ג'סטין ת'רו אובייקט מיני? "זה מגעיל"
השחקן ג׳סטין ת׳רו נחשב לאחד השחקנים הסקסיים בהוליווד וממשיך לככב במדורי הרכילות גם אחרי הגירושים מג׳ניפר אניסטון, אבל עדיין נבוך לשמוע על כך. בסרט "המרגל שזרק אותי" הוא וסם היואן מגלמים מרגלים מסוג קצת אחר - יפים ופתיינים. "ג'יימס בונד הוא דינזואור", אומר היואן. צפו בריאיון עמם
אחרי שחסה בצילה של אשתו לשעבר ג'ניפר אניסטון במשך כמה שנים, ג'סטין ת'רו יוצא לאור בשנות הארבעים לחייו וזוכה להצלחה לא מבוטלת בטלוויזיה, בקולנוע וכרגיל גם במדורי הרכילות. מאז הפרידה המתוקשרת מאניסטון, השחקן הוזכר כמעורב ברמה זו או אחרת בחיי אוליביה מון, אוברי פלאזה, אמה סטון, לורה הארייר וסלינה גומז. כל זאת מחוץ לפריים כמובן. בקומדיית הריגול "המרגל שזרק אותי", שיוצאת לאקרנים ביום חמישי הקרוב, הוא מגלם את האקס של מילה קוניס. מערכת היחסים המעורערת שלהם מסתבכת יותר מכל מה שהוא חווה בחייו האישיים - ומגיעה למכות, רצח, בגידות, תככים ומזימות מסתוריות באירופה.
"זה בעצם בחור שיורה באקדחים, וברור שהוא לא טוב במערכות יחסים", מתאר ת'רו את הדמות של דרו, שמתגלה כמרגל ובחור די מפוקפק בסך הכול, ולא רק כי הוא העז להיפרד מחברתו אודרי (קוניס), "זה היה כיף. כי כל ילד רוצה לשחק את ג'יימס בונד, או את ג'ייסון בורן. אבל פה אתה לא צריך לחתום על חוזה לעשר שנים. אתה יכול פשוט להופיע, להתנסות בזה, לשחק עם אקדחים, יש לך קצת פיצוצים, ואז לסיים עם זה".
ב"המרגל שזרק אותי" שביימה סוזנה פוגל, ת'רו יכול להתנחם בכך שלמרות הכריזמה הגברית הניכרת שלו, קוניס וגם הקומיקאית קייט מקינון שמככבת לצדה, מנכסות לעצמן את קדמת הבמה ומשאירות אותו בצד. בהיפוך התפקידים שייעד לו התסריט, הוא מתפקד על תקן פאם-פטאל ממין זכר. פתייני, סקסי, מסתורי, ודי מניאק. "אהבתי כיצד התסריט הפך את כל ז'אנר סרטי הריגול על הראש שלו", אומר ת'רו, "הוא נפתח כסרט גברי ושרירי, אתה מצפה שהוא יהיה מהזן של ג'ייסון בורן. ואז, תוך חמש דקות, הסרט עובר לבנות והן לוקחות את זה לכיוון של משאבות אסטרוגן. אני חושב שזה מגניב, זה מה שהופך את הסרט לטוב כל כך, והאקשן ממשיך בשיא הקצב".
"ברור שבדמות שלי יש הומאז' לג'יימס בונד", אומר היואן, שמוכן להודות שהוא פתוח להצעות לתפקיד לכשדניאל קרייג יסיים את הקדנציה שלו כסוכן 007 המפורסם. "הו, כן. אני מוכן. בוא נעשה את זה", אומר היואן בן ה-38, "אני הייתי עושה את הג'יימס בונד שלי, אבל אני חושב שהיה בו מהכול: את הברק של טימותי דלטון, הצ'ארם של רוג'ר מור, הסקוטיות של שון קונרי, ואולי קצת מהלב של דניאל קרייג. אז כן, זה זמן לשינוי".
יש מעריצים שיגידו שסרטים כמו "המרגל שזרק אותי" שובר את השובינזם המסורתי של לג'יימס בונד.
"לא נעים להגיד, אבל אני חושב שבונד הוא קצת כמו דינוזאור. אתה קורא את הספרים ואתה מבין שהוא מתקופה אחרת. הסרט שלנו מאוד מודרני, ואני חושב שזה נכון מאוד שהוא מעודכן ומותאם לזמננו, עם המקבילות הנשיות של ג'יימס בונד. זו בהחלט הדרך קדימה".
חלק מהיפוך התפקידים שהיואן ות'רו מדברים עליו כופים עליהם למלא את המשבצת השמורה לנשים בדרך כלל בז'אנר זה ולהיות מוחפצים כאובייקטים מיניים - גבריים, חסונים ומלאי און. "אני יודע, זה מגעיל", מתלוצץ ת'רו, "ברור שאנחנו מגלמים את הגברים הסטרייטים בסרט הזה. הם אלה שמכתיבים את רמת הסיכון ומשאירים את המתח בסרט. ואז הן (מילה קוניס וקייט מקינון) מגיעות. בעצם הן גם מביאות את האקשן, עם סצנות פעולה ויריות ודברים כאלה. אבל הן גם מביאות את הצד הקומי, העבודה שלנו היא להיות שם בתור הפגושים שהן מתנגשות בהם".
איך הסרט היה נראה אם אתה וסם הייתם מככבים בתפקידים הראשיים במקום מילה וקייט?
"אני חושב שזה היה פשוט סרט מרגלים שגרתי ומשעמם. אני לא יודע, מי יכול לנחש. זה בטח היה הרבה פחות מצחיק, והרבה פחות מעניין. בשבילי זו ההצלחה של הסרט הזה, הוא כן מספק את כל רגעי האקשן שאתה מחפש, הוא מרגיש מאוד גדול, מאוד פופקורן, אבל הוא גם מאוד מצחיק".
