השר הבכיר לשעבר מהליכוד נגד חוק הלאום: "מיותר, מזיק, מבייש"
דן מרידור, שר המשפטים לשעבר מטעם הליכוד, תוקף הערב בחריפות את חוק הלאום שעיגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי: "לא רק אזרח ערבי או דרוזי, גם אני איני יכול להתגאות בחוק יסוד זה. אני מתבייש בו". הדרוזים נערכים לעצרת מחאה במוצאי שבת בתל אביב
דן מרידור, שר המשפטים ושר האוצר לשעבר מטעם הליכוד, תוקף הערב (יום ד') במילים חריפות את חוק הלאום שעיגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי: "זהו חוק מיותר, מזיק ובעיקר - מבייש. החוקה שלנו היא תעודת הזהות של כל אזרחי המדינה. כולם צריכים להתגאות בה. לא רק אזרח ערבי או דרוזי, גם אני איני יכול להתגאות בחוק יסוד זה. אני מתבייש בו".
חוק הלאום חולל סערה ציבורית ופוליטית שבמרכזה קריאת הדרוזים, שרבים מהם משרתים בצה"ל לשנות את חוק היסוד החדש - דרישה שלה מתנגדים ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים. עם זאת, לשכת ראש הממשלה הציגה מתווה לחוק שיעגן את מעמד הדרוזים והצ'רקסים.
לדברי מרידור, השר הבכיר לשעבר בליכוד, "מדינת ישראל היא, אכן, מדינת הלאום של העם היהודי, אבל היא חייבת לקיים שוויון מלא לכל אזרחיה. אני מתבייש, כיהודי, שעמו חי כמיעוט במשך אלפיים שנה, שבחוקי היסוד של מדינתנו, הממשלה הזאת אינה מוכנה לכתוב את העקרון היסודי: כל בני האדם שווים בפני החוק. אין להפלות אדם מטעמי דת, לאום, גזע, מין או נטייה מינית. כל אזרחי המדינה, דרוזי המשרת בצה"ל ואף ערבי שאינו משרת, הם אזרחים מלאים ומדינת ישראל היא מדינתם היחידה. אני קורא לממשלה להביא מיד לביטול חוק היסוד המבייש הזה".
מגבשים מתווה
במקביל להתארגנויות לקראת העצרת, לשכת ראש הממשלה הודיעה היום כי בהמשך למפגשים ולשיחות שניהל הצוות בראשות מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יואב הורביץ, יחד עם מנהיגה הרוחני של העדה מוואפק טריף, ראשי העדה והשרים איוב קרא ויריב לוין, גובש מתווה עקרוני שפרטיו ינוסחו בקרוב בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה - והליך החקיקה יתחיל עם פתיחת מושב החורף באוקטובר.
בלשכה ציינו כי מעמדה של העדה הדרוזית יעוגן בחוק יחד עם מעמד העדה הצ'רקסית. החוק יוקיר את תרומתה של העדה הדרוזית לביטחון המדינה, ויכלול תמיכה במוסדות הדת, החינוך והתרבות של העדה. בנוסף החוק יחזק את היישובים הדרוזים ויעניק פתרונות בנייה למגורים, בהם הקמת יישובים חדשים לפי הצורך, וישמר וינחיל את המורשת הדרוזית.
עוד נמסר כי זכאותם של בני מיעוטים מכל הדתות והעדות שמשרתים בכוחות הביטחון להטבות יעוגן בחוק על-מנת לסגור פערים, וההכרה בתרומתם של התורמים להגנת המדינה, מכל הדתות והעדות, יעוגן גם כן.
בנוסף הודיע מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה על הקמת ועדת שרים בראשות רה"מ נתניהו לנושא העדה הדרוזית, שתפעל בין היתר לקידום המתווה ולפיקוח על יישומו.
בהמשך למתווה שהוצג היום, הודיעו נציגי העדה הדרוזית: "היום התקיימה פגישה בין הצוות, המורכב מההנהגה הרוחנית, ראשי רשויות דרוזיות, חברי כנסת, פורום הקצינים הדרוזים ונציגי ציבור, לבין צוות משרד ראש הממשלה בראשות ראש הסגל יואב הורביץ, השר יריב לוין ונציג היועץ המשפטי לממשלה. לנציגי העדה הוצג מתווה, נציגי העדה ילמדו את המתווה וישיבו לצוות ראש הממשלה בהקדם".
בשבת הקרובה העדה הדרוזית תקיים עצרת בכיכר רבין בתל אביב נגד חוק הלאום. אחד המארגנים, ג'בר חביש שמשרת כקצין במילואים, אמר כי מטרת המאהל הוא הגברת המודעות לחוק הלאום. חביש בן ה-35 אמר כי "בעצרת אנחנו ננסה לגייס את כל העם כדי שיבינו שזה לא מאבק ששייך רק לדרוזים. כל מי שמרגיש ישראלי ורוצה שהמדינה תמשיך לקיים שוויון - מוזמן להגיע. אנחנו הקול המתון של המדינה ולמעשה נלחמים עליה פעמיים, גם בצבא, וגם עכשיו".
הכנסת עיגנה לפני כשבועיים בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, החוק מעגן את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובע כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. החוק גם מקבע את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.
אחת המחלוקות הגדולות ביותר סביב החוק עסקה בסעיף 7, שאפשר בתחילה להקים יישובים ליהודים בלבד. סעיף ההתיישבות הנפרדת קבע במקור כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו" וכי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".
לבסוף הוסכם כי הסעיף יגדיר את ההתיישבות היהודית כערך לאומי שהמדינה תפעל על מנת לעודד אותו. הנוסח החדש קובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".
עוד הוגדר במסגרת החוק כי השפה הערבית, שהיא שפה רשמית בישראל, לא תקבל מעמד מיוחד ותונגש במוסדות ציבוריים - אלא תוסדר בחוק נפרד. במהלך הדיונים בקריאות השנייה והשלישית הוסיפה הוועדה את המילה "תפוצות" לסעיף הקשר עם העם היהודי, כך ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי". כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד שלפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.
לפנייה לכתב/ת 
