זיכוי המורשע ברצח: "המטרה אינה מצדיקה את כל האמצעים"
שופטי העליון שזיכו את אלישע חייבטוב מרצח, נימקו זאת בכך ששללו ממנו זכות בסיסית של התייעצות עם עו"ד למשך שלושה שבועות, וכן כיוון שההודאה חולצה ממנו כשהמדובב עישן עמו סמים
אלישע חייבטוב(צילום: תלם יהב)
חייבטוב הורשע ברצח בשנת 2011 וזאת לאחר שריצה כבר עונש מאסר של חמש שנים, כיוון שניסה להצית את בית מגוריו, שבו התגוררו אשתו וששת ילדיהם. כשלוש שנים אחרי האירוע התקבל מידע מודיעיני אצל קצין המודיעין בכלא דקל שמייחס את השוד והרצח לחייבטוב ולאדם נוסף. האדם הנוסף נהרג בתאונת דרכים וכל מאמצי החקירה הופנו לחייבטוב.
אלישע חייבטוב זוכה (צילום: ניצן דרור)
אלישע חייבטוב(צילום: תלם יהב)
מבחינת השופט אורי שהם, החלק הדרמטי יותר בפסק הדין היה נעוץ בעובדה שלא אפשרו לו להיוועץ בעורך דין, ודווקא משום כך החליט לפסול את ההודאה. "במקרה דנן, מניעת האפשרות מהמערער להיוועץ בעורך דין במשך יותר משלושה שבועות, עולה כדי פגיעה מהותית וחריפה בזכות ההיוועצות העומדת לו", כתב בפסק הדין. "בנסיבות העניין, הפגיעה בזכות ההיוועצות היא בעוצמה גבוהה ביותר, ונראה כי גורמי החקירה עשו הכל, בסיועו של המדובב, למנוע מהמערער לממש את זכותו הבסיסית ולהיוועץ בעורך דין".
השופט שהם הוסיף בנוגע להתייעצות כי "לנוכח עוצמת הפגיעה בזכות ההיוועצות של המערער במהלך החקירה, ומאחר שהפגיעה החמורה בזכות זו השליכה על השגתה ועל תוכנה של ההודאה בפני המדובב, יש להורות על פסילתה של הראיה. זאת על מנת למנוע פגיעה מהותית ובלתי מידתית בזכותו של המערער להליך הוגן, כמו גם פגיעה בהגינותו של ההליך הפלילי".
שחרור אלישע חייבטוב (צילום: משה מזרחי )
במילים אחרות, שהם לא פוסל את ההודאה של חייבטוב בשל העובדה כי השניים צרכו סמים, אלא כיוון שלא הייתה לו אפשרות להתייעץ עם עורך דינו ולקבל הגנה משפטית. שהם גם מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדובב ומפעיליו. זאת במיוחד לאור העובדה שאין רישומים של התדרוכים שנערכו לו וכמובן בכל מה שנוגע לשימוש בסמים.
"המדובב עצמו הוא נרקומן שטען כי נגמל מסמים, אך כאמור חזר לעשות בהם שימוש בתא המעצר", כתב השופט. "אין בידי לומר כי הדבר נעשה במכוון על מנת להחליש את מעצוריו של המערער, להגביר את מידת האמון בינו לבין המדובב ולהקל על קבלת ההודאה ממנו. ואולם, אין ספק כי פעילות זו בתא המעצר נצפתה על ידי החוקרים והם לא עשו דבר כדי לקטוע אותה בעודה באיבה. המשיבה מסרה אמנם כי המדובב נחקר באזהרה בנושא זה, אך לא ידוע אם ננקטו נגדו צעדים משפטיים כלשהם. יש לראות בחומרה רבה התנהלות זו, המנוגדת לכללים בסיסיים של חקירה, ואין צריך לומר כי המטרה אינה מצדיקה את כל האמצעים".
שהם ציין והוסיף כי "אין זה מתקבל על הדעת כי בידיעת גורמי החקירה התבצע שימוש מסיבי בסמים בתא המעצר, כולל בסמים קשים, ומלבד דיווח לראש הצח"מ לא נעשה על ידי צוות החקירה דבר. אציין לעניין זה כי אין כל נפקא מינא לשאלה אם המערער הוא שהחדיר את הסם, או שמא עשה כן המדובב – כפי שטוענת ההגנה. מתשובות המדינה ניתן להבין כי הנוהלים בנושא זה חודדו וכיום נאסר להשתמש בנרקומנים כמדובבים, וחל איסור מפורש על שימוש בסמים בתא המעצר".
השופטת ברק ארז התייחסה גם לנושא הסמים ואמרה כי לדעתה רק השימוש בסמים מספיק כדי לפסול את ההודאה. "אני סבורה כי אף השימוש המשותף בסמים של המדובב והמערער עולה כדי פגם עצמאי שלא נופל בעוצמתו מהפגיעה בזכות ההיוועצות", לדבריה בפסק הדין. "כל אחד מהיבטים אלה מטיל 'צל' על הודאת המערער בפני המדובב, והצטרפותם של הצללים זה לזה יוצרת חשכה גדולה שאינה מאפשרת להסתמך על ההודאה לצורך הרשעה".
ברק ארז הוסיפה: "השימוש שעשו המדובב והמערער בסמים במסגרת הימצאותם המשותפת בתא המעצר הביא לחצייתו של קו אדום, באופן שמחייב לפסול את הודאתו של המערער בפני המדובב. שימוש בסמים במסגרת של חקירה פלילית מעורר קשיים מהותיים במספר היבטים. בראש ובראשונה, שימוש בסמים מסוכנים מהווה עבירה פלילית, על כל המשתמע מכך. בעצם ביצוען של עבירות במסגרת פעולות הנמנות על אמצעי חקירה יש כדי לטשטש את הגבול המפריד בין הגורמים האמונים על אכיפת החוק לבין העולם העברייני. ניסיון להגיע לחקר האמת אשר כרוך בהפרה של דיני העונשין חותר תחת שלטון החוק, מביא לפגיעה באמון הציבור ברשויות האכיפה ומכתים את ההליך הפלילי בכללותו".
לסיכום אמרה השופטת כי "סימני שאלה מוסיפים לרחף באשר לזהות האדם שירה למוות בשי אדרי ז"ל באותו ערב מר ונמהר. אולם, בתנאים שנוצרו לא ניתן להלום הרשעה בפלילים על סמך הראיות שבפנינו. זהו אחד מאותם מקרים שבהם מתברר כי הפעלת אמצעי חקירה פסולים בתכלית אינה רק פוגעת בזכויות, אלא גם מסכלת את התכלית של בירור האמת ואכיפת הדין".
השופט מלצר סיכם את פסק הדין ואמר כי "לא כך צריכה להיערך חקירה ביחס לעבירות פליליות במדינה דמוקרטית, והסטיה שחלה כאן מהוראות של חיקוקים מפורשים (המסדירים הליכי מעצר וחובת היוועצות) מלמדת שהפגיעה שהתרחשה במכלול בזכויות היסוד החוקתיות – איננה עומדת בדרישות שב'פיסקת ההגבלה', כי הפגיעה תהיה בחוק (פה הייתה הפרת חוק מצד החוקרים) וכי ההתנהלות (ככל שהיא פוגעת) תהלום את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולא תעלה על הנדרש".
לפנייה לכתב/ת 
חייבטוב. זוכה מרצח
מומלצים
