התפרצות קדחת הנילוס: אילו אזורים נגועים בישראל?
עשרות ישראלים נדבקו בווירוס המועבר על ידי יתושות, ושישה מהם מאושפזים במצב קשה עם פגיעה נוירולוגית חמורה. מהם סימני האזהרה שדורשים טיפול רפואי מיידי?
נגיף קדחת הנילוס המערבי ממשיך להתפשט ולהדביק ישראלים: עשרות נדבקו בחודשיים האחרונים בנגיף, ובדיקות המשרד לאיכות הסביבה שדגמו יתושים אישרו כי קיימת התפשטות של הנגיף, בעיקר באזורי השרון וצפונה.
עד כה אובחנו עשרות ישראלים שנדבקו במחלה, אחד במצב קשה מאוד הסובל מפגיעה מוחית קשה ומאושפז בבית החולים איכילוב, חמישה סובלים מפגיעה נוירולוגית והועברו למחלקת השיקום בבית החולים מאיר, ואחד נוסף במצב בינוני מאושפז במחלקה הפנימית בבית החולים לניאדו בנתניה.
אז מהו הנגיף הפוקד כל קיץ את ישראל, כיצד לזהות את סימני האזהרה ומהו הטיפול?
מה גורם למחלה?
קדחת מערב הנילוס נגרמת בגלל נגיף השוכן בטבע בקרב ציפורים. מהלך המחלה מתחיל ביתושות העוקצות עופות ומעבירות אליהם את הנגיף, שממשיך לחיות בגוף העופות. בשלב הבא היתושות שוב עוקצות, ומעבירות את הנגיף לבעלי חיים ולבני אדם.
מתי הופיעה המחלה לראשונה בארץ?
על פי נתוני משרד הבריאות, המחלה נפוצה בארץ זה שנים רבות. תיעוד ראשון של קדחת מערב הנילוס כהתפרצות נרשם בישראל בשנים 1954-1950, ובשנת 1957 תועדה התפרצות שנייה.
גם בשנות ה-70 וה-80 המאוחרות תועדה פעילות מוגברת של הנגיף. בשנת 1997 אובחנה המחלה בעופות, לראשונה נפגעו להקות אווזים לפיטום שנמצאו רגישים במיוחד, והמחלה התבטאה שנה מאוחר יותר בהתפרצות רבת היקף. בשנת 2000 הייתה בארץ התפרצות עם יותר מ-400 מקרי מחלה. משנת 2001 ועד היום אובחנו מדי שנה עשרות בודדות של מקרים.
מהו שיעור ההדבקה בישראל?
מדי שנה מדווחים בישראל כ-70 חולים, רובם בעשור הרביעי ומעלה לחייהם.
אילו אזורים נגועים בישראל?
על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, נמצאו יתושים נגועים בשרון, ובעיקר סביב המועצה האזורית מנשה, המועצה האזורית אלונה, פרדס חנה-כרכור, בנימינה וקיסריה.
מהם תסמיני המחלה?
המדובר במחלה קלה על פי רוב, אך היא עלולה לגרום גם לתחלואה קשה ולתמותה. לרוב ההדבקה חולפת ללא תסמינים. בחלק מהמקרים מופיעה מחלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. סימניה כוללים חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים.
בכ-1% מהמקרים המחלה הופכת קשה, עם סימנים נוירולוגיים המתאימים לדלקת קרום המוח, דלקת מוח חדה או שיתוק רפה חד. תקופת הדגירה היא לרוב 7 עד 14 ימים, ובמקרים יוצאי דופן שלושה עד 21 ימים. המחלה אינה עוברת מאדם לאדם.
מה לעשות אם נעקצתם?
אין צורך להיבהל, מכיוון שהסיכוי שנדבקתם בווירוס הוא נמוך ומרבית היתושים בישראל אינם נגועים בנגיף. במקרה של תגובה אלרגית לעקיצה המתבטאת בנפיחות, אדמומיות וגרד, או הופעת סימני זיהום המתבטאים באדמומיות, חום מקומי, כאב או חום גבוה, או במקרה של הופעת תסמיני שפעת לאחר עקיצה - יש לפנות לייעוץ הרופא.
האם אפשר להידבק מאדם שנדבק בווירוס?
לא, המחלה אינה עוברת מאדם לאדם.
מי נמצא בסיכון?
כאמור, הסיכון להידבקות נמוך מאוד. בסיכון גבוה נמצאים חולים במחלות כרוניות הגורמות לדיכוי מערכת החיסון, חולי סרטן בעלי מערכת חיסונית ירודה, תינוקות וקשישים.
האם כלבים וחתולים עלולים להידבק ולהדביק?
על פי הספרות הרפואית, הנגיף עובר בטבע על ידי יתושות נגועות בלבד, ואין עדויות המצביעות על הדבקה מבעל חיים לבני אדם.
אם נדבקתי בעבר, האם אוכל להידבק שוב?
הדבקה בנגיף אינה מחסנת מפניו, ועל כן גם מי שנדבק בעבר בנגיף הנילוס המערבי עלול להידבק בו שוב.
האם יש חיסון נגד הנגיף?
לא.
כיצד מתבצע הטיפול?
מאחר שלא קיים טיפול נגד המחלה, דרך ההתמודדות היחידה היא במניעת עקיצת יתושים באמצעות שימוש בתכשירים דוחי יתושים, רשתות לחלונות ולבוש מתאים.
מהם סימני האזהרה הדורשים פנייה למיון לאחר עקיצת יתושה?
חום ממושך מעל שבוע.
הקאות מרובות בכל ניסיון שתייה.
אי מתן שתן מעל 10 שעות.
נשימות מהירות (מעל 20 בדקה במבוגר, מעל 40 בדקה בילד).
ירידה במצב ההכרה.
רתיעה מאור.
כאבי ראש חריגים בעוצמתם או כאלה המעירים משינה.
ומהם סימני מכת העקיצות השנייה בישראל? צפו בנזקי הלישמניה:
לפנייה לכתב/ת 
