יש לו מצלמה בעניבה: קוריאנית, מישהו מציץ לך
כשבדרום קוריאה אישה נכנסת לשירותים, היא מחפשת חורים בקירות – ואוטמת בנייר. סיאול היא מעצמה טכנולוגית, אבל הגדג'טים הם גם בעיה: מצלמות נסתרות הפכו למכת מדינה, וגברים מצלמים נשים בחשאי בביה"ס, ברכבת או במלתחה. עכשיו הקוריאניות יוצאות למחאה הנשית הגדולה אי פעם
עשרות אלפי נשים יצאו אתמול (שבת) להפגין בדרום קוריאה נגד התופעה הנרחבת והאיומה שבמסגרתה גברים מציבים מצלמות נסתרות בשלל מקומות, בהם תאי שירותים, ומתעדים באמצעותן נשים מתפשטות.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
זה שלושה חודשים שנשים במדינה יוצאת כמעט בכל סוף שבוע להפגין נגד התופעה, ובהפגנה הגדולה ביותר שנערכה בסיאול, בחודש שעבר, השתתפו לדברי המארגנים יותר מ-55 אלף נשים ותומכיהן. לפי המשטרה, לעומת זאת, המספר היה אולי מרשים – אך נמוך יותר: כ-20 אלף. כך או כך, מדובר במחאת הנשים הגדולה ביותר בתולדות דרום קוריאה.
תנועת המחאה מנצלת במידה רבה את התנופה שנתנה לדיון בזכויות הנשים תנועת #MeToo העולמית. במלחמתן של הדרום קוריאניות יש אויב ראשי ברור: מצלמות הריגול שבהן משתמשים גברים כדי לצלם נשים בבתי ספר, במשרדים, ברכבות, בתאי שירותים ובמלתחות. השימוש במצלמות כאלה אמנם אינו ייחודי לדרום קוריאה, אולם בה הוא שכיח כל כך עד שהוא מגיע לכותרות העיתונים על בסיס יומי.
דרום קוריאה התמודדה בסוף השבוע עם גל חום אדיר, אבל קלייר לי, אחת המפגינות שבאו למחות ברחובות סיאול, אומרת שלא היה שום סיכוי שתחמיץ את מפגן הכוח הזה בגלל מזג האוויר. "להיכנס לשירותים ציבוריים בדרום קוריאה זו חוויה כל כך מערערת כיום", מסבירה הסטודנטית בת ה-21. לדבריה כשהיא נכנסת לשירותים היא תמיד מסתכלת על הקירות כדי לראות אם יש בהם חורים חשודים כלשהם: "את אף פעם לא יודעת אם יש מצלמה נסתרת בפנים, מצלמת אותך כשאת משתינה". היא מספרת כי כמה פעמים בעבר השחילה עט לתוך חורים כדי שאם מונחת בהם מצלמה – עדשתה תישבר. במקרים אחרים אטמה את החורים בניירות.
מה יש לך במשקף?
והנתונים אכן מבעיתים: מספר המקרים של צילום נשים במצלמה נסתרת במצבים אינטימיים עלה מכ-1,100 בשנת 2010 ליותר מ-6,500 בשנה שעברה. בין מבצעי העבירה: מורים, פרופסורים, רופאים, כמרים בכנסייה, פקידי ממשל, שוטרים – ואפילו שופט. בכמה מהמקרים האחראי למעשה היה החבר של המצולמת או קרוב משפחה שלה. עובדה זו משקפת את התרבות הפטריארכלית-למדי של דרום קוריאה. עכשיו לנשים נמאס לחיות בפחד, והן משיבות מלחמה. "הזעם שהצטבר בקרב נשים הגיע סוף סוף לנקודת רתיחה", אומרת אלין, אחת ממארגנות המחאה.דרום קוריאה היא הכלכלה הרביעית בגודלה באסיה, והיא גאה מאוד בהיותה מרכז טכנולוגיה עולמי – מדינה המתהדרת בשלל יכולות טכנולוגיות מדהימות, מאינטרנט סופר-מהיר ועד לסמרטפונים החדשניים ביותר. אלא שהיכולות הטכנולוגיות שמפותחות במדינה הן גם אלה שמאפשרות את התגברות תופעת המציצנות, וסרטוני וידאו אינטימיים מופצים בצ'טים באינטרנט ובאתרים לשיתוף קבצים – או הופכים לפרסומות לאתרים המקדמים זנות.
אף שכדי למנוע צילום בחשאי נדרשות כל יצרניות הסמרטפונים בדרום קוריאה לוודא שהטלפונים משמיעים צליל רם וברור כשמצלמים בהם, רבים מהעבריינים משתמשים באפליקציות מיוחדות המשתיקות את הטלפון ומונעות ממנו להשמיע צליל גם בעת הצילום. אחרים משתמשים במצלמות ריגול זעירות המוחבאות במשקפיים, במציתים, בשעונים, במפתחות לרכב ואפילו בעניבות.
בחודש שעבר נעצר גבר בן 43 אחרי שנחשף כי במשך ארבע שנים צילם בחשאי עובדות במוטלים בסיאול. לפי החשד הוא העמיד פני אורח והתקין עדשות זעירות ברמקולים של טלוויזיות ובחפצים שונים. בפשיטה שנערכה בביתו התגלו יותר מ-20 אלף סרטוני וידיאו שצולמו במצלמה נסתרת. בחודש יוני נעצר גבר בן 34 בחשד שצילם בחשאי נשים בתאי שירותים ומכר ברשת אלפי סרטוני וידיאו אינטימיים תמורת 90 דולר לסרטון.
השפלה בטלוויזיה: כשהצלמת היא אישה
בדרך כלל – העבריינים האלה אינם נושאים בעונש כבד באמת, אלא סופגים קנס או מאסר על-תנאי. נשים בדרום קוריאה מוחות על כך. לדברי פעילות המחאה, דווקא במקרים הנדירים שבהם נשים הן המבצעות את העבירה והקורבן הוא גבר, כן ניתן עונש כבד. במאי השנה נעצרה אישה שצילמה בחשאי דוגמן כשהיה עירום בבית ספר לאומנות בסיאול. היא נעצרה ימים אחדים אחרי שפרסמה את התמונה ברשת, והמשטרה אפשרה לרשתות הטלוויזיה לצלם אותה. הרשויות אפילו פתחו בחקירה נגד מי שהשפילו את הדוגמן באינטרנט – תגובה לא שגרתית בחריפותה.
"כשאין ספור נשים שנפלו קורבן למעשים האלה ביקשו לעצור מיד את המצלמים – המשטרה כמעט לא נענתה לדרישתן", אומרת סאו סאונג-הוי, יו"ר הארגון "מרכז התגובה לאלימות מינית באינטרנט בדרום קוריאה". "נשים ראו כמה מהר המשטרה פעלה במקרה הנדיר הזה שבו הקורבן היה גבר, והטיפול הכל כך לא הוגן הזה המריץ את גל הזעם של התקופה האחרונה".
פעילות המחאה דורשות להשית עונשים כבדים יותר על מי שמצלמים את הסרטונים, מפיצים אותם או צופים בהם. הן קוראות גם לקבוע בתקנות מגבלות חמורות יותר בכל הנוגע למכירת ציוד מתקדם הקשור למצלמות ריגול.
עד כמה מכוער המאבק הצפוי להן מעידה העובדה שרבות מהמפגינות שהשתתפו באחת המחאות האחרונות נאלצו לכסות את פניהן וסירבו להצטלם – מחשש לביטחונן האישי. נשים קודמות שהשתתפו בהפגנות האלה הפכו יעד לעלבונות והצקות ברשתות החברתיות.
על כל פנים, הן מסרבות להיכנע. "לראות כל כך הרבה נשים מתאספות כדי להשמיע קול – זו הייתה חוויה מעצימה", אומרת אלין. "יש לנו כוח. יחד אנחנו יכולות לחולל שינוי".