חברות כרטיסי האשראי: היקפי ההלוואות גדלים וגם הריבית
רכישות ב-159 מיליארד שקל הניבו לחברות כרטיסי האשראי במחצית הראשונה של השנה גידול קל בהכנסות והן הסתכמו ב-2.44 מיליארד שקל. היקפי ההלוואות של הציבור ממשיכים לתפוח ואיתם גם הריבית. ואיך משפיעה על השוק היפרדות הבנקים מחברות האשראי?
הרכישות בחו"ל ממשיכות לזנק: גדלו בתוך שנה בכ-30%
משלמים בחו"ל ביוקר: העמלות הנסתרות שכדאי להכיר
סך העסקאות שנעשו בכרטיסי אשראי בששת החודשים הראשונים של השנה, הסתכם ב-159 מיליארד שקל, גידול של 8% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2017. במהלך הרבעון השני של השנה הסתכמו היקפי הרכישות ב-80 מיליארד שקל, כאשר מספר הכרטיסים עמד בסוף יוני על 10.7 מיליון, מתוכם 2.32 מיליון כרטיסים לא פעילים (שלא בוצע בהם שימוש במהלך הרבעון).
למרות הגידול בהיקפי הרכישות, הרווח הנקי המצרפי של חברות האשראי בישראל נשחק בהשוואה לאשתקד, בעיקר בשל ירידה ברווחי ישראכרט (בשל הוצאות בגין יישום חוק שטרום) וכאל (הוצאות על גיוס לקוחות מועדון שופרסל) והוא הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב-340 מיליון שקל.
לאומי קארד מעלה את הריבית אך בכאל היא עדיין הכי גבוהה
מהנתונים עולה, כי נמשכת העלייה בהיקפי ההלוואות שנוטל הציבור מחברות האשראי. יתרת האשראי הצרכני (הלוואות שניתנו ללקוחות פרטיים) עמדה נכון לסוף חודש יוני על 12.43 מיליארד שקל, עלייה של 11% לעומת אשתקד.
הריבית הממוצעת על ההלוואות נעה סביב 6.9% (בלאומי קארד) ל-10.5% (בכאל).
מעניין לציין, כי הריבית בלאומי קארד עלתה בהשוואה לרבעונים הקודמים כאשר בחברה טוענים כי הם ביצעו שינוי בתמהיל ההלוואות הכולל צמצום הלוואות לרכב – המתאפיינות בריבית נמוכה יותר (שכן הן ניתנות כנגד בטוחה – הרכב) והגדלת הלוואות בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר.
לאומי קארד מחזיקה בנתח ההלוואות לרכב הגדול ביותר מבין חברות האשראי, שכאמור נחשב בטוח יותר. בניטרול הלוואות אלו הריבית על ההלוואות שהיא מעניקה מגיעה לכ-8% בממוצע, קרוב לריבית הממוצעת בישראכרט.
עוד יש לציין בהקשר זה, כי ברקע רכישת לאומי קארד על ידי קרן ההשקעות ורבורג-פינקוס, בסכום שנע סביב ה-2.5 מיליארד שקל, קיים חשש לא מבוטל שהקרן, שתכליתה להניב תשואה מהירה למשקיעים בה, תהיה מעוניינת להעלות את הריבית כדי להחזיר לעצמה את ההשקעה כמה שיותר מהר.
מאבקים בין חברות האשראי ומול הבנקים
שוק כרטיסי האשראי נמצא בתקופה סוערת במיוחד, ברקע יישום מסקנות ועדת שטרום להפרדת חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים פועלים ולאומי המחזיקים בהן.
למרות שהמועד הנקוב להיפרדות עדיין רחוק (כמעט שנתיים) הבנקים מקדמים מהלכים בנושא. כאמור, בחודש שעבר הודיע בנק לאומי על מכירת לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס. בנק הפועלים מצידו מקדם מהלכים להנפקת ישראכרט בבורסה.
במקביל פועלים שני הבנקים הגדולים ביצירת אסטרטגיה כיצד להתחרות בחברות כרטיסי האשראי החדשות והם מקדמים מהלכים גם בנושא זה, בעיקר בכיוון של הרחבת השימוש באפליקציות התשלום שלהם – "ביט" ו"פפר". היום נודע כי הבנקים אף פנו לפיקוח בבקשה שיאפשר להם גישה ישירה לתשלום באפליקציות בבתי עסק. כיום האפליקציות משמשות בעיקר להעברות כספים בין אנשים פרטיים ולעיתים גם בין פרטיים לעוסקים, אך לא כתשלום בבתי עסק באופן נרחב ורשמי. בבנק ישראל מסרבים למסור פרטים על הנושא.
חברות כרטיסי האשראי נאבקות גם בינן לבין עצמן על נתחי השוק. חברת כאל הצליחה בשנה שעברה להעביר לניהולה את מועדון כרטיסי האשראי של שופרסל, שהוא אחד הגדולים בענף, לאחר שגברה על לאומי קארד שניהלה אותו במשך עשור.
עד כה גייסה כאל כ-400 אלף לקוחות, מתוכם כמחצית לקוחות חדשים ומחצית מחזיקי לאומי קארד שהחליפו את הכרטיס (רובם בלחץ שיווקי לא מתון) לכרטיס כאל. במקביל לאומי קארד עדיין ממשיכה לתפעל כ-200 אלף כרטיסי שופרסל, עוד מההסכם הקודם (עד שיפוג תוקף הכרטיס).
לאומי קארד מצידה מנסה לתת מענה לאובדן מועדון שופרסל והיא חברה לרשת פוקס להנפקת כרטיס מועדון משותף, כמו גם הסכם שנחתם לאחרונה עם קרנות השוטרים ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
