האיש שמנסה להציל את עזה
בישראל סומכים עליו (למרות ציוץ חריף על הרג ילדים), בחמאס פותחים לו את הדלת (גם אחרי שיצא נגד הרקטות), עם מצרים יש לו קו חם ורק אבו מאזן עוד צונן. ניקולאי מלאדנוב, שליח האו"ם הבולגרי, השיג רגיעה שברירית ומקדם את ההסדרה הגדולה. מה היא אמורה לכלול ואיך זה שכולם נותנים בו אמון? פרופיל
בשקט-בשקט הפך שליח האו"ם למזרח התיכון, הבולגרי ניקולאי אבטימוב מְלָאדֶנוֹב (47), לאחד המתווכים הדומיננטיים ביותר שהכרנו בשנים האחרונות ולאיש שעל כתפיו מונחת כיום משימה קריטית: למנוע מלחמה בין ישראל לחמאס ולהביא סוף-סוף לשיקומה של רצועת עזה.
מאז פרצו אירועי הגדר, ולצידם טרור העפיפונים והבלונים, היה מלאדנוב דמות מרכזית במאמצים למנוע עימות אלים בין ישראל לחמאס. לפחות פעמיים הוא הצליח בעבודה דיפלומטית מאומצת ויחד עם המצרים לתווך בין הצדדים ולמנוע פיצוץ. הפעם האחרונה היתה ב-20 ביולי, לאחר שצלף פלסטיני הרג את סמל ראשון אביב לוי ז"ל מגבעתי - ההרוג הראשון בגבול עזה מאז מבצע צוק איתן. צה"ל הפציץ עשרות יעדים ברצועת עזה, ונראה היה שהעימות בלתי נמנע. בחמאס הרימו טלפון למלאדנוב, שמיהר לפנות לישראל ולבקש בשמם הפסקת אש, וזו מחזיקה בינתיים מעמד, פחות או יותר. עד הפעם הבאה.
בישראל שוררת הסכמה על כך שמלאדנוב הוא שליח האו"ם הכי פעלתן שהיה כאן זה שנים רבות. זוהי מחמאה גדולה, שכן ישראל בדרך כלל מתייחסת בחשדנות רבה מאוד לנציגי האו"ם, שנתפסים לרוב כפרו-פלסטיניים. כך היה גם בתחילת שליחותו של מלאדנוב ב-2015. לפני כן הוא היה נציג האו"ם לעיראק, שר החוץ ושר ההגנה בממשלות בולגריה.
גורמים שמכירים את מלאדנוב אומרים שהוא מעורב מאוד, אמביציוזי ומתרוצץ בין כל הצדדים תוך הפגנת נועם הליכות, חוכמה וירידה לעומק הנושאים. הוא מכיר היטב את ישראל והישראלים, ומעורה בפוליטיקה. הוא מתגורר בירושלים וקופץ לביקורים בסופיה (שם נשארה משפחתו) ובניו יורק, לטובת דיווחים למזכ"ל האו"ם ולמועצת הביטחון.
מלאדנוב נכנס לנעליו של ההולנדי רוברט סרי, שנתפס בישראל כמוטה נגדנו. הוא נקלע לעימותים רבים עם הצד הישראלי, עד ששר החוץ דאז אביגדור ליברמן דרש לגרשו מהאזור לאחר שהתברר שהעביר כסף קטארי לחמאס מאחורי גבה של ישראל.
בצד הפלסטיני, סרי היה דמות מקובלת ועבד עימם בצמידות במשך שנים, כך שנקודת הפתיחה של מלאדנוב לא הייתה קלה. כמה גורמים בעלי משקל סגולי כבד סללו לו את הדרך כשנתנו את "אישורם" - וכך נפתחו עבורו הדלתות הנכונות. לאט-לאט הצליח מלאדנוב לשקם את האמון ולהיתפס כמתווך הוגן. ההוכחה לכך היא שישראל הסכימה לסמוך עליו כ"נאמן" לכספים מהמדינות התורמות לעזה, תוך אמונה שיוודא שהכסף לא יזלוג לצורכי טרור. מלאדנוב הצליח לזכות גם באמון חמאס, ולא פלא שבכל אחת מההסלמות האחרונות ארגון הטרור מיהר לפנות אליו (וכמובן גם למצרים) כדי להציע הפסקת אש.
"איש צבוע בתפקיד מיותר"
מלאדנוב לא חוסך ביקורת משני הצדדים - מה שאולי הקנה לו את האמון שכל כך היה חסר למתווכים מטעם האו"ם. בהופעותיו התכופות במועצת הביטחון הוא מרבה לבקר את ישראל על השימוש המופרז בכוח, כהגדרתו, ובעיקר על הרג ילדים והרחבת הבנייה בהתנחלויות. מנגד, הוא לא נרתע מלגנות את חמאס על ירי הרקטות ועל הפרובוקציות לאורך הגדר. באחד מנאומיו באו"ם קרא לקהילה הבינלאומית לגנות באופן חד-משמעי את התקפות החמאס על ישראל. הוא חוזר ומזהיר שעזה על סף קריסה, וכל יום נוסף של עימות מקרב אותנו לסף מלחמה חדשה.
לא אחת הצליח מלאדנוב להכעיס מאוד את ישראל, כמו ב-20 באפריל כאשר צייץ בהתייחסו להרג נער פלסטיני בן 15 מירי צלף צה"ל: "ירי בילדים הוא מקומם ומזעזע! כיצד הרג של ילד היום בעזה מסייע להשגת שלום? זה לא! זה רק מזין יותר כעס ויוצר עוד הרג", ודרש חקירה. הציוץ חולל סערה ברשת וגרר מחאות על חד-צדדיות ועל המהירות שבה תקף את צה"ל מבלי לברר עובדות. מלאדנוב אף השיב לאחד המבקרים שלו, פיטר לרנר, מי שהיה דובר צה"ל לתקשורת הזרה, וכתב לו: "הנה רעיון בשבילך - תפסיקו לירות בילדים".
מי שלא נותרו חייבים היו שר הביטחון אביגדור ליברמן ומפלגתו, ישראל ביתנו. "מתי תצייץ משהו נגד ארגון הטרור חמאס ששולח ילדים לאזור גבול מסוכן?", תקפו במפלגה. "ישראל נוקטת בכל האמצעים החוקיים כדי להגן על הגבול שלה, בעוד אתה מעודד ארגון טרור לפגוע בנו. אתה איש צבוע בתפקיד מיותר". ליברמן עצמו לא התייחס אליו אישית, אבל בהודעתו צוין כי "האשמים היחידים במות הנער בן ה-15 בעזה הם ראשי חמאס".
העימות הזה לא שיקף את היחסים המיוחדים בין ליברמן למלאדנוב, שהכירו עוד ב-1999 דרך חבר משותף. באותה שנה הבולגרי נבחר לראשונה לפרלמנט האירופי והישראלי לכנסת. כשמלאדנוב כיהן כשר החוץ של בולגריה ליברמן היה שר החוץ בישראל, ובתקופה זו חלה התקרבות נוספת ביחסי המדינות. בספטמבר 2011, בעת ביקור באנקרה, הביע מלאדנוב הסתייגות מקווי מדיניותה של טורקיה כלפי ישראל בעקבות אירועי המשט לעזה. למרות התקרית ב-20 באפריל וכעסו של ליברמן, הוא ומלאדנוב שמרו על יחסים הדוקים.
תנודות ביחסים נרשמו גם בצד הפלסטיני. בתחילה הוא התקבל בעין יפה ברמאללה, אך בהמשך הבינו בסביבת אבו מאזן שמלאדנוב מסכל את כוונותיהם ומטרותיהם בקשר לעזה. הסנקציות הקשות שהשית נשיא הרשות על הרצועה הובילו את מלאדנוב לבקר אותן בפומבי. לאחרונה התקררו היחסים עוד יותר עקב סירובו של אבו מאזן לשתף פעולה עם תוכנית ההסדרה.
על פי גורם המעורה בפרטים, ברמאללה הרגישו שמלאדנוב הוציא אותם מחוץ למשחק, או לפחות נתן להם מקום שולי ביותר בתוכנית. יש הטוענים שההסדר שמלאדנוב מגבש הוא בעצם ניסיון לעקוף את אבו מאזן שהכניס את עזה למלכוד. בשיחות סגורות הוא מאשים את אבו מאזן בשיתוק, כמי שמסרב לקחת אחריות אזרחית על עזה. המתח שכך מעט בפגישה בינו לבין הראיס במוקטעה, אך החשדנות נותרה.
עזה תחילה
בעזה התמונה שונה. מלאדנוב הוא בן בית ברצועה, ומרבה להיפגש עם איסמאעיל הנייה ובכירי חמאס. בהנהגה המדינית של הארגון בעזה מעריכים את פועלו וסומכים עליו. יש לו קו חם עם המצרים. הוא קשר קשרים מצוינים עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים הקודם, האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. שליח האו"ם מרבה לשוחח עם ליברמן, עם ראש המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה מאיר בן שבת ועם ראש השב"כ נדב ארגמן. באחרונה נפגש פעמיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם שר החינוך נפתלי בנט.
ישראל רואה במלאדנוב את האיש שיכול, למרות כל הקשיים, למצוא את הנוסחה שתביא להסדר בעזה. גורמים ששוחחו איתו שמעו ממנו שחמאס בשל כעת לגישה יותר ריאלית, גם אם השטח בוער. פעילותו של שליח האו"ם נתפסת ככיוון חיובי שמפיח רוח של תקווה בעזה – בעיקר לאוכלוסייה שלא מעורבת בטרור.
גם האמריקנים מעריכים אותו מאוד, וצוות השלום של טראמפ בראשותו של ג'ארד קושנר נמצא איתו בקשר לקראת האפשרות להצגת תוכנית שלום, שכבר ברור שתכלול מרכיב משמעותי של "עזה תחילה".
בשנה האחרונה הצליח מלאדנוב לגבש בשקט מנגנון שיוכל לקלוט את כספי המדינות התורמות ויממן פרויקטים לשיקום הרצועה – אותם פרויקטים שאבו מאזן לא הסכים לקחת אחריות על מימושם בתחומי הדיור, שדרוג רשת החשמל, הקמת מתקני התפלת מים, מתקני טיהור שפכים, הקמת קו חשמל, שדרוג הולכת הגז ברצועה ועוד. אלו פרויקטים בהיקפים אדירים שהקהילה הבינלאומית מוכנה להעמיד את הכספים למימונם, אך עד כה לא הייתה דרך לממשם.
בין המדינות שהסכימו לתרום סכומים גדולים: קטאר, איחוד האמירויות ומדינות סוניות נוספות. מלאדנוב גיבש יחד עם המצרים והרשויות האזרחיות בעזה תוכנית לעבודות יזומות שתיתן עבודה לצעירים ברצועה ותכניס לכיסיהם כסף מזומן – שמחסור בו הוא אחת מבעיות היסוד של עזה. הרעיון הוא שמרגע שהציבור בעזה יראה התקדמות ושיפור בתנאי החיים – חשמל ומים נקיים, טיפול בשפכים, מציאת מקומות עבודה – ייווצר שינוי וייתן תקווה לעתיד.
מלאדנוב והמצרים עובדים על הסדר רגיעה בין הצדדים במקביל לתהליך רב-שלבי של העברת סמכויות לרשות הפלסטינית ופיוס פנים-פלסטיני. ההסדר הזה כולל גם מגעים להשבת האזרחים וגופות החיילים מעזה, וגם התייחסות לנמל בלימסול כנמל סחורות לרצועת עזה בשלב מתקדם יותר. עד שזה יקרה, באחרונה הגיע שליח האו"ם להבנות עם הבנק העולמי שלפיהן הארגון יגדיל את תמיכתו בפלסטינים בגדה ובעזה ל-90 מיליון דולר, לעומת 55 מיליון אשתקד.
דיסקרטי, כותב וואטסאפים
יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, עבדה עם מלאדנוב כשהייתה שרת החוץ. "אני מאוד מעריכה אותו. חכם, ענייני, ממוקד משימה והוגן", היא אומרת. גם יו"ר האופוזיציה היוצא, יצחק (בוז'י) הרצוג, מכיר היטב את מלאדנוב מהתקופה שלו כשר החוץ הבולגרי. הרצוג היה השר הממונה על הסיוע ההומניטרי במבצע עופרת יצוקה. "הכרתי בחור צעיר, נמרץ, שובה לב, מבין מאוד בפוליטיקה. בבסיס הוא מאוד מעריך ומכבד את מדינת ישראל. הוא פיתח קשרי היכרות עמוקים עם כל הצמרת הישראלית, עם נתניהו וליברמן. הוא לקח את התפקיד למקום אחר. הוא רכש אמון מלא של כל הצדדים. הוא דיסקרטי. מאוד פעיל, מאוד מתוקתק, כותב סמסים, וואטסאפים, מוביל מהלכים מיידית ויורד לשטח".
גורמים שנמצאים איתו בקשר אומרים שמלאדנוב מקווה שהצלחה כאן תהיה עבורו מקפצה לשורה של תפקידי מפתח בזירה הבינלאומית. יש הטוענים שהוא לוטש עיניים לתפקיד שר החוץ של האיחוד האירופי או לתפקיד בינלאומי בכיר אחר באו"ם.
בינתיים נראה שהוא בונה את עצמו היטב, וגורמים בישראל אומרים כי כיום כל העולם מוכן להפקיד בידיו של מלאדנוב את פתרון בעיית עזה: ממשל טראמפ, ישראל, חמאס, מדינות המפרץ - ומעל הכל המצרים, שהם השחקן החשוב ביותר מול עזה. הוא זוכה גם להערכה רבה באיחוד האירופי. "האדם הנכון במקום הנכון", אומרים עליו בישראל.