חקרו אותי שירותי ביטחון אידיוטיים בכל העולם
זה לא ינחם את העיתונאי היהודי פיטר ביינרט, שנאלץ לפרוס את משנתו הפוליטית בפני איש שב"כ לא חכם בנתב"ג, אבל צור שיזף כבר עבר את זה. בלבנון, בפקיסטן, במצרים ובישראל - הזדון מחלחל מהשלטון מטה
פיטר ביינרט. איום קיומי עם קרובים בארץ
נחקרתי על ידי כל כך הרבה משטרות וארגוני ביטחון מסביב לעולם עד שלפעמים נדמה לי שאני החשוד המיידי. אפשר לומר שאני כמעט אוהב חקירות. הן מאששות את מה שאני חושב על חוקרים. ובעיקר זה מלמד אותי משהו על המדינות שבהן אני מבקר.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
חוקרים בשירותי ביטחון בכל מקום מאוד דומים, בעיקר בכך שאין להם דמיון והם חוקרים אותו דבר. מצרים וישראלים, לבנונים ופקיסטנים, טורקים ואמריקנים – כולם שואלים את אותן שאלות ומנסים לחשוף את המזיק האולטימטיבי.
עיתונאים, כידוע, הם מזיק רב עוצמה. בעיקר במדינות שצריכות להסתיר את עליבותן. חקרו אותי הלבנונים כי הם רצו לדעת איך זה שנולדתי בירושלים. הישראלים חקרו אותי כי רצו לדעת מה פתאום נסעתי ללבנון. הפקיסטנים רצו לדעת מה יש לי לחפש באפגניסטאן. המצרים לא האמינו לי שאני רוצה לראות פלמינגו וחשדו בי שאני מרגל ישראלי ושהייתי שותף בטבח של חיילים מצרים ב-1967, אם כי אפילו החוקר השתכנע בסוף ש-8 הוא לא גיל לגיוס חובה בישראל. זה לא עצר את החקירה שנמשכה יומיים. היה חוקר טוב וחוקר רע ובסוף החוקר הטוב נשבר וסיפר לי על הצרות שלו בבית. השתדלתי לנחם אותו.
יש לי הערכה עמוקה לחוקרים ששואלים שוב ושוב את אותן שאלות, מגששים באפלה רק כי מישהו חשוד בעיניהם, ואין ספק שיהודים וישראלים עם דעות מסוכנות על שוויון וחירות הפכו לחשודים מידיים. בעיקר ידוע שיהודים אמריקנים עם קרובי משפחה בארץ הם סיכון. פצצה מתקתקת.
עמי אילון על חקירת פיטר ביינרט בנתב"ג (צילום: אורי דוידוביץ)
בשבועות האחרונים נחקרו כמה כאלה בכניסה לישראל או ביציאה ממנה, ובכללם העיתונאי היהודי-אמריקני פיטר ביינרט. "אופס, טעות", אמרו בשב"כ אחרי שעוכב למשך שעה, נחקר על עמדותיו ביחס לפוליטיקה הישראלית והבטיח שלא הגיע להפגין אלא לביקור משפחה.
טורים נוספים של צור שיזף:
- שקר הבצורת וההתנקשות בחקלאות
- המילים כואבות, אז נשים את הערבייה בכלא
- ליקוק, תעמולה ומירי רגב. הביקור שלי בכנסת
כמו עם אחותה השחיתות, גם הטיפשות דומה למי הנגר של שטיפת המדרגות: היא נוזלת מלמעלה למטה. מה חשב לעצמו חוקר השב"כ? הוא לא חשב. הוא בעצם לא יותר חכם מהחוקר של המודיעין הלבנוני (סניף נמל התעופה בביירות) ששאל אותי מה זה שיזף. אמרתי לו שסבתא שלי מונגולית והצבעתי על עצמות הלחיים שלי. זה כמעט נכון. אני משוכנע שאחת מהסבתות שלי נהגה לכפות יחסי מין על מונגולים.
ואז הוא שאל איך נולדתי בירושלים. עניתי שב-1959 ירושלים הייתה מחולקת בין ישראל וירדן ואבא שלי לימד באוניברסיטה. אני לא משקר לחוקרים. אני רק לא אומר הכול.
באיזה צד נולדת? שאל החוקר.
אתה זוכר באיזה צד נולדת? שאלתי-עניתי, ולזכות החוקר ייאמר שצחק ושיחרר אותי להסתובב עם החיזבאללה במשך כמה ימים על הצד הלא נכון של הגבול הישראלי.
"אופס, טעינו", שאגו כותרות העיתונים הלבנונים כשחזרתי. מרגל ישראלי בזהות בדויה חדר ללבנון ארץ החופש. אז – המפגש המאתגר התרחש ב-2003 - למדתי שהחיזבאללה לא כאלו חכמים ולא כאלה טובים. אבל ב-2018 ניתן לומר שהתקדמנו ואנחנו מטומטמים כמעט כמו הלבנונים. ייתכן שיותר.
אפשר להעיף עין בשר לביטחון פנים, בחברי הכנסת של מפלגת השלטון ובשריה ולהבין איפה נולד המוח הגדול שהנחה לרדוף ולחקור. ואולי, כפי שזה נראה, יש מישהו בשב"כ, ואולי במשרד ראש הממשלה, שיושב כרגע על מגילת העצמאות ומנסח את ההיפך ממה שנכתב בימים הרחוקים שבהם ישבה חבורה חכמה וחשבה איך לבנות חברת מופת ומדינה שווה. תארו לכם שהיו מצליחים. איזה אסון היה קורה כאן. הם כמעט הצליחו אבל תפסו אותם בזמן. בשביל זה יש חוקר שב"כ ערמומי וזהיר בכל אחד משעריה של מדינת ישראל.
איזה חכמים היינו פעם. כמה טיפשים ועלובים נהיינו.
- צור שיזף
הוא סופר ועיתונאי שביצע עשרות משימות באזורי סכנה עבור גופי תקשורת בארץ ובעולם
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
