תביעת הנקמה של העובדת הזרה נגד בן הזוג הישראלי

אזרחית נפאל דרשה כ-220 אלף שקל מבעל מוגבלות בטענה שהייתה המטפלת שלו, אבל בביהמ"ש נחשף: הם ניהלו קשר רומנטי ולא יחסי עבודה

עו"ד אליה עבליניפורסם: 12.08.18 , 08:59

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה לתשלום כ-220 אלף שקל שהגישה עובדת זרה מנפאל נגד בעל מוגבלות שלטענתה עבדה אצלו במשך 3.5 שנים כמטפלת סיעודית מבלי ששילם לה שכר וזכויות. השופטת עידית איצקוביץ שוכנעה כי השניים ניהלו קשר רומנטי ולא יחסי עבודה.

לפי התביעה שהוגשה לפני כשלוש שנים העובדת הגיעה לישראל ב-2006 באשרה של מטפלת סיעודית. לטענתה היא הכירה את הנתבע ב-2012, ומאז ועד אוגוסט 2015 התגוררה ביחידת דיור אצלו (שגודלה 12 מ"ר) וטיפלה בו שבעה ימים בשבוע. לדבריה היא סיכמה עמו שישלם לה 4,000 שקל בחודש, אבל כבר בחודש הראשון הוא אמר לה שהוא חוסך עבורה את הכסף ויעביר לה אותו בהמשך. אלא שהשנים חלפו והוא לא שילם לה דבר עד שלבסוף נשברה והתפטרה. בתביעה היא דרשה ממנו כ-220 אלף שקל עבור השכר והזכויות שהפסידה.

דיני עבודה

בלי תלוש וזכויות: עובד זר יפוצה ב-101 אלף ש'

עו"ד אסתי עוקב

במשך כשנתיים העסיק חקלאי מהמושב פתחיה שבשפלה פועל מבלי לתת לו זכויות בסיסיות. כשביקש לקבל תלושי משכורת – הוא פיטר אותו

בלי תלוש וזכויות: עובד זר יפוצה ב-101 אלף ש'

מנגד טען הנתבע שהיא הייתה זוגתו במשך כשנתיים וחצי לסירוגין. לדבריו הוא הכיר אותה דרך חברה ובשלב מסוים היא ביקשה לעבור לגור אצלו ביחידה. באותה תקופה, סיפר, היא התפרנסה מעבודות משק בית והוא היה מסיע אותה לבתים השונים בהם עבדה.

הוא הדגיש שהוא כלל לא זקוק למטפל סיעודי שכן הוא מסתדר בעצמו, ומכל מקום ביטוח לאומי סיפק לו מטפל אחר – עובד זר מהודו. לדבריו מדובר בתביעה שהוגשה כנקמה על כך שסירב להגיש למשרד הפנים בקשה לקבלת אשרה לבנה.

השופטת עידית איצקוביץ קבעה שלא הוצגה בפניה שום ראיה המאששת את גרסת התובעת למעט תמונות שצילמה בדירה ולכאורה מעידות שישנה לצדו על מזרון. אלא שלטעמה יש ספק לגבי האותנטיות שלהן וממילא הן לא מוכיחות דבר.

כמו כן היא זיהתה סתירות לא מעטות בגרסת התובעת. כך למשל, בעוד שהיא הצהירה שהחלה לעבוד אצל הנתבע במרץ 2012, הוא הוכיח שעד יוני 2012 היה בשיקום בבית לוינשטיין.

מלבד זאת, השופטת איצקוביץ לא קיבלה מהתובעת שום הסבר הגיוני לכך שנשארה בעבודה זמן כה רב אף שלא קיבלה שכר: "התובעת טענה בסיכומים כי היא הועסקה אצל הנתבע במשך 41 חודשים מבלי שקיבלה שכר וזכויות כחוק. הדבר מעודד תמיהה. במידה והיא אכן סברה שהיא עובדת אצל הנתבע, קשה לנו לקבל את הטענה שהיא המשיכה לעבוד תקופה כה ארוכה, מבלי לקבל את שכרה".

בהקשר זה נדחתה טענת התובעת שלפיה נפלה קורבן לניצול בהיותה עובדת זרה שלא מודעת לזכויותיה. "התובעת העידה כי התגוררה בבית נוסף עם נשים מנפאל ולכן היה לה מקום אחר לעזוב אליו את ביתו של הנתבע, וסביר שגם הייתה מודעת, גם אם לא באופן מעמיק, לזכויותיה", נכתב בפסק הדין.

מנגד, גרסת הנתבע אוששה בעדויותיהם של שכנו וחברו הקרוב ואחותו. השופטת ציינה שאמנם מדובר בעדים לא ניטרליים, אבל בהיעדר ראיות מצד התובעת לקיומם של יחסי עובד-מעסיק, גרסתם עדיפה. משכך התביעה נדחתה אולם העובדת לא חויבה בהוצאות מאחר שהנתבע יוצג באמצעות הסיוע המשפטי.