"חוקרים פרטיים": האם מוצרים לילדים בישראל מכילים כימיקלים מזיקים?

בעקבות המחקר שלנו, אומץ תקן שכולל איסור עופרת בצבעים המשמשים לצביעת מתקני שעשועים (בתמונה הילדים שלי משחקים בגן שעשועים)

מהר מאוד אחרי שהילדים שלי נולדו, הם התחילו להכניס לפה כל דבר שהם הצליחו לשים עליו את ידם הקטנה. עניין אותי מה יש במוצרים האלה: צעצועים, משטחי פעילות, תכשיטים לילדים, צבעים של מתקני שעשועים, ואיזה אסדרה (רגולציה) קיימת לגבי הכימיקלים המזיקים שעלולים להיות בהם.

"חוקרים פרטיים" בערוץ הלימודים - לכל הכתבות 

בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה אני חוקרת את הממשק שבין מדע למדיניות בתחום של בריאות וסביבה. כלומר, איך המדע, המחקרים והנתונים משפיעים על ההחלטות שמתקבלות במשרדי ממשלה, במטרה להגן על בריאות הציבור ועל איכות הסביבה. בקבוצת המחקר שלנו שותפים החוקרים ד"ר תמר ברמן וד"ר שי רייכר ממשרד הבריאות וד"ר רותי ארדי ויניב שמאי ממכון התקנים והמחקרים שלנו נערכים במימון הקרן לבריאות וסביבה.

הטריד אותנו המצב שבו משרד הכלכלה, שאחראי על בדיקת מוצרים, בודק רק מוצרים שיש לגביהם תקינה, ואין מידע לגבי מוצרים שיש לגביהם "חור ברגולציה", זאת אומרת מוצרים שאין לגביהם תקינה או שהתקינה לגביהם חלקית או לא מחייבת.

ד"ר מיה נגב

באירופה ובארצות הברית יש חוק מוצרי צריכה שמכסה את כל המוצרים, למשל הגבלת עופרת ופתלאטים (כימיקל המשמש בתעשיית הפלסטיק) בכל המוצרים שמיועדים לילדים, אבל בישראל מאמצים את התקנים רק לפי מוצר ולכן נוצרים חורים ברגולציה. התקנים בישראל טובים, אבל לא לכל המוצרים היו תקנים, למשל, לתכשיטים לילדים לא היה תקן ולכן היה חשש שבשווקים נמכרים תכשיטים לילדים עם רמות גבוהות של עופרת וקדמיום שעלולים להזיק להתפתחות תקינה. בנוסף, לא היינו בטוחים אם המוצרים שכן קיים לגביהם תקן, למשל צעצועים, אכן עומדים בדרישות התקן.

כדי לסגור את החורים ברגולציה, התחלנו לדגום מחנויות בישראל מוצרים שחל עליהם תקן, ומוצרים שלא חל לגביהם תקן בישראל, אך יש תקן באיחוד האירופי ובארה"ב. כשאנחנו מוצאים קבוצת מוצרים ללא תקן, כמו צבעים לעץ ומתכת שאין לגביהם הגבלה על רמות עופרת, אנחנו בודקים את המוצרים במעבדה של מכון התקנים ומחפשים שורה ארוכה של כימיקלים שידועים כמסוכנים לבריאות: מתכות כבדות כולל עופרת וקדמיום, פתלאטים, ביספנול A ומעכבי בעירה.

באופן כללי, במוצרים עם תקן מצאנו מעט חריגות מהתקן. במקרה של צעצועים יש תקן טוב, שישראל אימצה מהאיחוד האירופי. אנחנו בדקנו כמה עשרות צעצועים ולא מצאנו בהם כימיקלים מזיקים, אך זה היקף בדיקות קטן ולא ניתן להסיק ממנו לגבי כל הצעצועים בישראל.

בקבוצות של מוצרים ללא תקן, אכן מצאנו רמות גבוהות של עופרת בצבע במתקני שעשועים, עופרת וקדמיום בתכשיטי ילדים, ופתלאטים במשטחי החתלה ובמשטחי PVC שמשמשים בחדרי ילדים. המחקר שלנו מוכוון מדיניות (policy-oriented research) ואנחנו פועלים "לסגור" את החורים ברגולציה. בעקבות המחקרים שלנו אומץ בישראל תקן תכשיטים לילדים, עודכן תקן משטחי החתלה, וממש השבוע ועדת התקינה החליטה לאמץ בעקבות המחקר שלנו תקן שכולל איסור על עופרת בצבעים המשמשים לצביעת בתים, רהיטים ומתקני שעשועים ולשימוש תעשייתי.

הורים רבים שואלים אותי איך הם יכולים לזהות מוצרים, שעשויים להכיל כימיקלים מזיקים. התשובה היא שלגבי רוב המוצרים אין דרך לדעת, ולכן אנחנו פועלים ברמה הלאומית כדי שכל המוצרים בחנויות יהיו בטוחים יותר לכלל האוכלוסייה. לגבי מזרונים מומלץ לרכוש מזרנים שעל התווית שלהם כתוב שאינם מכילים מעכבי בעירה. כדאי לדעת שאין כל פיקוח על מוצרים שמזמינים באינטרנט מחו"ל, ולכן כדאי להימנע מהזמנת מוצרים שתינוקות וילדים עלולים להכניס לפה, אלא אם הם מיוצרים ומשווקים בשווקים מפוקחים כגון מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב וקנדה.

ד"ר מיה נגב, ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית".