינו, נכון? אז בפעם הבאה כשמגיע עוד איסרו חג לא קשור או כשהילד שוב עם חום או אפילו כשהוא מבקש מכם ללוות את הטיול השנתי, תעשו לו ולעצמכם טובה - אל תזרקו אותו אצל הסבתא או האחות הרווקה. קחו יום החופש, הישארו איתם בבית, לכו לטייל, לסרט, לים, תבלו. בעוד כמה שנים, הילדים כבר ידאגו לעצמם ולכם יהיה מספיק זמן לעבוד.  

הנה כמה דברים שכנראה עולים לכם כרגע בראש:

כמעט שלא נותרו לי ימי חופש ואת המעט שיש, צריך לשמור לאוגוסט.

אם נסכום את כל ימי החופש שתצטרכו לקחת במהלך 15-10 השנים שבהן הילדים שלנו עדיין לא סיגלו את היכולת להירקב יום שלם מול הטלוויזיה לבד בבית - נגיע לכמה? 200 ימים? 200 ימי חופש שיכולים להפוך את הילדות של דור ההמשך ואת החיים שלכם לטיפה יותר נינוחים ומאושרים. לא שווה?

להפוך את החיים לקצת יותר נינוחים(צילום: אלבום פרטי)

אנחנו חייבים לסיים את הפרויקט הזה והעומס בעבודה נוראי.

תגידו, זה רק אני או שגם לכם יש לפעמים ימים שלמים שבהם אתם מרגישים שלמרות שהייתם כל היום מול המחשב, לא באמת עשיתם משהו? נכון להיום, כל המחקרים מצביעים על כך שהצלחת הארגון היא פועל ישיר של רווחת העובד. ההנחה הזו תופסת חלק משמעותי יותר ויותר בתפיסת הארגונים השונים. עובד מאושר הוא עובד יצרני יותר, יצירתי יותר ובעל סיכוי גבוה יותר להתמיד במקום העבודה. אז למעשה, ההשקעה במשפחה, ובכלל בחיים מאוזנים יותר, היא למעשה טובה למקום העבודה שלכם.

קראו עוד:

מחקר: הקשר בין הנייד שלכם להפרעות קשב של הילדים

"רציתי להיות אבא 24 שעות ביממה"

קל יותר להיות אמא לשניים מאשר לילד אחד

נו טוב, תגיד את זה לבוס שלי. יפטרו אותי.

אין לי מה להגיד על זה. אם אתם עובדים טובים ואתם מפחדים שיפטרו אתכם כי לקחתם יותר ימי חופש מהמקובל, תחליפו עבודה. אגב, לפי מחקר של Deloitte עלות החלפת עובד היא 50-200% מהמשכורת השנתית של עובד ותיק (בהתחשב בעלות הגיוס, ההדרכה, זמן ההתאקלמות, טעויות ועוד). אז - הפסד שלהם.

נצלו את ימי החופש(צילום: אלבום פרטי)

2. תעבדו טוב - פחות שעות, יותר יעיל

לפני שאתם בורחים, זה לא הולך להיות קטע אולטרא-קפיטליסטי כזה שתתייעלו בעבודה אם אתם רוצים לפנות זמן למשפחה. סיפור קצר: בעבר עבדתי בחברת היי-טק, מהסוג הזה שאם אתה יוצא מהמשרד בחמש אז שואלים אותך "הכול בסדר?" כמו שאומרים, מצאת החמה עד צאת הנשמה, 12-10 שעות כל יום, ברבאק. זרמתי.

אבל אז אשתי נכנסה להיריון ראשון ודי מהר הבנתי שככה לא אוכל להמשיך. אז. אין יותר שיחות קפה מיותרות. טוב, יש, אבל פחות. האצלתי סמכויות לכל מי שרק רצה (ותתפלאו כמה רוצים), השקעתי המון עבודה בלפשט ולייעל את החלק הרוטיני של העבודה, ומפה לשם, אחרי כמעט שנה של עבודה ממוקדת, מצאתי את עצמי בשלוש אחר הצהריים עוזר לאחרים עם המשימות שלהם, כי אני עם שלי כבר סיימתי מזמן. בחמש הייתי כבר בבית. 

אחרי כמה חודשים כאלו לא רק שלא פיטרו אותי אלא הציעו לי לנהל צוות משלי. אם תמקדו את העבודה ולא תתפזרו, תהיו טובים יותר. זה לוקח זמן והשקעה אבל ישנו יחס הפוך בין פריון העבודה לשעות העבודה, ככל שפריון העבודה עולה כמות שעות העבודה יורדת ורמת החיים עולה. עכשיו, לא גיליתי את אמריקה פה, הרבה מאיתנו מנסים להתייעל. הטריק הוא שבזמן הפנוי שנוצר, אפשר להוסיף עוד פרויקטים ועוד עבודה אבל אפשר גם ללכת הביתה.

מצאת החמה עד צאת הנשמה(צילום: shutterstock)

3. תהיו אחראים

לקחתם יום חופש? אתם בכיוון הנכון. עכשיו, לחלקנו (אני) יש נטייה להשאיר את הלו"ז של היום כמו שהוא, מתוך הנחה שכולם כבר יודעים שהיום אתם לא מגיעים אז הם יבינו לבד שהכול נדחה. אז זהו, שבניגוד לדעה הרווחת, אתם (שוב, אני) לא מרכז העולם, לא כולם יודעים מה ואיפה אתם ואם אנשים מגיעים לישיבה או מצפים מכם לתוצר כלשהו באותו יום ופתאום זה לא קורה - זה משאיר טעם רע.

אם לא הגעתם בהתראה של הרגע האחרון - עדכנו את כל מי שרלוונטי. עשר דקות ממוקדות בבוקר, זה כל מה שנדרש כדי לסדר את היום. אל תשאירו ישיבות ודברים חשובים פתוחים, טפלו בהם, דחו אותם למחר אם צריך - רק תודיעו. כי אחרת זו לא חופשה לגיטימית, זו הזנחה, ובמקום שההחלטה להישאר יותר עם הילדים תבוא ממקום של חוזק היא תיראה רשלנית ולא אחראית.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

4. אל תרגישו לא נעים

עזבו את כל מה שכתבתי, קחו רק את זה: לקחתם יום חופש או נאלצתם להישאר עם הילד החולה בבית? תנוחו. אל תרגישו "לא נעים מהעבודה". אין צורך לפרט, להסביר, לנמק ולתת דוגמאות לסיבה שלא באתם היום. ונכון, אנחנו כל כך חשובים בעבודה, הם לא יסתדרו בלעדינו, החברה תקרוס, אבל עדיין, אלא אם זה ממש חשוב, לא עונים למיילים ולא לטלפונים.

לא אשקר, אני לא שם. גם לי עדיין לא נעים. גם אני מנסה "להציל" ימי עבודה על חשבון זמן עם הילדים וגם אני צמוד למיילים, גם כשהילדה שוכבת חולה על הספה. אנחנו לא מושלמים, כולנו נמצאים במתח הזה שבין המחויבות לעבודה להשקעה בילדים (נשמע איום, נכון?). אני עובד על זה, החל מיום החופש הבא שאקח, ואתם?

הכותב הוא אב לשלושה ילדים ועובד כמנהל בחברת ביו-טק