האישה ניסתה להתאבד – הסכם הגירושין בוטל

במסגרת הפרידה קבעו בני הזוג כי שווי הדירה המשותפת יועבר לבעל. אבל בית הדין הרבני קבע: ההסכם המקפח נחתם כשהיא הייתה במצב נפשי קשה

עו"ד מאיר שחלפורסם: 15.08.18 , 07:25

בית הדין הרבני הגדול הורה לאחרונה לבטל הסכם גירושים שאושר בבית הדין האזורי אף שקיפח בבירור את האישה והותיר אותה כמעט חסרת כל. הרב שלמה שפירא קבע כי הראיות והעדויות מוכיחות שההסכם נחתם כשהייתה במצב נפשי קשה וניכר שלא הייתה מודעת להשלכותיו.

הנישואים של בני הזוג היו רוויי מתיחות עקב חשדות הבעל שאשתו בוגדת בו. בשלב מסוים היא חתמה על "תצהיר נאמנות" שבו הבטיחה לעבור בדיקות פוליגרף, ואם יימצא שבגדה בו תוותר על חלקה ברכוש המשותף. לאחר שנכשלה באחת מהבדיקות עזב בעלה את הבית.

דיני משפחה

ביהמ"ש חייב בת 67 להתפנות מדירת בעלה

עו"ד יעקב קסלר

אחרי 3 שנות נישואים בלבד דרש בן 84 שאשתו תעזוב. היא סירבה בטענה שהוחתמה במרמה על הסכם ממון. השופטת ורדה בן שחר חייבה אותה

ביהמ"ש חייב בת 67 להתפנות מדירת בעלה

בהסכם הגירושים שעליו חתמו נקבע שהדירה המשותפת תימכר (שוויה הוערך ב-1.3 מיליון שקל), ורוב התמורה תועבר לבעל, למעט 200 אלף שקל שיפריש לשני ילדיהם. האישה, נקבע, לא תקבל דבר למעט מזונות ילדים של 3,000 שקל.

בין לבין התרחשו כמה אירועים קשים: האישה עברה שתי הפלות וניסתה להתאבד פעמיים, התפרצה על בעלה, תקפה אותו, ולבסוף הורשעה בעבירות אלימות ונשלחה לחמישה חודשי מאסר. עם יציאתה מהכלא היא תבעה לבטל את ההסכם המקפח, אך בית הדין הרבני האזורי בירושלים דחה אותה.

בערעור שהגישה לבית הדין הגדול היא טענה שחתמה על ההסכם כשהייתה תחת השפעת תרופות הרגעה ולא הבינה מה היא עושה. היא הוסיפה שניסתה לרצות את בעלה שהשלה אותה כי יחזור אליה אם תחתום, כך שההסכם נחתם מתוך טעות. מנגד טען הבעל שהיא חתמה על ההסכם כדי להתגרש ולחיות עם הבחור שעמו בגדה בו. לדבריו אין שום הוכחה שלא הייתה כשירה לעשות זאת.

הדיין שלמה שפירא הדגיש שאישור הסכם גירושין בפני ערכאה שיפוטית נועד למנוע מצב של חתימה בכפייה בגלל לחצים של הצד השני. כשההסכם כולל תנאים מיוחדים וחסרי היגיון, יש לברר זאת ביתר שאת ולתעד הכול בפרוטוקול מדוקדק. במקרה הזה, ציין, אין פרוטוקול מפורט ונראה כי בית הדין לא בדק מדוע אישה חסרת כל שלא עובדת הסכימה למזונות נמוכים תוך ויתור על הון משמעותי וקורת גג.

בתוך כך נקבע שאין היגיון בטענת הבעל שלפיה האישה רצתה להיפרד כדי לחיות עם אחר, שהרי הוא זה שתבע להתגרש והיא נאלצה לעשות זאת רק אחרי שבית הדין חייב אותה. כמו כן, הבעל לא הביא כל ראיה לבגידה והעדויות בתיק מראות כי לאורך כל הדרך האישה רצתה לחזור אליו ואמרה לרבים שהיא אוהבת אותו למרות הכול.

לפיכך קבע הדיין שפירא שהסיבה היחידה לוויתורים האדירים שעשתה האישה היה מצבה הנפשי המעורער וכמיהתה לחזור לבעלה. גם אם כשרותה המשפטית לא נשללה, המאורעות שהתרחשו בתקופת ההסכם מעידים ללא כל ספק שהייתה שרויה בבלבול ומצוקה.

"במקרה זה חובת בית הדין להציל עשוק מיד עושקו... ולבטל ההסכם", סיכם הדיין את פסק הדין. הסכם הגירושים בוטל ונקבע שהדירה תחולק בין בני הזוג שווה בשווה. הדיינים הרב אליעזר איגרה והרב א' אהרן כץ הצטרפו לפסק הדין.