תגויס לצה"ל בניגוד לרצונה: "אגורש מהבית ולא אתחתן"

חיילות בצה"ל. ארכיון (צילום: אבי רוקח)

שרה (שם בדוי) נכשלה במאבקה מול הצבא. בימים הקרובים היא תיאלץ להתייצב בבסיס הקליטה והמיון בתל השומר ותתחיל את השירות הצבאי שלה בניגוד לרצונה ורצון משפחתה. "אם היא תגויס - אביה יגרשה מהבית", איים רב הקהילה שאליה משתייכת שרה. בצה"ל לא התרגשו וקבעו כי הצעירה לא זכאית לקבל פטור.

ועדה מיוחדת במערכת הביטחון דנה מדי שנה בעשרות בקשות של מיועדות לשירות ביטחון (מלש"ביות) בנות העדות בוכרה, קווקז וגיאורגיה לקבל פטור משירות צבאי מטעמים עדתיים-דתיים. גם שרה פנתה לוועדה, נדחתה, הגישה ערעור - ובסופו של דבר גם הערעור נדחה.

הוועדה, שמוגדרת באופן רשמי כוועדת "הווי משפחתי דתי", דנה בשנה החולפת ביותר מ-150 בקשות לקבל פטור משירות צבאי. מדובר בבדיקת רקע לפי סעיף 39 בחוק שירות הביטחון, שמתיר לנשים בלבד להגיש בקשה שלא לשרת מטעמים של הווי משפחתי דתי, תוך הבאת הוכחות שלפיהן שירות בצבא עלול לפגוע מאוד בחייהן.

לא יוצאות למועדונים בימי שישי 

הבקשות, שמוגשות לוועדה, מובאות כאמור בעיקר מבנות עדות בוכרה, קווקז וגיאורגיה, ובהן נטען לרוב כי לא מקובל שלבת העדה יהיה בן זוג בטרם התארסה לו. עוד נטען בבקשות אלה כי בנות העדה צריכות להתחתן בעקבות שידוך, שהן לא יוצאות למועדונים בימי שישי ושהן לא ישנות מחוץ לבית בטיולים שנתיים בתיכון - ולכן הן לא יכולות לשרת בצה"ל.

חברי הוועדה הם אזרחים שמונו על ידי שר הביטחון, עסקו בעבר במיונים לצבא ומומחים לרוב בסיווגי כוח אדם. עם הוועדה נמנה גם רב שמסייע לבחינת הבקשות. חברי הוועדה מציעים למגישות הבקשה להביא עמן שני עדים, בהם בני משפחה או רב הקהילה.

ועדת הערעור כוללת חברי ועדה שונים משיקולי הוגנות. בוועדה נשאלת המלש"בית מדוע גיוסה יפגע בה. המועמדות טוענות מצדן בדרך כלל כי הן ינודו מקהילתן אם ישרתו בצבא ויזכו לגינויים וגידופים כמו "מופקרת". טענה רווחת נוספת: למלש"בית יש מאורס במדינת מולדתה.

עו"ד פסח(צילום: פרטי)

אם הנערה מוכיחה לוועדה שאכן ייגרמו לה נזקים משמעותיים במקרה של שירות צבאי - חלק מהבקשות מתקבל. ברקע יצוין כי בצה"ל משרתות רבות מבנות העדה הגיאורגית, מרצון מלא ובתפקידים משמעותיים. התופעה הייחודית רלוונטית בעיקר לקהילות מסוימות ביישובים ספציפיים. במקרה של שרה, הבקשה כאמור נדחתה חרף התייצבות אביה ורב קהילתה בפני הוועדה.

"זה יעשה בעיות אם שרה תתגייס", טען האב מהעדה הגיאורגית בפני חברי הוועדה. "הבן שלי התגייס וגם בתי השנייה וזה גרם לחיכוכים רבים. ייצא למשפחה שם לא טוב אם היא תתגייס. הבת שהתגייסה השתנתה מאוד ואני לא רוצה לדבר איתה. זה יפגע לה גם בחתונה".

רב הקהילה טען כי מדובר במשפחה מסורתית וכי מגישת הבקשה מתלבשת באופן צנוע ופוקדת את בית הכנסת השכונתי בשבתות ובחגים: "אם היא תגויס - אז אביה יגרשה מהבית ולא ידברו איתה. היא לא רוצה שיקרה לה מה שקרה עם אחותה שהתגייסה. היא לא רוצה להתערבב עם בנים בצבא ורוצה לכבד את משפחתה". שרה עצמו העידה: "אני רוצה לכבד את הוריי ולהתחתן עם בן עדתי. אחותי לא בבית יותר מאז שהתגייסה והקשר איתה התערער".

הוועדה, שדנה בעניינה של שרה, פסקה כי היא "לא הוכיחה כי טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים את גיוסה לצה"ל".

פרקליטה, עו"ד עידן פסח, מסר בתגובה כי "מדובר בהחלטה תמוהה ובלתי מנומקת. התעקשות צה"ל בנושא הגיוס בתיק זה תוביל לפגיעה משמעותית במרשתנו, זריקתה אל הרחוב והעמדתה במצב בלתי אפשרי. אנו נמשיך ונפעל למול הגורמים המוסמכים לביטול החלטה בלתי הגיונית זו".

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל קשוב לצרכים של משרתים המגיעים מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. מתוך כך, מתאפשר למלשב"ים להגיש הצהרה לפטור מטעמי 'הווי משפחתי' עד 90 יום טרם מועד הגיוס. במקרה זה הגיעה המלש"בית לוועדה שמטרתה לבחון זכאות לפטור זה. בוועדה הראשונה ובוועדת ערעור נוספת, הוחלט כי אינה זכאית לפטור ומחויבת לגיוס לצה"ל לפי חוק שירות הביטחון".