ווטסאפ נלחמת בשמועות הקטלניות
אחרי שעשרות אנשים נרצחו בהודו בגלל שמועות שקריות שהופצו בווטסאפ, אפליקציית המסרים ניצבת בפני מתקפה של השלטונות בשוק הכי גדול שלה בעולם. כעת ווטסאפ התעוררה והחלה לנקוט צעדים להפחתת הפייק־ניוז, אבל יכול להיות שזה כבר מאוחר מדי
לפני שבוע נמצאה גופתה של צעירה בת 25 בשולי יער באחד המחוזות במרכז הודו. חקירה קצרה העלתה כי היא מתה לאחר שהמון זועם היכה אותה למוות וביצע בה לינץ'. הסיבה: שמועות שקריות שהתרוצצו באפליקציית המסרים ווטסאפ, המזהירות לכאורה מנשים וגברים שחוטפים וגונבים ילדים.
מתברר שהאישה נחשדה, מסיבה לא ברורה, שהיא בין חוטפי הילדים. ההמון הקיף אותה, חקר אותה - וזה נגמר בלינץ' וברצח. והיא לא הראשונה: בשבועות האחרונים, מעל 30 איש ברחבי הודו נרצחו בתקריות דומות, שכללו אלימות מצד המון משולהב שניזון משמועות שמתפשטות בווטסאפ כאש בשדה קוצים, על סוחרי איברים וחוטפי ילדים ושלל מעשיות אחרות. המשטרה כבר עצרה מספר חשודים ברצח של הצעירה, אך ברור שהתופעה הזו לא תחלוף כל כך מהר.
בהודו, ובמדינות נוספות, מפנים בתקופה האחרונה אצבע מאשימה כלפי אפליקציית ווטסאפ שבבעלות פייסבוק. ווטסאפ תמיד התגאתה בכך שהיא אמצעי תקשורת שנועד לחבר בין אנשים שרוצים לשוחח ולשמור על קשר. "בסך הכל" אפליקציית מסרים חביבה, עם אמוג'י, תמונות וסרטונים. אך כעת, כך נראה, היא מצטרפת לרשימה של חברות טכנולוגיה, מפייסבוק ועד גוגל, שמואשמות שהן גם מחוללות נזקים ובעיות קשות ב"עולם האמיתי". בזמן שנגד פייסבוק, גוגל וטוויטר הטענות היו בעיקר על גרימת דיכאון, שיימינג, קיטוב חברתי והטיית בחירות, בהודו מסתבר שפייק־ניוז יכול להיגמר ברצח.
לאחרונה ווטסאפ התעוררה והתחילה להבין את גודל הדילמה. מצד אחד, אין לה דרך לשלוט במה שאנשים מפיצים באפליקציה ובוודאי שאין לה דרך למנוע מעשי לינץ' ורצח — כאלה התרחשו ויתרחשו בלי קשר לאפליקציית מסרים כזו או אחרת. עם זאת, תחת לחץ הולך וגובר מצד הממשלה ההודית וממשלות נוספות, היא נאלצת למצוא דרכים להפוך את הפלטפורמה לבטוחה יותר ולהפחית את התופעה של הפצת שמועות, ספאם ושקרים. האם יש לה דרך יעילה לעשות זאת, בלי להתערב ולצנזר תכנים? לא ברור. מה שבטוח: האירועים בהודו עשויים לעצב מחדש את אפליקציית ווטסאפ ויהיו להם השפעות חובקות עולם, גם כאן בישראל.
"טיפול לא מספק"
לווטסאפ מעל 1.5 מיליארד משתמשים ברחבי העולם, מתוכם כ־200 מיליון בהודו, דבר שהופך אותה לשוק החזק ביותר עבור האפליקציה. שמועות כוזבות המופצות בווטסאפ היו תמיד בעיה בהודו ובמדינות נוספות, אך בחודשים האחרונים המשבר החריף לאור מעשי הלינץ'. הממשלה ההודית יצאה נגד ווטסאפ באופן תקיף, ואף מאיימת לנקוט נגדה בצעדים משפטיים בטענה שזו אינה יכולה להתחמק מהאחריות שלה לנושא. "מצער שהעברת מסרים לא אחראיים בכמויות גדולות לא טופלה בצורה מספקת על ידי ווטסאפ", אמרו במשרד הטכנולוגיה ההודי.
הממשלה ההודית יצאה בדרישה יוצאת דופן לקבל אפשרות לניטור ולמעקב אחרי הודעות, כך שהיא תוכל לזהות את אלה שאחראים על הפצת ההודעות השקריות. ווטסאפ דחתה זאת על הסף מאחר שהמשמעות היא שבירת ההצפנה מקצה־לקצה של ההודעות, והפרת הפרטיות של המשתמשים. אך בווטסאפ מבינים שאם הסכסוך הזה יגיע לבתי משפט ולמחוקקים ההודיים, היא עלולה לעמוד בפני בעיה רצינית בשוק הכי גדול וחשוב שלה.
לפיכך, ווטסאפ מנסה להראות שהיא עושה משהו בנדון. אחד הצעדים הראשונים שנקטה בו היה מעט תמוה. החברה פירסמה מודעה על עמוד שלם במספר עיתונים הודים בולטים, שבה קראה לאנשים "לחשוב פעמיים" לפני שהם משתפים ומעבירים הודעות עם טעויות או כאלה שעלולות לגרום לפחד וכעס. "יחד נוכל להילחם במידע השקרי", נכתב במודעה. המודעה כללה 10 טיפים למאבק בהפצת שמועות כוזבות, למשל: לבדוק קודם אם התוכן של ההודעה פורסם במקום אחר, להטיל ספק במידע ולוודא את אמינותו, לנסות לבדוק מי כתב אותו, מאיפה התמונות הגיעו, ועוד. זה כנראה ניסיון נאיבי: מעטים מאיתנו טורחים לערוך תחקיר מעמיק על כל הודעת ווטסאפ שאנחנו מקבלים.
לאחר מכן נקטה ווטסאפ במספר מהלכים משמעותיים יותר, כמו הוספת פיצ'רים חדשים בניסיון להגביל את הפצת הפייק־ניוז. שינויים מסוימים שראיתם בווטסאפ שלכם לאחרונה נולדו ישירות בגלל האירועים בהודו. הראשון, לפני שלושה שבועות, הוא סימון הודעות שרשרת. כשמישהו מעביר לקבוצה או לצ'אט פרטי הודעה שלא הוא עצמו כתב - כלומר, הועברה אליו, ההודעה מסומנת בתווית אפורה חדשה שמעליה מופיע: "הועבר". כך משתמשים יכולים לזהות הודעות שהועברו בתקווה שיחשבו פעמיים לפני שהם מעבירים אותן למישהו אחר. זה לא תמיד יעיל: מי שרוצה לעקוף את הסימון ולהמשיך להפיץ הודעות, יכול פשוט לעשות זאת באמצעות "העתק־הדבק" של תוכן ההודעה, ללא העברתה.
זמן קצר לאחר מכן, הודיעה אפליקציית המסרים שהיא מבצעת פיילוט במסגרתו תוטל מגבלה על העברת הודעות שרשרת. כיום ניתן לבצע העברה (Forward) של הודעה, תמונה או סרטון, למספר בלתי מוגבל של נמענים - אנשי קשר וקבוצות. אך ווטסאפ הודיעה כי תגביל בהודו את העברת ההודעות לעד 5 נמענים בבת־אחת. בשאר העולם ההגבלה תעמוד על מספר גבוה יותר, לא ברור עדיין איזה. הפעולות הללו מצטרפות לצעדים נוספים שננקטו בעבר, כמו כלי שליטה חדשים למנהלי קבוצות, אפשרויות לסימון הודעות כספאם וחסימת אנשי קשר.
במקביל ווטסאפ מקיימת מפגשים עם גופים וארגונים לא ממשלתיים בהודו, בניסיון למצוא דרכים נוספות להיאבק בתופעה, והודיעה על תוכנית במסגרתה תעניק פרסים ומימון לחוקרים אקדמיים שמנסים למצוא דרך להגביל הפצת דיס־אינפורמציה ברשתות החברתיות. בווטסאפ מבהירים: כדי להילחם בהפצת שקרים, יש צורך גם בפעולות מצד הממשלה וארגונים אזרחיים, בעיקר בכל הקשור לחינוך ולמודעות. לא בטוח שכל זה יספיק כדי לשכנע את ההודים. בינתיים יש הקוראים לווטסאפ לצנזר תכנים ואף למחוק אותם, באמצעות פיקוח וזיהוי אוטומטי של תכנים בעייתיים.
לא רק בהודו
הודו לא היחידה: ווטסאפ - לצד פייסבוק ואינסטגרם - נחסמו גם בסרי־לנקה לאחר שהופצו דרכן קריאות לאלימות נגד האוכלוסייה המוסלמית; במיאנמר נשמעו גם האשמות קשות נגד פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם על הפצת "שנאה" והן נמצאות תחת לחץ של השלטונות. במקסיקו נטען כי מתחזים ופייק־ניוז שהופצו בווטסאפ ניסו להשפיע על הבחירות האחרונות במדינה.
בישראל כולנו מכירים את תופעת השמועות המזויפות שמופצות בווטסאפ בכמויות גדולות — גם אם הדבר לא הוביל לטרגדיות כמו בהודו. כולנו קיבלנו אזהרות מזויפות אך לא־מזיקות כמו "ווטסאפ הופך להיות בתשלום, העבירו ל־10 אנשים", או "וירוסים מסוכנים" שמופצים ברשת. היו גם מקרים קשים יותר, בעיקר סביב אירועים ביטחוניים, למשל ב"צוק איתן": שוב־ושוב הופצו בווטסאפ שמות של חיילים הרוגים עוד לפני שההודעה הגיעה למשפחות; במקרים מסוימים נכללו בין שמות ההרוגים גם חיילים שלא נפגעו, דבר שגרם מצוקה נפשית קשה להורים. היו גם לא מעט שמועות מזויפות על אירועים ביטחוניים חמורים שלא היו ולא נבראו.
הביקורת נגד ווטסאפ סביב הודעות כוזבות אינה חדשה, אך נראה שהחברה שלא ממש התייחסה לסוגיה עד היום, התעוררה סוף־סוף והחליטה לנקוט צעדים משמעותיים רק אחרי שהודו, מדינת ענק, איימה לנקוט נגדה צעדים משפטיים ממשיים.
הדילמה של ווטסאפ מייצגת את אחד התהליכים החשובים שעוברים כיום על ענקיות הטכנולוגיה. כמו פייסבוק, גוגל, טוויטר ואחרות, גם ווטסאפ מבינה שחלפו הימים שבהם החברות יכלו להתחמק מאחריות בטענה שהן פלטפורמות של תוכן גולשים בלבד, ושאין להן אפשרות טכנית או מוסרית להתערב בתוכן.
חברות המדיה החברתית, ביניהן ווטסאפ, לא יכולות להפוך לצנזורים שבודקים את האמיתות של כל פיסת מידע שמופצת בהם. אך מצד שני הן הופכות לכר גידול פורה לכל התופעות השליליות של האנושות - גזענות, שנאה אלימות - וכבר לא יכולות להמשיך להיתמם ולהסיר מעליהן אחריות.
