מחקר ישראלי חדש: חלק מטיפולי פוריות מגבירים סיכון לאוטיזם
חוקרים מאוניברסיטת חיפה מצאו כי נשים, שטופלו בהורמון פרוגסטרון במהלך טיפולי פוריות, היו בסיכון גבוה פי 1.5 ללדת ילד עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי
טיפולי פוריות עלולים להגביר את הסיכון לאוטיזם אצל הילד, כך עולה ממחקר חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה. מחקרים מצביעים על כך שתופעת האוטיזם קשורה לגורמים גנטיים וסביבתיים.
בשנים האחרונות נעשים מאמצים לזהות מהם הגורמים הסביבתיים המשפיעים על התפתחות אוטיזם, ואחד הכיוונים שלא נבדק בצורה מקיפה הוא השפעת טיפולי הפוריות.
כיום קיימת מחלוקת מדעית ורפואית וישנם מחקרים שמצאו שאין קשר בין טיפולי פוריות ואוטיזם, בעיקר טיפולי IVF (הפריה חוץ־גופית), לעומת מחקרים שמצאו קשר להורמונים בודדים ואוטיזם.
המחקר שהתפרסם בכתב העת Progress in Neuro-Psychopharmacology & Biological Psychiatry נערך על ידי פרופ' סטיבן לוין מאוניברסיטת חיפה, ד"ר מיכאל דוידוביץ', פרופ' גבריאל צ'ודיק, פרופ' ורדה שלו, ד"ר ורד אייזנברג, ד"ר עוזי דן מקופת חולים מכבי, וצוות חוקרים מבית החולים מאונט סיני בניו־יורק ומכון קרולינסקה בשוודיה.
המחקר התבסס על מידע שכלל 108,548 בנים, משום שהסיכוי של התפתחות אוטיזם בקרב בנים גדול יותר. הנבדקים נולדו בין השנים 2008־1999, ומעקב אחריהם נערך עד סוף שנת 2013 כדי לקבוע אם הם נמצאים על הספקטרום האוטיסטי. החוקרים בדקו מרשמים שניתנו לאמהות שעברו בין היתר טיפולים הורמונליים שונים, ונשים שעברו טיפולי הפריה חוץ־גופית. במקביל, נבדקו במחקר גם בנים שנולדו שלא כתוצאה מטיפולים הורמונליים או הפריה חוץ־גופית.
השפעת הפרוגסטרון על התפתחות האוטיזם
מתוצאות המחקר עולה כי מלבד במקרה של טיפול בהורמון פרוגסטרון, ילדים של אמהות שעברו טיפולי פוריות לא נמצאו בסיכון גבוה יותר להיוולד על הספקטרום האוטיסטי, לעומת ילדים של אמהות שלא עברו טיפולי פוריות. כמו כן, טיפולי IVF מעוברים קפואים או טריים לא העלה את הסיכוי להיוולד על הספקטרום האוטיסטי.
עם זאת, כאמור, בקרב נשים שטופלו בפרוגסטרון, הסיכוי להוליד ילד שיימצא על הספקטרום האוטיסטי היה גבוה פי 1.5 בהשוואה לנשים שלא עברו טיפולי פוריות. "חשיפה מוקדמת של העובר לפרוגסטרון עקב טיפולי פוריות מעלה במעט את הסיכון לאוטיזם", אמר פרופ' לוין, ראש צוות החוקרים מאוניברסיטת חיפה, "פרוגסטרון הוא הורמון סטרואידי עוברי שדרוש להתפתחות המוח ויש השערה שהוא מפעיל מנגנון גנטי להתפתחות אוטיזם.
"הפרוגסטרון משפיע על התפתחות מעטה סיבי העצב הקרוי מיילין. מחקרים קודמים על מדגמים קטנים מצאו סימנים לכך שקיים קשר אפשרי בין פרוגסטרון לסיכון להתפתחות של תוצאות שונות. הממצאים שלנו משלימים ממצאים קודמים ומראים שמתן פרוגסטרון לפני ההיריון עלול להשפיע על שלבים קריטיים בהתפתחות מוח העובר".
"לא כל מי שמקבלת פרוגסטרון תלד ילד אוטיסט", מרגיע פרופ' לוין. "נדרשים מחקרים נוספים כדי שיאשרו את הקשר בין פרוגסטרון לבין אוטיזם. אולם נכון לשלב זה, חשוב שהורים יוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול ההורמונלי שהאם לעתיד מקבלת".
הספקטרום: מליקוי בתקשורת ועד אוטיזם
הספקטרום האוטיסטי (שנקרא עד לא מכבר PDD וכיום – ASD, כלומר "הפרעות הספקטרום האוטיסטי") כולל מספר הפרעות הקשורות באוטיזם. על פי ספר האבחונים הפסיכיאטרי האמריקני, ה-DSM5, בספקטרום זה נכללות הפרעה אוטיסטית, תסמונת אספרגר ו-PDD שאיננו מסווג.
על פי נתוני משרד הרווחה, חל זינוק בשנים האחרונות במספר הישראלים המאובחנים כאוטיסטים, ככל הנראה בשל מודעות הולכת וגוברת להפרעות הספקטרום האוטיסטי. מספרר האוטיסטים הרשומים בישראל הוא כ- 16 אלף.
הדגלים האדומים
אבחון האוטיזם כיום מתבצע בין גיל שנתיים לשלוש, אולם יש לא מעט ילדים המאובחנים כבר בגיל שנה וחצי ואף למטה מזה, לאחר שהם עונים על הקריטריונים להפרעה באופן בולט.
לפניכם עשר שאלות שחשוב לשאול את עצמכם במקרה של חשש:
1. תקשורת: האם הילד אינו מתקשר כבני גילו?
2. שפה: האם חל עיכוב בהתפתחות השפה לאחר גיל שנה? בגיל שנתיים - אינו מפתח שפה תקשורתית עם צמדי מילים ושהשימוש בה הוא לצרכי תקשורת.
3. עיסוק: האם הילד אינו מבקש את תשומת לב ההורים ואת התייחסותם ונראה שאינו זקוק לכך והוא נהנה יותר עם עצמו?
4. חזרות: האם לילד תנועות רפטטיביות והתנהגויות שחוזרות על עצמן? תנועות אופייניות הן של נפנוף בידיים, הליכה על קצות האצבעות, סיבוב חפצים או הסתכלות על חפצים מסתובבים, התעסקות שעות ארוכות עם אותו חפץ.
5. מבט : האם קיים היעדר קשר עין?
6. תגובה: האם הילד עונה או מגיב לקריאה בשמו?
7. דימיון: האם לאחר גיל שנתיים יש היעדר של משחק דימיוני והוא אינו מפתח שום משחק של "כאילו"?
8. התייחסות לסביבה: האם בכניסתו של הילד למקום חדש הוא מתחיל בפתיחת דלתות וחיפוש אינסופי אחר גירויים תחושתיים, ואינו מתייחס לדמויות האנושיות בחדר?
9. מזון: האם הילד בררני באופן קיצוני באוכל ונצמד לסוגי מזון מסויימים באופן אובססיבי?
10. ויסות חושי: ילדים אוטיסטים מצד אחד אינם אוהבים מגע עדין, ומנגד לעתים אינם חשים בכאב. בנוסף, הם עשויים לחבב גירויים עזים כמו סיבוב חזק של קרוסלה, נדנוד חזק בנדנדה או סיבוב סביב עצמם. הם גם בעלי רגישות אודיטורית בולטת: הם נרתעים וחרדים מרעש ונכנסים למקום הומה כשהם מניחים את ידיהם על האוזניים וצורחים.
אלה הדגלים האדומים האפשריים המחשידים להפרעה על הספקטרום אצל מבוגרים, המצריכים אבחון פסיכיאטרי:
1. קושי ביצירת קשר עין.
2. התנהגות שאינה תואמת סיטואציה (לבוש חריג ומוזר, פרצי צחוק בארוע טראגי).
3. בידוד חברתי וקושי ביצירת אינטראקציות עם אנשים.
4. מיעוט בהבעות פנים או תנועות ידיים תואמות לשיחה.
5. הבנת משפטים באופן מילולי ולא רעיוני.
6. שימוש מילולי חריג (דיבור בקול רם, במקצב או בגובה הקול).
7. טווח מצומצם של תחומי עניין.
8. הבנה לא בוגרת ולא מותאמת של מיניות.
9. אצל חלקם ישנה הפרעה נפשית נוספת כמו הפרעה אובססיבית אימפולסיבית, דיכאון, פוביות וחרדות.
10. סרבול מוטורי, קושי בביצוע פעולות מוטוריות פשוטות (כמו כתיבה, הליכה, או יציבה נכונה).
צפו: התמיכה הנפשית הנדרשת בעת טיפולי פוריות
לפנייה לכתב/ת 
