סיירת האש של בארי: המתנדבים מעוטף עזה שנאבקים בשריפות
סטודנטים, חקלאים, ומנהלי פרוייקטים: הם עזבו הכל והקפיאו את הקריירה מסיבה אחת - להגן על ביתם בקיבוץ בארי מטרור העפיפונים. שתי משמרות, שני רכבי שטח וארבעה מתנדבים מול חמש שריפות ביום: תכירו את הכבאים המתנדבים שדוהרים משריפה לשריפה. "יש אחוות לוחמים כמו בצבא", הם מספרים, "כולם גב אל גב"
לרמי גולד מבארי אין באמת מתחרים. רכוב על טרקטורון, שאליו רתומה מיכלית מים, הוא מגיע ראשון לכל שריפה בגזרה. "לפעמים תוך כדי שאני מכבה את השריפה ומגיעים כוחות נוספים", הוא מספר וצוחק, "אני אומר להם: 'הכל בשליטה. לכו לחפש לכם שריפה אחרת'". והוא לא לבדו: ביחד עם צוות המתנדבים שהקים הקיבוץ, הוא וחבריו נלחמים בטרור העפיפונים ודוהרים לעבר כל ענן עשן חשוד שמופיע באזור.
כדי להתמודד עם טרור העפיפונים והבלונים, שמזה כארבעה חודשים גורם סבל יום-יומי ליישובי עוטף עזה, החליטו תושבי בארי, ששטחיו רשמו את כמות השריפות הגדולה ביותר בעוטף, כי עליהם לעשות משהו בנידון. הפתרון: הם מנהלים תורנויות שמירה ותצפיות על מנת לסייע לכוחות הכיבוי להילחם באש.
לתפקיד "איש המבצעים" מונה חגי הקר. הוא אחראי על הפעלת התורנים, ואמון על הקשר עם צה"ל, כוחות הכיבוי, רשות הטבע והגנים וקק"ל. מחובר לקשר 24 שעות ביממה, אין לו רגע מנוחה. "המזל הגדול שלנו הוא שיש תמיד מתנדבים מהקיבוץ. כולם רתומים לכיבוי השריפות, בדרך כלל כמה מוקדים במקביל. זו התשה, אבל אנחנו לא נשברים וגם לא נישבר", אמר. "יש כאן אחוות לוחמים כמו בצבא. כולם גב אל גב".
בשעה 16:00 עלו אתמול למשמרת ערב עדן אסקפה וירדן צמח. שני צעירים מהקיבוץ. עם תחילת המשמרת התצפיתן דיווח על שריפה במכתש בארי בעקבות עפיפון בערה. השניים נכנסו אל הרכב והזעיקו את חברם חן אבן כתגבורת. הוא הגיע עם רכב השברולט שאליו חובר גורר מים. "זו שמירה על הבית שלנו", מספר אסקפה בדרך אל מוקד האש. "אם אנחנו לא נעשה את זה, ניאלץ לחיות בתוך ענן עשן, או גרוע מזה האש תתפשט לקיבוץ. אבל לא פחות חשוב זו השמירה על הטבע שלנו. שם המשחק הוא להגיע כמה שיותר מהר למוקד האש ולמנוע התפשטות. כל שנייה קריטית".
לאחר שכיבו את השריפה במכתש, עלו אל מגדל התצפית של קק"ל כדי להיפגש עם הכבאים. הקפה כבר היה מוכן. התצפיתן בראש המגדל מדווח אחת לכמה דקות שהוא מבחין בהפרחת בלוני תבערה והכוח דרוך. "הרוח לרעתנו", הוא מכריז מבעד המשקפת. "זה יכול לגרום להתפשטות מהירה של האש".
הקר מבקש משני המתנדבים להיות זמינים, וטוב שכך. מעט אחרי 18:00 התצפיתן מזהה עשן. הכוחות נכנסים לרכבים ודוהרים אל מוקד האש שהתפתח בחורשת עצים כקילומטר מהקיבוץ. השריפה הפעם הייתה יחסית קטנה, ותוך זמן קצר החבר'ה מתקפלים. "אנחנו מתמודדים עם מציאות הזויה, אך למדנו להתייעל", מסכם קיפניס. "המאבק הזה ליכד את כולם, יצר שיתופי פעולה מדהימים בין גופים ויצר חיבורים בין אנשים מדהימים שכל רצונם הוא לשמור על הבית".
לפנייה לכתב/ת 
