ביטל חתונה וחויב לפצות את האישה ב-40 אלף שקל

בתום שנתיים וחצי של אירוסים החליט הגבר על ביטול הנישואים המתוכננים. ביהמ"ש קיבל את תביעת האישה וקבע שהצדדים כבר ראו בעצמם זוג נשוי

עו"ד ג'ו יוסף בן דודפורסם: 14.08.18 , 07:37

בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה מוסלמית שדרשה פיצויים ממי שהיה ארוס שלה וביטל את חתונתם המיועדת. "לא ניתן לאכוף על הנתבע להתחתן עם מי שאין לבו חפץ, אך בכך אין לפוטרו מלפצות את התובעת על נזקיה מביטול הנישואין", כתב השופט שלמה מיכאל ארדמן וחייב את הנתבע לשלם 40 אלף שקל.

ב-2012 השניים קיימו טקס אירוסין וכעבור כשנתיים וחצי ביטל הגבר את החתונה. לטענת האישה הוא עשה זאת לאחר שסירבה לערוב לו להלוואה מהבנק בסכום של 250 אלף שקל. ברבות הימים פתחו השניים בחיים חדשים וכיום שניהם נשואים לאנשים אחרים. בתביעה שהגישה ב-2015 טענה האישה שהעניקה לנתבע עשרות אלפי שקלים כסיוע לבניית ביתם העתידי ודרשה גם פיצוי על עוגמת הנפש והסבל שנגרמו לה.

דיני משפחה

תביעה: הקשיש נתן לי במתנה דירה ברוטשילד

עו"ד אליהו ביטון

הסכם בין הקשיש לבין ידידו העניק לאחרון נכס של 2.5 חדרים במרכז ת"א בתמורה לכך שסעד אותו ואת בנו. כשהלך לעולמו, הגיעה הפרשה לביהמ"ש

תביעה: הקשיש נתן לי במתנה דירה ברוטשילד

מנגד טען הגבר שמבחינה משפטית השניים מעולם לא ראו את עצמם כבולים בחוזה, ולקחו בחשבון את האפשרות שיחסיהם לא יבשילו לידי נישואים. לדבריו ביטול החתונה הגיע בעקבות מחלוקות רבות בין שניהם ובין המשפחות שלהם.

השופט שלמה מיכאל ארדמן ציין כי ראוי היה שהצדדים יביאו מומחים לדין השרעי (המוסלמי) שיסבירו את משמעותו הדתית של טקס האירוסין, אבל הסביר כי העילה המשפטית של הפרת נישואים אינה דתית אלא אזרחית. לדבריו בנסיבות מסוימות ניתן לפסוק פיצויי הסתמכות ועוגמת נפש עבור הבטחת נישואים שהופרה, והשאלה היא אם גובשה אצל הצדדים כוונה רצינית לכרות חוזה (מה שמוגדר בלשון המשפטית "גמירות דעת").

הוא השתכנע שבמקרה זה הסכמת הצדדים אכן הבשילה להבטחת נישואים מחייבת. קביעה זו נבעה מכמה טעמים, למשל משך הזמן שבו הצדדים הכירו עד שהתארסו, ההשקעות הכספיות בבניית ביתם המיועד והעובדה שכבר קבעו תאריך לחתונה ואף הזמינו אולם.

"כל הנסיבות האמורות מלמדות שאין מדובר בקשר ראשוני תיאורטי בין בני הזוג, אלא בקשר מוגדר שהצדדים פעלו לממשו במשך תקופה ארוכה", כתב השופט, והוסיף שבמצב כזה נוצרה ההסתמכות של בן הזוג השני על הכוונה להינשא.

כמו כן סבר השופט ארדמן שעצם העובדה שהגבר ביקש מהתובעת לחתום על ערבות מלמדת שהוא ראה את עצמו נשוי לה. בתוך כך הוא קיבל את עמדת הנתבע שלפיה הסכסוך נבע מכמה סיבות, אך הסביר כי הדבר אינו פוטר אותו מאחריות.

לעניין הפיצוי הבהיר השופט שהצדדים לא הביאו ראיות ברורות לגבי הוצאות כספיות. לכן נפסק פיצוי בסך 40 אלף שקל בתוספת 8,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בגין נזק לא ממוני – עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת.

בהקשר זה לקח השופט בחשבון את העובדה שבינתיים התובעת שיקמה את חייה. עם זאת הוא התחשב בכך שמלכתחילה התובעת הייתה גרושה, כך שמעמדה בחברה שמרנית הוא "פגיע ורגיש יותר", כלשונו.