השתתפות המדינה בבריאות האזרחים: ישראל שוב בתחתית הטבלה
הדו"ח השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה שגם השנה השתתפות מדינת ישראל בבריאות אזרחיה היא מהנמוכות בין המדינות המפותחות. עוד עולה כי נרשמה עלייה של 3.8% בהוצאה הלאומית לבריאות בהשוואה לשנה הקודמת
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ה') את נתוני ההוצאה הלאומית על בריאות לשנת 2017. ההשוואה למדינות ה-OECD מראה כי בכל הנוגע להשתתפות המדינה בהוצאות הציבור על בריאות, ישראל נמצאת מעל 4 מדינות בלבד (מקסיקו, צ'ילה, דרום קוריאה ושוויץ). המדינות המובילות: נורווגיה, גרמניה ויפן.
על פי הדו"ח, בשנה החולפת ההוצאה לאומית על בריאות עמדה על 7.5% מהתל"ג (תוצר לאומי גולמי). עוד עולה מהדו"ח, כי ב-2017 נרשמה עלייה של 3.8%בהוצאה הלאומית על בריאות בהשוואה לשנת 2016.
מקורות המימון של ההוצאה על בריאות: פרטי לעומת ציבורי
בשנת 2017 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 22% מההוצאה הלאומית לבריאות. 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי עמד על 35%.
המימון הציבורי (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי) כולל מימון מתקציב המדינה ומיסים מיועדים. 24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2017 מומנו מגביית מס בריאות ו-39% מומנו מתקציב המדינה. סך כל המימון הציבורי עמד על 63%.
שיעור ההוצאה על בריאות ביחס לתמ"ג: נמוך מממוצע ה-OECD
השוואה לארצות ה-OECD לשנת 2017 מראה כי אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מתוך התוצר המקומי הגולמי בישראל (7.3%) היה נמוך מאשר ממוצע ההוצאה לבריאות במדינות ה-OECD שעמד על 8.9%, ובמיוחד בהשוואה לארה"ב, שם הוא עמד על 17.2%. יחד עם זאת, אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל היה גבוה יותר מאשר ב-10 מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה בטורקיה ובמקסיקו (4%-5%).
הוצאה שוטפת לבריאות לנפש: כרבע מארה"ב
בשנת 2017 ההוצאה השוטפת לבריאות לנפש במונחי שווי כוח הקנייה בישראל עומדת על 2,818 דולרים - בדומה להוצאה בסלובניה, בפורטוגל ובקוראה הדרומית, ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD. בארה"ב הייתה ההוצאה השוטפת לנפש הגבוהה ביותר - 10,209 דולרים.
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינים שבהשוואה הבין-לאומית לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכדומה.
עוד עולה מההשוואה הבין-לאומית כי אחוז המימון הציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (63%), נמוך מאחוז המימון הציבורי הממוצע בארצות ה-OECD שעומד על 74%. בנורווגיה ובגרמניה אחוז המימון הציבורי הוא הגבוה ביותר, ומממן 85% מההוצאה השוטפת לבריאות. בישראל, אחוז המימון הציבורי דומה לזה שבשווייץ ובצ'ילה.
שירותי בריאות - חלוקה בין ספקים
קופות החולים סיפקו בשנת 2017 33% משירותי הבריאות. "יצרני שוק" - בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים, סיפקו 57% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2017.
החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים (כגון בתי חולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) היה 6% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנים 2016-2003. חלקם של השירותים שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון "מגן דוד אדום") נשאר ברמה של 4% בדומה לשנים קודמות.
לפנייה לכתב/ת 
