סוד החניטה נחשף: זו המומיה הכי עתיקה

טכניקת החניטה במצרים העתיקה קדמה לפרעונים - ואפילו לשפה הכתובה. כך נחשף מבדיקה מקיפה של מומיה עתיקה. מהמחקר עולה כי המצרים הקדמונים חנטו וקברו במומיות לפחות 1,500 שנה לפני הסברה עד כה, ובו נחשפה גם דרך החניטה.

המומיה – גבר צעיר כבן 20 עד 30 המכונה "פרד" – היא בת יותר מ-5,500 שנה. בעבר ההערכה הייתה שהיא שומרה באופן טבעי עקב התנאים המדבריים באתר שבו נקברה' אבל בדיקות שבוצעו לראשונה לשרידים הראו כי מדובר למעשה במומיה חנוטה, ובכך היא הפכה לדוגמה המוקדמת ביותר לחניטה מצרית.

מומיית טורינו

מהמחקר, שפורסם בשבוע שעבר במגזין לארכיאולוגיה מדעית, עלה גם כי החונטים העתיקים השתמשו ברכיבים שונים כדי לשמר את הגופה – מתכון דומה לזה שבו השתמשו המצרים 2,500 שנה לאחר מכן, אז הייתה החניטה בשיאה.

לפני יותר מ-100 שנה התגלתה המומיה במצרים. המיקום המדויק שבו אותרה אינו ידוע, אבל ההערכה היא שהיא נמצאה בעיר גבלין שבדרום מצרים, על גדת הנילוס. המומיה נרכשה ב-1901 על ידי המוזיאון המצרי בטורינו, איטליה, ומתוארכת לבין 3,500 ל-3,700 לפני הספירה.

הן הסוחר שמכר את המומיה והן המוזיאון שהציג אותה לא ביצעו תהליך של שימור לשרידים השבירים. לכן, אמרה מובילת המחקר, האוסטרלית יאנה ג'ונס, "הדבר העניק אפשרות נדירה לחקירה".

המומיה פרד

מומיית טורינו כל כך עתיקה עד שהיא אפילו קדמה לשפה הכתובה, שהעדויות הראשונות לה הן מ-3,400 לפני הספירה. לכן, ככל הנראה הוראות החניטה עברו מדור לדור באופן מילולי. "הם האמינו בחיים שלאחר המוות. הם רצו שהגופות יישמרו והיה להם הידע המדעי שאפשר זאת", אמרה ג'ונס.

החוקרים דגמו חלקי פשתן שעטפו את פלג הגוף העליון ואת פרק כף יד ימין, וכן מסל ארוג שנקבר ליד השרידים. שמנים צמחיים ושומן בעלי חיים קדמו לבד העתיק, והחוקרים הרכיבו את "המתכון" לחניטה ממה שמצאו - סוכר, תמציות צמחים ארומטיים, חומרים אנטי-בקטריאליים וגם שרף של עצי מחט, שקיימת אפשרות שהובא מארץ ישראל.