נרצח בדרך למשמרת. ביהמ"ש: זו תאונת עבודה

תושב אעבלין נסע עם בן דודו למרכול שבו הועסקו ביגור. בדרך עצר אותם אדם המסוכסך עם בן הדוד וירה בהם. המשפחה תבעה את ביטוח לאומי - וזכתה

עו"ד ורד פריפורסם: 22.08.18 , 07:17

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל באחרונה תביעה שהגישו בני משפחתו של תושב אעבלין שנרצח באוקטובר 2010 בעת שנסע לעבודתו בסופרמרקט, וקבעה שהאירוע יוכר כפגיעה בעבודה. השופטת מיכל פריימן קבעה שהמנוח לא היה קשור לאירוע שהביא למותו, והמשמעות היא שבני המשפחה יהיו זכאים לגמלת תלויים מהביטוח הלאומי.

ראשית הפרשה באוקטובר 2010: בן דודו של המנוח התעמת עם אדם אחר, שאיים עליו כי "מעשיו יעלו לו ביוקר". כעבור כמה ימים נסעו המנוח ובן דודו מהכפר אעבלין למרכול "סטופמרקט" בקיבוץ יגור שבו עבדו. בדרך הגיח האדם שהסתכסך עם בן הדוד וחסם את דרכם עם מכוניתו. הוא פתח לעברם באש ורצח אותם. לימים הודה בשתי עבירות של רצח ונידון לשני מאסרי עולם.

דיני עבודה

נפצע בניסיון חיסול והוכר כנפגע תאונת עבודה

עו"ד גבריאל מלאך

קבלן שיפוצים נפגע קשה ממטען שהוצמד למכוניתו. אחרי שנדחה בבתי הדין לעבודה, הוא פנה לבג"ץ – שהרחיב את גבולות ההכרה בתאונות עבודה

נפצע בניסיון חיסול והוכר כנפגע תאונת עבודה

כיוון שהאירוע התרחש בדרך לעבודתו של המנוח, שהיה המפרנס העיקרי בביתו, פנו בני המשפחה לביטוח הלאומי בדרישה לגמלת תלויים. אלא שבקשתם נדחתה בטענה שלנוכח נסיבות המוות, ומאחר שהתאונה לא אירעה עקב סיכוני הדרך, לא ניתן להכיר באירוע כתאונת עבודה.

שש שנים לאחר מכן פנו בני משפחתו לבית הדין לעבודה. הם טענו שלפי חוק הביטוח הלאומי יש להכיר באירוע כתאונת עבודה. לשיטתם, האירוע הוא "סיכון דרך" שיכול לקרות למבוטחים בדרכם לעבודה. אם המנוח לא היה נוסע לעבודתו באותו יום, ציינו, הוא היה נשאר בחיים.

מנגד, ביטוח לאומי הסתמך על קביעת בית המשפט המחוזי בתיק הפלילי, שבו נפסק שהמנוח ובן דודו נרצחו בכוונה תחילה. משכך, נטען, הרוצח התכוון להמית אותו עקב זהותו – והאירוע היה מתרחש במקום או זמן כלשהו, גם אם לא בדרך לעבודה.

נקלע בעל כורחו

בפתח הדברים ציינה השופטת מיכל פריימן שעל פי העובדות שנקבעו בהליך הפלילי, המנוח נסע ביום האירוע ליום שגרתי בעבודתו, ללא שהיה לו קשר לוויכוח שבין הרוצח לבין בן דודו. לפיכך, קבעה, הנרצח נקלע לזירת האירוע בעל כורחו, ולא הייתה בידו אפשרות לצפות את הירי שהתרחש במהירות ובפתאומיות.

עוד נפסק כי האירוע נכלל בגדר של "סיכון כללי" שעלול היה להתממש כלפי כל מי שעשוי היה להימצא במקום יחד עם בן דודו של המנוח במועד התרחשותו. השופטת הוסיפה כי בבחינת ההגדרה של האירוע כתאונת עבודה, אין מקום להתחשב בכוונתו הסובייקטיבית של הפוגע.

נקבע כי לנוכח תכליתו הסוציאלית של החוק, שנועד להגן על זכויות עובדים שנפגעו בדרכם לעבודה, יש לסווג את האירוע כסיכון דרך בהיותו בלתי צפוי ופתאומי.

לפיכך האירוע הוכר כתאונת עבודה, ובני משפחת הנרצח יוכלו לפנות בשנית לביטוח הלאומי בתביעה לגמלת תלויים. ביטוח לאומי חויב לשלם להם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,500 שקל.