תביעה בסך 34 מיליארד שקל: חייבי הוצל"פ שילמו יותר מהנדרש
בבקשה לתביעה ייצוגית כנגד רשות האכיפה והגביה ומשרד המשפטים, נטען כי בשל הנהלים הקיימים אלפי חייבים נדרשו במהלך השנים לשלם בטעות תשלומי יתר המוערכים במיליארדי שקלים, לאחר שהתחילו לצבור ריביות וקנסות עוד לפני שקיבלו הודעה על החוב נגדם. "הנפגעים הם מהאוכלוסיות החלשות בחברה"
תביעה ובקשה להכיר בה כייצוגית הוגשה אמש (ד') לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, כנגד משרד המשפטים ורשות האכיפה והגבייה, בסכום של 34,822,224,992 שקל. לפי התביעה, בשל הנהלים הקיימים ברשות האכיפה, חייבים רבים נדרשו במהלך השנים לשלם בטעות תשלומי יתר המוערכים במיליארדי שקלים, לאחר שהתחילו לצבור ריביות וקנסות עוד לפני שקיבלו הודעה על החוב נגדם.
על פי כתב התביעה, חוק ההוצאה לפועל חייב את הנהלת בתי המשפט ולימים את רשות האכיפה והגבייה, לנהל תיק אלקטרוני ממנו ניתן ללמוד על יתרת החוב העדכנית של כל חייב. התיק אמור לפרט את הוצאות הגבייה שננקטו נגד כל חייב, ומרכיבי החוב הנוספים בהם הוא נושא ואותם הוא נדרש לשלם.
משנת 1996, בכל התיקים שהתנהלו ומתנהלים עד היום בהוצאה לפועל, קיים דף חשבון משותף אחד ויחיד. זאת, גם אם תיק ההוצאה לפועל התנהל כנגד שני חייבים ויותר.
בפועל , כאשר מתנהל דף חשבון משותף אחד בתיק הוצאה לפועל, שבו קיימים שני חייבים ויותר, קרן החוב בתיק מתחילה לשאת בריבית פיגורים החל מתום המועד הקבוע בחוק ממסירת האזהרה לחייב שקיבל אותה ראשון. מאותו מועד מעודכן בתיק כלל החישוב של ריבית הפיגורים, גם אם שאר החייבים כלל לא קיבלו אזהרה וכלל אינם מודעים לקיומו של התיק ולא אמורים לשאת בריבית זו על פי חוק.
בכתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד יניב הרינג ועו"ד דכואר סמואל, נכתב עוד כי מאחר ואחד החייבים קיבל אזהרה, ובחלוף המועד הקבוע בדין, באפשרות הזוכה להתחיל ולנקוט בהליכי ביצוע באמצעות ההוצאה לפועל כנגד אותו חייב. זאת כשיתר החייבים כלל אינם מודעים לקיומו של התיק ואין אפשרות לפעול כנגדם עד אשר לא תומצא להם אזהרה כדין.
מאחר ובתיק מתנהל דף חשבון אחד, כל הוצאות ההליכים שננקטים כנגד אותו חייב מעודכנים ע"י מערכת ההוצאה לפועל בדף החשבון המשותף היחידי בתיק. הוצאות ההליכים אף מתחילות לשאת בריבית פיגורים, על פי כלל החישוב שעודכן בתיק מיום חלוף המועד הקבוע באזהרה אותה קיבל אחד מהחייבים ראשון.
כפועל יוצא מנקיטת הליכי ביצוע כנגד החייב הראשון, ועל פי חוק, בתיקים בהם הזוכה מיוצג ע"י עורך דין, מתווסף לחוב כנגד אותו חייב מרכיב חוב נוסף - שכר טרחת עורך דין שני. גם מרכיב זה מעודכן באותו דף חשבון משותף יחידי, ומושת על שאר החייבים עוד בטרם קיבלו אזהרה. זאת, למרות שעל פי חוק אין הם אמורים לשאת במרכיב חוב זה.
כך, על פי התביעה, בחלוף הזמן , ולאחר שאותרו החייבים הנוספים, הם נדרשים לשלם ביתר את החוב המעודכן בתיק על כל רכיביו, למרות שהוא כלל לא משקף את סכום החוב האמיתי אותו הם חייבים ע"פ דין.
"הלכה למעשה, מאות אלפי חייבים קשיי יום מהשכבות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית, הוטעו ומוטעים עד לרגע זה , ע"י הגוף הציבורי האחראי על ביצוע החוק, תוך ניצול פערי כוחות אדירים, ואמצעי לחץ בדמות הליכי גבייה, במשך עשרות שנים, אשר גרם לאותם חייבים לשלם תשלומי יתר המוערכים במאות מיליארדי שקלים בניגוד לדין תוך הסתמכות על הרשות כי פועלת על פי דין", נטען בתביעה.
מרשות האכיפה והגבייה נמסר בתגובה: "רשות האכיפה והגבייה טרם קיבלה את הבקשה המדוברת. לכשתתקבל הבקשה, הרשות תגיש את תגובתה לבית המשפט. עם זאת, מבדיקה ראשונית של הנושא נראה כי לא נפל פגם בהתנהלות הרשות".
לפנייה לכתב/ת 
