הורים תומכים במטפלות השובתות: "נעשה הכול כדי שהמאבק יצליח"
מטפלות במעונות היום ממשיכות לסבול מעבודה קשה, עומס רב של ילדים ו"שכר מגוחך". ההורים, שככל הנראה ייפגעו מהשביתה הצפויה, מתייצבים לצדן: "שמחים שהמטפלות סוף סוף יוצאות למאבק על הזכויות שלהן - כי מגיע להן"
"מאוד קשה לעבוד ככה", מספרת סררו, שעובדת במעון יום של נעמת לילדי עובדי פארק ההיי-טק והעסקים מת"ם שבחיפה. "בכל כיתה עובדות שלוש-ארבע מטפלות בהתאם לתקינה של משרד העבודה, שלא תמיד הולמת את הצרכים בשטח. יש ילדים שזקוקים לסייעות אישיות אבל הורידו אותן ואנחנו צריכות לתת מענה גם לזה".
סררו מרוויחה משכורת נמוכה, שתתבטא גם בקצבת הפנסיה שאליה תצא בקרוב. "המשכורת בכלל לא הולמת את תנאי העבודה. אני מרוויחה נטו 5,600 שקלים לחודש על 84% משרה אחרי עשרות שנות עבודה. אקבל קצת יותר מ-2,000 שקלים לחודש בפנסיה ועם זה אני צריכה לחיות. זו עבודה מאוד קשה. התפקיד מאוד תובעני ודורש אישיות נעימה ורגישות גבוהה לילדים. השכר המוצע לתפקיד הוא מגוחך ולא תואם את הדרישות, ולצערי הרב בשל עובדה זו מאוד קשה לגייס עובדים איכותיים לעבודת הקודש הזו, שהיא קריטית בעיצוב אישיותו של הילד לשנים הבאות".
השביתה הוכרזה בעקבות משבר כוח האדם ב-1,430 מעונות, שבהם מטופלים יותר מ-100 אלף תינוקות ופעוטות. הארגונים טוענים כי חסרות בסך הכול כ-4,200 מטפלות ולכן סוגרים כיתות, ולעתים גם סוגרים מעונות. דרישותיהם העיקריות: שיפור התקינה, כך שיהיו פחות ילדים לכל מטפלת, שיפור בשכר והעמדת החינוך לגילאי לידה עד שלוש במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי.
קרול רגב, בת 33 מחיפה, היא אימא לשלושה ילדים, בהן בת 3 שנמצאת כבר במעון ובן חצי שנה שייכנס לפעוטון בעוד כשבועיים. "אני תומכת בשביתה ואני חושבת שהסיבות מוצדקות", היא אומרת. "יש בעיה חמורה של כוח אדם ובגילאים הקטנים זה הרבה יותר משמעותי. יש מטפלת אחת לכל שישה תינוקות וזה משהו שהוא בלתי אפשרי. בתור אימא קשה לי לחשוב אפילו על לשמור על ילד או שניים נוספים ובטח אם יהיו שישה שהם תחתיי. ככל שעולים בגיל זה מחמיר וכמות המטפלות יורדת, כשבגילאים הגדולים יותר, של בתי בת ה-3, יש מטפלת אחת ל-12 ילדים. זה הגיל של הגמילה מחיתולים, שבו צריך לגשת עם הילד לשירותים, להוריד, לנגב ולהחליף ואחת על 12 זה ממש קשה".
קרול מדגישה כי מעבר לכמות המטפלות, הבעיה נעוצה גם באיכותן. "בסופו של דבר הילדים שלנו הם האוצר שלנו וחשוב לנו שמי שתטפל בהם תהיה עם הסמכה, ושהן יעברו העשרות ויפתחו את היכולת המקצועית, כדי שנהיה סמוכים ובטוחים שמטפלים בילדים שלנו הגורמים הכי טובים שיש. השכר הנמוך של המטפלות משפיע גם על האנשים שרוצים לבוא ולעבוד בזה, כי עבודה עם ילדים היא תובענית וקשה והתגמול הוא לא בהתאם".
נריה חדד, אב למיקה בת השנה שמטופלת במעון יום של "אמונה" ביישוב מרכז שפירא, תומך אף הוא בשביתה. "כואב לי לראות בבוקר את העיניים המוטרדות של מנהלת הגן שמחפשת מחליפה כי אחת המטפלות חולה ואין מי שיחליף אותה כי אין מספיק כוח אדם", הוא אומר.
"כואב לי לראות מטפלות מגיעות עם כאבים לעבודה ולא לוקחות יום מחלה כדי לטפל בעצמן כי הן יודעות שהחברות שלהן יעבדו קשה יותר בגלל שאין מי שיחליף אותן. כואב לי לראות את תלוש המשכורת של המטפלות שמספיק רק כדי לשלם את המשכנתא. כואב לי שאינני רואה דור חדש של מטפלות כי מי תרצה לעבוד בתנאים כאלו. אני שמח שהמטפלות סוף סוף יוצאות למאבק על הזכויות שלהן כי מגיע להן. אף עובד לא היה מסכים לתנאים כאלו".
נריה פונה להורים שייפגעו מהשביתה הצפויה, וקורא להם לתמוך בה בכל זאת. "נכון שזה יהיה קשה אם השביתה תתקיים, אבל אנחנו חייבים להיות לצדן בהחלטה הזאת. הן מטפלות בדבר הכי יקר לנו, עושות זאת באהבה שאינה תלויה בדבר ואנחנו חייבים לתמוך ולעשות הכל בכדי שהמאבק שלהן יצליח והן יוכלו להמשיך ולאהוב את הילדים שלנו בראש שקט מדאגות".
מתנגדים לשביתה: לא מוצו כל האפשרויות
שרה לייבוביץ' (31), אם לפעוט בן שנתיים ממצפה יריחו דווקא מתנגדת לשביתה. "אני לא מרגישה שכל האפשרויות מוצו לפני שהכריזו על שביתה, זה צריך להיות נשק יום הדין", אמרה. "אני זוכרת גם את הסבבים הקודמים שהיו, עשו המון רעש ואיימו בשביתה ואז בסופו של דבר זה נסגר בלילה בהסכם חפוז, כמו איזה פלסטר שתופס לרגע או סתימה במקום טיפול שורש.
"העובדה היא שבכל שנה או שנתיים מגיעים לאותה נקודה שדווקא לפני שמתחילה השנה פתאום נזכרים שזה המצב ואז מאיימים בשביתה. כל השנה הם ידעו שהמצב גרוע, מה קרה שהם נזכרו דווקא עכשיו? זה חוזר על עצמו וקשה לי כבר לתת בזה אמון".
לדבריה, ההורים לא יודעים לאן כספם מיועד. "אנחנו קהל שבוי. אנחנו משלמים סכום גבוה ואין לנו מושג מה המפעילים עושים איתו וכמה מגיע בסופו של דבר למטפלות. בסופו של דבר אנחנו אחרי חודשיים של חופש גדול, ויש אנשים שמבחינתם עוד יום כזה פוגע בהם".
מהקואליציה לחינוך מלידה נמסר כי "לאור המצב הקשה במעונות היום, המפוקחים ואלו שאינם זכו לפיקוח עד היום, אנו תומכים בהחלטה על השביתה ואף קוראים להמשיך את המאבק במהלך כל השנה עד שיימצא פתרון חינוכי איכותי לכלל ילדי ישראל מגילאי לידה עד שלוש. חשוב לזכור כי כל מערך הגיל הרך במדינת ישראל קורס. כלל ילדי ישראל זכאים לחינוך מיטבי, ולא רק אלו הנמצאים במעונות המפוקחים".
עוד מסרו כי כיום 417 ארגונים מפעילים את מסגרות המעונות המפוקחים ובהם 23% בלבד מכלל ילדי ישראל - כלומר 77% מהילדים בישראל נמצאים במסגרות לא מפוקחות. "הבעיה במציאת כוח אדם איכותי ושכר ראוי למטפלות - משותפת לכלל מעונות היום. לראיה, המקרים הקשים שאליהם נחשפנו בחודשים האחרונים אירעו במעונות בלתי מפוקחים".
ליאורה מינקה, יו"ר תנועת "אמונה", המפעילה 140 מעונות יום שבהם מטופלים יותר מ-8,000 ילדים, אמרה כי "המצב כיום הוא שערורייה שלא יכולה להימשך. ממשלות ישראל לדורותיהן התישו ונטשו את המטפלות שמרוויחות גם כך שכר זעום. הגענו לשוקת שבורה, אי אפשר להמשיך להפקיר את המטפלות ואת בטיחות הילדים. אם לא נקבל מהממשלה תוכנית מעשית ומשמעותית להצלת המעונות נחזיר את מפתחות המעונות לטיפול משרד הרווחה".
פרופ' רבקה לזובסקי, יו"ר ויצו העולמית, המפעילה 180 מעונות יום, הוסיפה כי "בעיית החינוך לגיל הרך צריכה להפוך למשימת חירום לאומית. במקום שמדינת ישראל תכיר בערכן של המטפלות בגיל הרך, הן נאלצות להתמודד עם שכר זעום ותנאי העסקה קשים ולא מתגמלים והן מדברות ברגליים – 50% עוזבות את המעונות בשנה הראשונה לעבודתן ואנו ניצבים מול שוקת שבורה, מתמודדים בעצמנו עם משבר שהולך ומחריף, כדי להמשיך ולספק את הטיפול הטוב והראוי ביותר לילדים".
יו"ר נעמת, גליה וולוך, אמרה היום באולפן ynet כי השביתה מתקיימת לאור "קריסה מוחלטת". "אין לנו עובדות, פשוט מאוד. השכר לא מתגמל, השכר לא ראוי, העבודה במעונות היא קשה מאוד. התחלנו את המאבק לפני כחצי שנה, נפגשנו עם שר העבודה והרווחה חיים כץ. העלינו בפניו את המצוקות של הענף והוא אמר 'תנו לי לבדוק'. לפני שבועיים הוא פגש אותנו, הארגונים הגדולים, והודיע לנו שהוא מסכים עם הטענות, הוא חושב שהמאבק צודק וראוי אבל אין ביכולתו לסייע לנו".
שר העבודה והרווחה חיים כץ פנה ליו"ר ועדת המחירים במשרד האוצר בבקשה לקיים דיון חוזר ולבטל את העלאת תעריף מעונות היום המפוקחים בכ-1,000 שקלים בשנה החל מפתיחת שנת הלימודים בעוד כשבועיים, שעליה הוחלט בשבוע שעבר.
"אני רואה חשיבות רבה במציאת פתרון שאינו העלאת המחיר המפוקח ואני סבור כי מדיניות זו מתיישבת עם מדיניות שר האוצר, שבה אני תומך, להימנע מהשתת הנטל על ציבור ההורים", אמר השר כץ. "העלאת המחיר בהיקף של 100-70 שקלים לחודש מהווה נטל משמעותי ומכביד ולכן חשוב כי משרד האוצר ישלים את החוסר התקציבי הנגרם כתוצאה מהעלאת המחיר במעונות היום המסובסדים".