ביטוח לאומי עיקל חשבון של קשישה בניגוד לנוהל

אישה שתבעה קצבת זיקנה נתקלה בסירוב והתנהלות מתעמרת, כולל עיקול חשבון הבנק שלה ללא התרעה. בית הדין לעבודה החליט לעשות סדר

עו"ד גל בוטבולפורסם: 16.08.18 , 07:06

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של קשישה נגד ביטוח לאומי, שקיזז מקצבת הפנסיה שלה חוב בסך כ-26 אלף שקל בגין אי תשלום לכאורה של דמי ביטוח. השופטת שרה שדיאור לא מצאה הצדקה חוקית לקיזוז החוב, ומתחה ביקורת נוקבת על התנהלות הביטוח הלאומי, שהטיל על האישה עיקולים בלי התראות ובניגוד לנהלים.

התובעת היא אזרחית רומניה שעבדה בישראל מסוף 2001 כמטפלת סיעודית עד אוגוסט 2013. היא השלימה 144 חודשי עבודה ומעסיקיה שילמו עבורה לביטוח לאומי. ב-2013 הגיעה לגיל פרישה והגישה תביעה לקצבת זקנה, אלא שביטוח לאומי סירב לשלם בטענה שיש לקזז מקצבתה חוב בגין "אי תשלום דמי ביטוח לענפים נוספים", על סך 25,707 שקל.

תביעה

ביטוח לאומי שלל גמלה בגלל טעות בטופס

עו"ד אסף ברק

שרת בבי"ס הוכר כנפגע עבודה אבל כעבור זמן מה ביטל ביטוח לאומי את זכאותו לתגמולים בטענה ששיקר. הוא פנה לבית הדין לעבודה שחשב אחרת

ביטוח לאומי שלל גמלה בגלל טעות בטופס

אחת המחלוקות הייתה אם על המקרה חלה האמנה לביטחון סוציאלי שנחתמה בין ישראל לרומניה ב-2013, המבטיחה רציפות ושמירת זכויות (ובהן קצבת זקנה) בין שתי המדינות. בטוח לאומי טען שעליה לשלם סכומים מסוימים בגין תקופות שקדמו למועד שבו נכנסה האמנה לתוקף. ואולם בבית הדין הוא לא הצליח להצביע על סעיף כזה באמנה, ונקבע כי המוסד פעל לפי "הנחיות פנימיות שלא התגבשו לכדי מסמך שניתן להגישו".

השופטת שרה שדיאור ציינה כי "גם בא(ת) כוח הנתבע, עשתה בירור ולא ניתן לה מקור משפטי לפיו מותר להשית על התובעת את תשלום דמי הביטוח הללו אלא מהטעם ש'מישהו צריך לשלם זאת'. ברור כי אין זה טעם חוקי המאפשר חיוב בתשלום דמי הביטוח רטרואקטיביים".

היא קיבלה את עמדת התובעת שלפיה בהיעדר סעיף רלוונטי באמנה או באותן "הנחיות פנימיות", לא ניתן לחייב אותה בתשלום דמי ביטוח רטרואקטיבי. השופטת ציטטה פקידת ביטוח לאומי שהעידה בבית הדין ולא ידעה להצביע על מקור החיוב. לדבריה, חיוב הקשישה בדמי ביטוח בגין "ענפים נוספים" נעשה "לפי חוקי המדינה".

נהרות של דיו

בהמשך פסק הדין נקבע כי האמנה חלה על התובעת: "החקיקה הסוציאלית מופעלת על פי תכליתה לטובת המבוטח ונהרות דיו נשפכו בנושא זה. חיוב בדמי הביטוח, צריך להיות פרוספקטיבי וצריך להיאמר מפורשות".

אולם בכך לא נגמר העניין. השופטת שדיאור התייחסה לכך שלאחר הגשת התביעה הטיל ביטוח לאומי עיקולים על חשבונה בגין החוב המדובר, וזאת ללא התראה כלשהי, ובניגוד לנהלים: "התנהגות זאת חמורה וחסרת תום לב ואינה מצופה ממוסד סוציאלי, בפרט כאשר יש מחלוקת משפטית אמיתית בנוגע למהות החוב ויש הליך משפטי לברור חוב זה".

בנוסף הבהירה השופטת שגם בהליך המשפטי הביטוח הלאומי לא התנהל באופן ראוי כשהביא ראיות "בתשלומים" ובאיחורים.

בסיכומו של דבר הורתה השופטת לביטוח לאומי להחזיר לתובעת את החוב שקוזז לה, וקבעה שאין לחייב אותה בתשלום דמי ביטוח בכלל, ולא רטרואקטיבית בפרט. באופן חריג חויב ביטוח לאומי לשלם לתובעת פיצוי בסך 3,000 שקל בשל "התנהלות לא נאותה", וזאת בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.