שתף קטע נבחר
 

מוצא נקברים בפקיעין לפני 6,500 שנה - מאיראן

חוקרים מישראל ומארצות הברית ערכו בדיקות DNA לשלדים שהתגלו ב-1995 במערה בגליל. החוקרים גילו: אוכלוסיית פקיעין הכלקוליתית היא תערובת של אוכלוסייה מקומית עם אוכלוסייה שהגיעה מצפון מסופוטמיה, טורקיה ואיראן של היום

בדיקות DNA שנערכו בעצמותיהם של 22 בני אדם, שנקברו לפני כ-6,500 שנה במערת קבורה בפקיעין שבגליל, מגלים שמדובר בתערובת של אוכלוסייה מקומית עם אוכלוסייה שהיגרה לכאן מאזורי איראן וטורקיה של ימינו. כך עולה ממחקר בינלאומי שנערך בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב. המחקר מתפרסם בצהריים (יום ב') בכתב העת Nature Communications.

 

ארון קבורה מהתקופה הכלקוליתית במערת פקיעין  (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)
ארון קבורה מהתקופה הכלקוליתית במערת פקיעין (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)

ארונות קבורה מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו במערת פקיעין  (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)
ארונות קבורה מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו במערת פקיעין (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)

 

החוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר הילה מאי ופרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, ומרכז דן דוד לחקר תולדות האדם, בפקולטה לרפואה, ביצעו בדיקת DNA בעצמות שהתגלו במערה שנחשפה בשנת 1995. המחקר בוצע בשיתוף עם ד"ר דינה שלם ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ורשות העתיקות וכן עם אאודין הארני ופרופ' דיויד רייך מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב.

 

"מערת הקבורה הייחודית היא מערת נטיפים טבעית, שהתגלתה בשנת 1995 בעת הרחבת כביש בפקיעין שבגליל העליון", אמרה ד"ר דינה שלם ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ורשות העתיקות. "במערה נחשפו שרידים של למעלה מ-600 בני אדם מהתקופה הכלקוליתית - כ-6,500 שנה לפני זמננו. העצמות נקברו בקבורה משנית בתוך קנקנים ומכלי קבורה מטין (גלוסקמאות) בעלי עיטורים ייחודיים: בחזית הגלוסקמאות מפוסלים פני אדם, הכוללים אוזניים, עיניים, זקן, ולפעמים גם ידיים ושדיים".

מקטרים מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו במערת פקיעין  (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)
מקטרים מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו במערת פקיעין (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)

 

ד"ר שלם הוסיפה על הממצאים: "לצד מכלי הקבורה נמצאו כלים ופריטים נוספים, שחלקם אופייניים לאותה תקופה באזורנו, וחלקם מעידים על קשר תרבותי לאזורים מרוחקים". מאז הגילוי, במשך למעלה מ-20 שנה, תהו החוקרים אם האוכלוסייה שקברה את מתיה במערה היגרה לאזור ממקום אחר והביאה עמה אלמנטים תרבותיים חדשים או שמדובר באוכלוסייה מקומית, שאימצה רעיונות מתרבויות שכנות דרך קשרי מסחר.

 

"מלכתחילה היה ברור שרק מחקר גנטי יוכל לתת תשובה לשאלה הזו, אבל הסיכויים לכך נראו קלושים", הסבירה ד"ר מאי. "על מנת ליצור את הפרופיל הגנטי של פרטים שחיו לפני אלפי שנים יש להפיק חומר גנטי שנשתמר בעצמות. רוב הבדיקות הגנטיות שנעשו על אוכלוסיות פרהיסטוריות מארץ ישראל נכשלו או סיפקו מידע מועט. זאת, משום שתנאי האקלים בארץ גורמים להרס החומר הגנטי לאורך זמן".

קנקן מעוטר לקבורה מהתקופה הכלקוליתית שנמצא במערת פקיעין  (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)
קנקן מעוטר לקבורה מהתקופה הכלקוליתית שנמצא במערת פקיעין (צילום: מריאנה זלצברגר, באדיבות רשות העתיקות)

 

באוניברסיטת תל אביב אמרו כי למזלם של החוקרים, השתמרו, אם כי באופן חלקי, רצפי דנ"א אנושי בעצמות של 22 פרטים במערה - מספר גדול מאתר יחיד במונחי מחקר גנטי של אוכלוסיות פרהיסטוריות. פרופ' הרשקוביץ הוסיף, כי "החומר הגנטי השתמר, ככל הנראה, בשל "תנאי האקלים המיוחדים ששררו במערה והציפוי הגירני על העצמות, שנוצר עקב טפטוף המים דרך תקרת המערה, ובודד אותן מהסביבה".

 

על פי פרופ' רייך מאוניברסיטת הרווארד, "המחקר הגנטי מצביע על כך שמדובר באוכלוסייה הומוגנית השונה מהאוכלוסיות שקדמו לה באזור: אוכלוסיית פקיעין הכלקוליתית היא תערובת של אוכלוסייה מקומית עם אוכלוסייה שהגיעה מצפון מסופוטמיה, טורקיה ואיראן של היום. "הערבוב בין האוכלוסיות הביא לחדירה של גנים שלא היו באוכלוסיות המקומיות, כמו הגנים לעיניים כחולות וצבע עור בהיר", הוא אמר.

 

ד"ר מאי הוסיפה כי "לא נמצאה רציפות גנטית בין אוכלוסיית פקיעין הכלקוליתית לאוכלוסיות מאוחרות יותר". הדבר, לדבריה, מצביע על שינוי דמוגרפי נוסף באזור שהביא להיעלמותה של התרבות הכלכוליתית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ד"ר הילה מאי
מערת הקבורה בפקיעין
צילום: ד"ר הילה מאי
מומלצים