"יום שישי השחור" ברפיח - תיק סגור: חיילים לא יועמדו לדין
ארבע שנים ושבועיים לאחר יום השישי שבמהלכו נחטף סגן הדר גולדין החליט הפרקליט הצבאי הראשי שלא לפתוח בחקירה פלילית. באותו היום נהרגו 42 מחבלים ועוד 72 פלסטינים שהוגדרו "לא מחבלים". נמצאו כשלים בניהול הכוחות, אך לא היו "השתוללות" או נקמה. לא צפויים צעדים פיקודיים. מסתמן שייסגרו עוד חקירות בעקבות צוק איתן
הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) אלוף שרון אפק החליט בימים האחרונים שלא לפתוח בחקירה פלילית בעקבות הקרבות הקשים ביום שישי השחור (1 באוגוסט 2014) בצוק איתן שבמהלכו נחטף סגן הדר גולדין. באותו היום, בעיצומם של הקרבות הקשים שבמהלכם ניסו לאתר את גולדין, נהרגו 42 מחבלים ועוד 72 פלסטינים שהוגדרו כ"לא מעורבים" בטרור. לגבי 16 פלסטינים נוספים, לא ברור היכן וכיצד נהרגו. עוד קבע הפצ"ר כי אין לנקוט צעדים פיקודיים כלשהם, כמו נזיפה או אי-קידום, כלפי איש מהקצינים שהובילו את הלחימה בגזרת רפיח באותו היום.
באירוע שבו נחטף סגן גולדין נהרגו מפקד סיירת גבעתי, רס"ן בניה שראל, וסמ"ר ליאל גדעוני. חוליית חמאס תקפה את הכוח כשעה לאחר שנכנסה לתוקף הפסקת אש. בעקבות התקיפה קרסה הפסקת האש וצה"ל פתח במתקפה נרחבת. סגן מפקד הסיירת, סגן איתן פונד, הוביל מרדף אחר חוליית המחבלים במנהרה ואיתר פריטים שאפשרו לקבוע את מותו של גולדין. על תפקודו בקרב זכה בעיטור המופת. בקרבות שלאחר החטיפה נפצעו בצד הישראלי כמה לוחמים, בהם אחד באורח קשה והיתר באורח קל.
עוד על "יום שישי השחור"
"תפסיקו עם הירי, יש לי הרוגים". חשיפת רשת הקשר הצה"לית
תחקיר "יום שישי השחור": הכוח נכנס ללא כלים הנדסיים, חמאס פעל במיומנות
עשרות הרוגים בעזה: "כמו הפצצה אטומית"
מפקדי גבעתי מהקרב ברפיח: "מצפון שקט"
"עוד לא התחלנו, אנחנו רעננים". התיעוד האחרון של מפקד פלס"ר גבעתי
המרדף אחר חוליית חמאס שחטפה את סגן הדר גולדין ז"ל לפני ארבע שנים ושבועיים ייזכר כיום הקשה והדרמטי במבצע "צוק איתן", שנמשך 51 ימים. ההחלטה התקבלה לאחר איסוף ובחינה של אלפי מסמכים, ובהם תצלומי אוויר, נתוני מודיעין, גרסאות המעורבים בצה"ל, יומני מבצעים, עדויות פלסטינים, דו"חות ארגונים בינלאומיים ופלסטיניים, הקלטות קשר ותחקירים מבצעיים ופיקודיים של האירוע.
האלוף אפק לא מצא שום גוון פלילי בהתנהלות הכוחות שפעלו באירועי אותו היום, משעות הבוקר עד לשעות אחר הצהריים ליד רפיח, בניסיון לאתר את גולדין בשעות שאחרי חטיפתו. שלושה צוותי תחקור שונים בראשות תתי-אלופים, שבדקו בשנים האחרונות בשלבים שונים את אירועי "יום שישי השחור" והגישו את ממצאיהם לפצ"ר, קבעו את מניין ההרוגים הפלסטינים. יחד עם זאת, בחינת האירועים קבעה שנרשמו טעויות מקצועיות וכשלים בפעולת כוחות צה"ל באותו היום, ולכן גובשה רשימת לקחים שחלקם כבר הופקו, כמו בדרך הפעלת האש ובהסדרת נוהל חניבעל (פקודה שעוסקת במקרים של חטיפת חייל).
במסגרת בחינת אירועי יום שישי השחור ברפיח מסרו את גרסתם למנגנון הבדיקה המטכ"לי עשרות רבות של חיילים שהיו מעורבים באירועי אותו היום, רובם קצינים שהובילו את הלחימה ומיעוטם לוחמים מכוחות היבשה והאוויר שהשתתפו במרדף האינטיסיבי אחר חוליית החטיפה. מבין הקצינים שמסרו גרסתם: מפקד חטיבת גבעתי בצוק איתן, תת-אלוף עופר וינטר, שפיקד על הכוחות בחזית, ומפקד אוגדת עזה באותם ימים, אלוף מיקי אדלשטיין, שניהל את האירוע ממוצב אחורי. מפקדת האוגדה הייתה אחראית על ניהול האש של חיל האוויר באותו אירוע, שממנה נהרגו רוב הפלסטינים שלא נמצא כי הם מחבלים. עשרה מהם נהרגו מאש ארטילרית של תותחים וכחמישה מאש טנקים. לא נמצא כי פלסטיני שאינו מחבל נהרג מנשק קל, כלומר על ידי לוחם חי"ר.
הפצ"ר קבע כי כל תקיפה, מבין מאות שבוצעו באותו היום, הייתה חוקית. נסיבות האירוע, לפי הפצ"ר, היו חריגות: לא מדובר בתקרית מבודדת ונשלטת יחסית שבה נהרג פלסטיני בלתי מעורב, אלא באירוע מלחמתי עצים, באווירה עוינת, מסוכנת ורוויית אויב, תוך משימה ברורה וחריגה - לאתר חייל שנשבה (לפי הערכת הכוחות ברוב שעות אותו היום, גולדין היה עדיין בחיים).
עם זאת, בדו"ח התייחסו גם לליקויים שהיו באותו היום, בכל הקשור ל"נוהל חניבעל": "היו קיימים פערים משמעותיים בהבנת ההוראה, בעיקר בכל הנוגע לפעולות שניתן לבצע לסיכול החטיפה שעה שפעולות אלו עלולות לסכן את שלומו של החייל החטוף. כמו כן, נמצא כי היו פערים משמעותיים בין ההוראה המטכ"לית בעניין לבין הוראות פיקוד הדרום ואוגדת עזה, שתכליתן ליישם את ההוראה המטכ"לית".
החטיפה והקרב - דקה אחרי דקה
בדו"ח, הפצ"ר מציין לוח זמנים להתפתחויות ולמידע שהיה במהלך האירוע:
09:06 - דווח על פיצוץ וירי בגזרה
09:10 - התגבשה ההבנה שאירעה התקלות של כוחות צה"ל במחבלים
09:12 - הבינו בצה"ל כי הפגיעה היא בחוליית הפיקוד הקדמי של מפקד פלוגת הסיור של חטיבת גבעתי
בשלב הזה, לפי הדו"ח, הגיעו למקום כוחות וזיהו את גופותיהם של רס"ן בניה שראל וסמ"ר ליאל גדעוני ז"ל. דקות לאחר מכן זוהה פיר מנהרה, ממולכד במטעני נפץ, במבנה אזרחי דו-קומתי סמוך. כוחות הסיוע שהגיעו למקום, הבינו כי סגן גולדין ז"ל נעדר, והעריכו שהוא נחטף על ידי המחבלים בעודו בחיים, והוכנס לפיר המנהרה שנמצא בתוך המבנה.
לפי הפצ"ר, הערכת המודיעין לפני החטיפה הייתה כי "במרחב דרום-מזרח רפיח פועל גדוד של ארגון הטרור חמאס, המונה מאות פעילים צבאיים, וכי במקום מצויים גם מאות פעילים צבאיים מארגוני טרור נוספים, דוגמת הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני".
מנגון הבירור המטכ"לי העריך שהיקף הירי שבוצע לא היה בלתי סביר ביחס להיקף האיומים שנחשף לכוחות במהלך הפעילות, ואף מצומצם ביחס לאירועים דומים בעבר. כמו כן, ב-11:10 וב-17:07 צה"ל הפיץ מסרונים לכלל תושבי דרום-מזרח רפיח, במטרה לצמצם את הפגיעה באזרחים. הודעות קוליות דומות הופצו ב-11:18 וב-17:21. הודעה דומה נמסרה בשידורי הרדיו במרחב ובשיחות טלפוניות של צה"ל לגורמים מרכזיים ברפיח ולארגונים בינלאומיים שונים.
נסגרו תיקים נוספים מ"צוק איתן"
כמה תקריות חריגות נוספות מ"צוק איתן" נבחנו על ידי הפצ"ר. בתקריות אלו נהרגו פלסטינים בלתי מעורבים. גם לגביהן החליט לאחרונה שאין סימן למעשים פליליים בהתנהלות הכוחות. האלוף אפק קבע כי באף אחד מאירועי הלחימה לאורך 51 ימי צוק איתן אין להגיש כתב אישום פלילי נגד לוחם או קצין בצה"ל, שהיה מעורב בלחימה, כולל באירועים שבהם נהרגו מאות פלסטינים שלא היו מעורבים בפעילות טרור. כך מסתמן גם בשתי חקירות מצ"ח פתוחות לגבי אירועים מלחמתיים, מתוך 31 החקירות הפליליות שנפתחו וכבר נסגרו ללא אישומים בעקבות "צוק איתן".
שתי חקירות מצ"ח שנותרו פתוחות נגעו לאירוע בג'בליה, שבו נבחנה טענה פלסטינית על הרג אזרחים בתקיפה ארטילרית של צה"ל, וכן אירוע נוסף שבו עלה חשד כי כוח צה"ל השתמש בפלסטיני (שלא נפגע) כמגן אנושי. המקרה היחיד ב"צוק איתן", אפוא, שבו כן הוגש כתב אישום שהסתיים בהרשעה ובעונשי מאסר נגע לאירוע שבו לא נפצעו או נהרגו פלסטינים: ביזת אלפי שקלים על ידי לוחמי חטיבת גולני מביתו של אזרח פלסטיני בשכונת סג'עיה. ביתר האירועים, כאמור, הפצ"ר מצא שאף כוח לא ירה במהלך המלחמה לעבר פלסטינים שאינם מחבלים באופן מכוון או תוך התרשלות פלילית.
כ-50 אירועים חריגים נוספים עדיין נמצאים בבחינת מנגנון הבדיקה המטכ"לי, בשלבים מתקדמים מאוד, ומסתמן כי גם לגביהם הפצ"ר לא יחליט על פתיחת חקירה פלילית. בסך הכל הגיעו לצה"ל לאחר המבצע כ-500 תלונות שהתייחסו לכ-360 אירועים לאורך "צוק איתן". 220 מהם נבחנו על ידי מנגנון הבדיקה המטכ"לי, שצוותו כולל גם משפטנים מהפרקליטות הצבאית.
צה"ל פרסם את תמצית הדו"ח, שמסכם את אירועי יום שישי השחור ברפיח בפן המשפטי, בעברית ובאנגלית, לאורך כ-30 עמודים. התמצית מבוססת על דו"חות סיכום של מאות עמודים מפורטים על כל אחד מהקרבות באותו היום באזור רפיח. בפרקליטות הצבאית הסתמכו גם על דו"חות מאירועי אותו היום שהפיקו ארגונים שונים כמו COA, של מועצת זכויות האדם באו"ם, בצלם, אמנסטי והארגון הפלסטיני מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם. חלק מדו"חות אלה פורסמו בחלוף שנתיים מצוק איתן. הטענות שהופיעו בדו"חות אלה נבחנו בצה"ל, ובצה"ל בחנו כל קרב ותקרית בנפרד.
העיכוב המתמשך בהחלטות הפצ"ר הנוכחי וקודמו, אלוף במיל' דני עפרוני, בנוגע לאירועי "יום שישי השחור" נבע בעיקר מקושי של צה"ל להגיע לעדויות פלסטינים ולחומרים הקשורים לאירועים בצד העזתי של הגבול, לצד חוסר היכולת לשחזר בשטח את קרבות אותו היום. חוקיותה של כל תקיפה שצה"ל ביצע במרחב רפיח באותו היום נבחנה בנפרד על ידי צוות משפטנים מהפרקליטות הצבאית. צוותים אלה השיגו עדויות של פלסטינים בדרכים עקיפות, דרך ארגוני סיוע פלסטינים ועורכי דין עזתים שייצגו משפחות של הרוגים מאותו היום. הקשר עימם בוצע באמצעות מפגשים במעבר ארז או בשיחות טלפון וחליפות מיילים. בחלק גדול מהמקרים הם מסרו לצה"ל מידע ספציפי על מותו של הפלסטיני, לפי הצומת או נקודת הציון שבה נהרג.
ההחלטה של הפרקליט הצבאי הראשי התפרסמה בימים רגישים בדרום, שבסיומם ייתכן שישראל וחמאס יסכימו על הסדרה שתבטיח תקופה נוספת של שקט.
לפנייה לכתב/ת 
