חבריו של אילון הדליקו נרות זיכרון בזירת התאונה: "יש דברים שלא לומדים בבית הספר"
כ-200 נערים, בהם תלמידי בית הספר אליאנס בתל אביב, הגיעו לפינת הרחובות ש"י עגנון-אבן גבירול בעיר שבה נדרס למוות חברם אילון שלו-אמסלם. האב קובי פנה למשתתפים: "מותו הכואב של אילון יכול להצמיח שינוי ביחס להולכי רגל וביחס לנהיגה בשכרות, בכוחכם יחד לעשות שינוי"
יום לאחר שאילון שלו-אמסלם (13) הובא למנוחות, הגיעו הערב (יום ב') כ-200 נערים לפינת הרחובות ש"י עגנון-אבן גבירול בתל אביב, שבה מצא הנער את מותו בתאונת דרכים.
הנערים, בהם חבריו ומכריו של אילון מבית הספר אליאנס בעיר, הדליקו במקום נרות זיכרון והניחו פרחים. קובי, אביו של אילון שכיהן בעבר כממונה על השכר במשרד האוצר, אמר באירוע הזיכרון: "יצאנו מהשבעה הכואבת כדי לפגוש אתכם, את האהבה שלכם אלינו ואל אילון. אילוני היה במקום הזה ונלקח מאיתנו, הוא מת לבד בחושך, נדרס למוות על ידי נהג שיכור שהיה אדיש לחיי ילדים תמימים שחונכו היטב לשמור על כללי הבטיחות.
"ילדים וילדות יקרים, שום דבר כבר לא יחזיר לנו את אילון, אבל הנוכחות שלכם כאן מספרת סיפור מדהים: הקסם שהיה באילון, האהבה שיצאה ממנו אליכם מגיעה אליכם ואלינו בחזרה, מעודדת אותנו ומנחמת אותנו. אבל ישנו סיפור מדהים נוסף עוד יותר, מותו של אילון נוגע בכל כך הרבה ילדים והורים שהמומים, מזועזעים ולא מאמינים. המוות הזה מיותר ואכזרי ויכול לקרות לכל אחד".
עוד אמר האב כי "אילון קיפח את חייו כאן, ולמרבה השמחה דניאל (חכמי, החבר שנפצע קשה בתאונה. ר"ר) ניצל מידיו של הדורס, ומכאן נשלח לו רפואה שלמה. ילדים, בטרגדיה שקרתה לנו יכולה להיות נקודת מפנה. מותו הכואב יכול להצמיח שינוי ביחס להולכי רגל וביחס לנהיגה בשכרות. אתם, בכוחכם יחד לעשות שינוי ולהראות שמותו לא היה לשווא. לפחות עד שהשינוי הזה יקרה תשמרו על עצמכם, המדרכה היא כבר לא מקום בטוח. תזכרו את אילון שלנו, את האהבה שהייתה בו. אנחנו נזכור אתכם ואת האהבה הגדולה שנתתם לנו".
מיכל לוריא-חזות, אחת המארגנים מהורי השכבה שבה למד אילון, אמרה: "האירוע הערב נולד בעקבות רצון לתמוך בחברים לשכבה של אילון. האירוע התעצם בזכות האהבה למשפחת אמסלם".
היא אמרה עוד בדבריה אל משפחתו של הנער: "מותו של אילון הימם את כולנו, זו פעם ראשונה שנהרג חבר לשכבה. יש דברים שלא לומדים בבית הספר ואי אפשר להתכונן אליהם. רצינו לרפא את הנשמה הפצועה שלכם היום. כל אחד מילדינו רץ במדרכה הזאת ויכול להיות שאחד מילדינו היה במקומו, ואנחנו במקומכם. אנחנו מודים לכם משפחת אמסלם שנתתם לנו להיות חלק מכם. משתתפים בצערכם".
לוריא-חזות הוסיפה כי "בזכות אילון גדלנו קצת, למדנו קצת, הבנו על בשרנו מה ההשלכות של אלכוהול, ולמדנו כמה משמעות יש בכל זאת למשפחה ולחברה ולתמיכה ברגעים של צרה. למדנו מהו גורל, ועד כמה כאב יש ביום רגיל וביום שהוא כאילו רגיל אבל הופך להיות בלתי צפוי. הביחד הזה של כולנו כאן נותן תחושת עוצמה גדולה לכולנו".
אורשי פלומנבאום, דודו של אילון ששמר עליו בעת שמשפחתו הקרובה שהתה בתאילנד, אמר: "אני שבור, זה כל כך כואב. מה שהילדים עשו פה זה משהו מהמם עם הרבה מסר, לא ציפינו לדבר כזה".
סיגל וייצמן, פעילה חברתית ומתנדבת במשטרה. אמרה: "כאימא אני מודאגת מזה שדורסים ילד על המדרכה. ההורים כועסים שהענישה במדינה נמוכה. הדורס יחזור לנהוג ואילון לא יחזור לחיות. בימים אלו של החופשה אנחנו לא מתגברים על הפחד. הוא לקח חיי אדם ואסור שהוא יקבל שוב את רישיון הנהיגה שלו".
האב ספד בהלוויה: "מדינה שלמה בוכה עליך"
האב קובי ספד אתמול לבנו בהלוויה שנערכה בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. "אתה ילד של החיים, לא של מוות. מותך בט"ו באב אחרי מפגש עם חבריך הוא אכזרי. מדינה שלמה בוכה עליך. חבריך, שכנים, מורים והורים לילדים, חברים מהצופים - כולם באים ושואלים הכיצד ילד נפלא שכמותך הלך.
"תמונתך פותחת את כל העיתונים ותוכניות הטלוויזיה. מילאת את לבנו, חוש ההומור שלך היה חד ומצחיק עד דמעות. לצחוק איתך הייתה חוויה. ריגשת אותי בכל מעשיך. בבתי הספר הפכת למוכר ואהוב, עלם חמודות שבודק גבולות. מורותיך התפלאו מכישוריך כל הזמן".
האב אמר עוד בהלוויה כי "היית חד וביקורתי ובה בעת רגיש ומבין היטב. אתה בן 13 וחייך נגדעו. מי יודע מה הרגשת באותם הרגעים. האם צעקת אימא או אבא? החלפתי מסגרת עבודה כדי להיות איתך ועם אחיותיך. יחסינו הלכו והתהדקו, לשבת לידך ולראות כדורגל וכדורסל בעוד אני נפעם מרמת ההבנה שלך. נסענו לעשות סקי. נדמה לי שאני רציתי את זה יותר ממך. אני נפרד מחבר, מילדי בכורי, ילד יפה שלי, נסיך שלי, הבית לא יהיה דומה יותר. שלום אהוב לבי, נוח לך לעולמי עד לשלום".
דקלה, אמו של אילון, אמרה בהלוויה: "זה סיוט שהוא מציאות. איך דבר כזה קרה? זה לא יכול להיות, אנחנו מסרבים להאמין. הלב לא יכול להכיל, לקבל, רק חגגנו בר מצווה ובירכנו אותך. ילד שלי מוכשר וחתיך ומבין את החיים, בעל לב רחב ושוחר צדק. הגיעו לבקר אותך אבל לא היית בבית. לו רק היית שומע מה אומרים עליך, היית נבוך מזה מאוד. עכשיו כולנו באנו להיפרד.
"מי יכעס עליי נורא ואחר כך יגיד 'אימוש אני מצטער'? בגרת, היית בן 17 בנפש ורצית לטרוף את העולם. אני כל כך רוצה שתיכנס אליי שוב לחדר ותגיד לי 'קחי אותי ליוני', הכול בהתראה קצרה, ואני מסיעה. אמרת לנו בדרכך הבוגרת שהנסיעה הזו לתאילנד ארוכה מדי עבורך, דיברנו ובסוף החלטנו לקבל את רצונך ותישאר בארץ. בחמישי בערב דיברנו ושאלתי איך אתה, אמרת שאתה מאושר חופשי ושמח".
חקירה ראשונית של המשטרה העלתה כי הנהג הדורס, אלי בר זכאי מירושלים, איבד ככל הנראה שליטה על רכבו בצומת ובמקום לפנות שמאלה המשיך ישר ופגע באילון ובחברו דניאל חכמי, שנפצע קשה.
בבדיקת ריכוז האלכוהול בדמו של בר זכאי נמצא כי הוא היה שיכור, ובגופו נמדדו של 600 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף - יותר מפי שניים מהמותר. הבדיקה בוצעה באמצעות "נשיפון", אך כאשר בר זכאי התבקש לעבור בדיקת "ינשוף", הוא סירב. בנוסף, הנהג טען כי התאונה נגרמה בשל כביש רטוב לאחר שצינור מים התפוצץ במקום.
לפנייה לכתב/ת 
