בלי תלוש וזכויות: עובד זר יפוצה ב-101 אלף ש'

במשך כשנתיים העסיק חקלאי מהמושב פתחיה שבשפלה פועל מבלי לתת לו זכויות בסיסיות. כשביקש לקבל תלושי משכורת – הוא פיטר אותו

עו"ד אסתי עוקבפורסם: 09.08.18 , 17:04

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה חקלאי ממושב פתחיה שבשפלה לפצות עובד זר שהועסק אצלו בכ-101 אלף שקל, עבור שורה של זכויות ותשלומים שהגיעו לו ולא קיבל. השופטת חופית גרשון-יזרעאלי דחתה את גרסת המעסיק, שטען שהתובע עבד אצלו בסך הכול חודשיים וחצי, אף שבפועל מדובר היה בכשנתיים.

התובע הועסק על ידי החקלאי בקטיף ירקות בשכר מינימום וקיבל תשלום במזומן. לדבריו עבד אצלו במשך כשנתיים (ממרץ 2013 ועד פברואר 2015), שבעה ימים בשבוע וכ-12 שעות ביום. לדבריו נמסרו לו רק תלושי שכר בודדים, בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2014. לטענתו לא שולם לו שכר עבור שעות נוספות לאורך כל התקופה, וגם לא דמי חגים או דמי הבראה. בנוסף הוא תבע פיצויי פיטורים בטענה שהמעסיק גירש אותו כשביקש תלושי משכורת.

דיני עבודה

4 שנים בלי שעות נוספות: נהג ההסעות יפוצה

עו"ד ליאת קרסקס

עובד לשעבר ב"מטיילי נהורה" תבע את החברה בטענה שהשעות הנוספות נבלעו בשכר הגלובלי. בית הדין קבע שהוא יפוצה ב-46 אלף שקל

4 שנים בלי שעות נוספות: נהג ההסעות יפוצה

מנגד טען המעסיק שהתובע עבד אצלו בסך הכול חודשיים וחצי, בין אוקטובר לדצמבר 2014, שישה ימים בשבוע ושמונה שעות ביום ללא שעות נוספות. הוא הוסיף שהעובד לא פוטר אלא נטש בלי להודיע. לדבריו מדובר בתביעת סרק של שני חברים – התובע וחבר לעבודה שהעיד לטובתו – שרקמו קנוניה כדי לזכות בכספים שלא כדין.

אבל השופטת חופית גרשון-יזרעאלי העדיפה את גרסת התובע וכתבה בפסק הדין: "שוכנענו כי התובע הועסק ללא תלושי שכר משך תקופה ממושכת, ותלושי השכר הבודדים שנמסרו לו היו לצורך הנפקת הוויזה".

היא הוסיפה כי הנתבע לא הציג ראיות אחרות שיעידו על תקופת ההעסקה, למשל חוזה עבודה או דיווחים למוסד לביטוח לאומי.

גם בנוגע לשעות העבודה הצביעה השופטת על כך שהנתבע לא ידע להסביר כיצד את הפער בין גרסתו לבין חלק מדוחות הנוכחות.

מעבר להתרשמותה השלילית מעדות המעסיק, סברה השופטת גרשון-יזרעאלי שגם דוחות הנוכחות ותלושי השכר שהגיש אינם מהימנים, שכן הם לא משקפים את כל תקופת העבודה. "הנתבע ועדיו לא ידעו להסביר את הפערים והסתירות הרבות שהתעוררו ואף ניסו להתנער מדוחות הנוכחות, אשר מקורם בנתבע עצמו. במצב דברים זה, הנתבע למעשה לא עמד בחובתו לנהל פנקס עבודה ודוחות נוכחות", כתבה.

לגבי סיום ההעסקה היא קבעה שהתובע פוטר על רקע בקשתו לתלושי שכר, וקיבלה את עדותו שלפיה הנתבע "הפסיק את התלושים, ואנחנו לא יכולים לקבל ויזה, והוא אמר לנו תלכו".

בסיכומו של דבר חויב המעסיק לשלם לתובע כ-101 אלף שקל וכן שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל. חלק ניכר מהפיצוי נפסק עבור אי מתן תלושי שכר (30 אלף שקל). יתר הפיצוי ניתן בין השאר עבור עבודה בשעות נוספות, עבודה בשבת, פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, הפרשות פנסיה ודמי הבראה.