זינוק בהידבקות בחצבת: מפת התחלואה בישראל
נתוני משרד הבריאות מגלים עלייה של מאות אחוזים בשיעור ההדבקה בחצבת בכל הארץ. ההמלצות: גשו להתחסן, היזהרו במקומות צפופים בערים הנגועות
החצבת ממשיכה להתפשט באחת ההתפרצויות החמורות שארעו בשנים האחרונות בישראל: סיכום נתוני משרד הבריאות עד לאוגוסט 2018 מדגימים עלייה של מאות אחוזים בשיעור ההתפרצות בהשוואה לשנים קודמות.
מנתוני משרד הבריאות המתייחסים לחודשים ינואר עד אוגוסט, עולה כי נצפו השנה 184 מקרי הדבקה ברחבי הארץ, זאת בהשוואה ל-16 מקרי הדבקה בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בעלייה של יותר מאלף אחוזים בהתפרצות המחלה הקשה, שעלולה להביא לפגיעה מוחית ונוירולוגית קשה גם שנים אחרי ההדבקה.
העיר הנגועה ביותר בחצבת השנה היא פתח תקווה עם 53 מקרים, אחריה צפת עם 47 מקרים, תל אביב ועכו שם דווח על 22 מקרי חצבת בכל עיר, וירושלים עם 20 מקרים. יש לציין כי מדובר במספרים מינימליים, ועל פי ההערכות מרבית מקרי ההדבקה בחצבת כלל אינם מדווחים למשרד הבריאות.
מספר מקרי ההדבקה ביישובי הארץ, ינואר-אוגוסט 2018
השבוע הזהיר ארגון הבריאות העולמי על התפרצות המחלה גם באירופה: עד כה נדבקו 41 אלף אירופאים ולפחות 37 מתו מהמחלה. מספר מקרי ההדבקה הגבוה ביותר נרשם באוקראינה שם חלו כ- 23 אלף איש.
מספר מקרי התמותה הגבוה ביותר נרשם בסרביה, שם גבתה המחלה את חייהם של 14 בני אדם. התפרצויות נוספות נרשמו בצרפת, גיאורגיה, יוון, איטליה ורוסיה. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי, העלייה בשיעור הנדבקים היא בעקבות עליה בשיעור סרבני החיסון.
מה גורם למחלת החצבת?
הגורם למחלת החצבת הוא הנגיף מורביליווירוס. בני האדם הם המאכסנים היחידים של נגיף זה.
איך נדבקים במחלה?
הנגיף מתפשט דרך מגע עם רסיסי רוק או נוזלי האף, הפה או הגרון שהגיעו מאדם נגוע. התעטשות, שיעול, נשיקה ונזלת עלולים להדביק את הסובבים שאינם מחוסנים. רסיסים של הנגיף חודרים דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עם העיניים אל תוך הגוף.
איך ומתי מתחסנים?
החיסון נגד חצבת ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.
מי צריך להתחסן ומי פטור?
מי שנולד לפני 1957 נחשב למחוסן באופן טבעי ולכן אינו צריך לקבל חיסון. באותן השנים לא ניתן החיסון בעולם.
ילידי 1966-1957 נחשבים למי שאינם מחוסנים למרות שחלקם הגדול היה מחוסן באופן טבעי. משרד הבריאות ממליץ להתחסן רק אם הייתה חשיפה לחצבת. באותן השנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל.
ילידי 1977-1967 נחשבים מחוסנים ב-95%. משרד הבריאות ממליץ להתחסן במנה אחת - רק אם הייתה חשיפה לחצבת. באותן השנים ניתנה מנת חיסון אחת בישראל.
לילידי 1978 ואילך ניתנו שתי מנות חיסון לחצבת, ולכן התושבים נחשבים מחוסנים. משרד הבריאות קובע כי כאשר יש חשיפה לחצבת, יש לבדוק אם האדם מחוסן לפי שגרת החיסונים ולהשלימם בהתאם לצורך.
היכן אפשר להתחסן?
תינוקות וילדים מקבלים את החיסון במסגרת טיפת חלב. בני נוער ומבוגרים יכולים להתחסן במרפאות המטיילים בבתי החולים ברחבי הארץ ובלשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות.
מהם תסמיני מחלת החצבת?
חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתבטאת בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה ונגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, פחד מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול.
אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים ייחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החיך, העפעפיים והנרתיק.
הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.
מהם הסיכונים במחלה?
ילדים מתחת לגיל 5 או מבוגרים מעל גיל 20 עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית אם נדבקו וחלו. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות, שנובעת מחיידקים שתוקפים את הריאות וגורמים לזיהום משני. חיידקים שכיחים כאלה הם סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס - כולם גורמים לדלקת ריאות חמורה ומסכנת חיים.
אינני זוכר אם חוסנתי בעבר. איך אפשר לבדוק את זה?
רופא המשפחה ישלח אותך לבדיקת דם הנקראת Measles Ab המודדת נוגדנים בגוף נגד וירוס החצבת. במידה שרמת הנוגדנים מספיק גבוהה, אין צורך בחיסון נוסף כעת.
לכמה זמן מחזיק מעמד החיסון נגד חצבת?
ההגנה מחיסון חצבת לאחר קבלת שתי המנות הנדרשות, נמשכת במעל 96% מהמחוסנים - למשך עשרות שנים.
המחלה הופכת את הגוף לרגיש יותר לזיהומים רבים אחרים, ובהם דלקת של האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), דלקת של עצם המסטואיד, המצויה מאחורי האוזן וסמוכה לקרומי המוח (מסטואידיטיס), דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת שריר הלב, שלשולים והקאות עד התייבשות וזיהומים נוספים.
הסכנה הקטלנית מכולם היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל-מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות. הדלקת הזו פורצת בין שבע עד 13 שנים מרגע ההדבקה, לאחר שהנגיף הופך בדרך לא ברורה לאלים במיוחד, גורם להרס תאי המוח ולמוות אצל כל החולים.
האם יש תרופה לחצבת?
כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.
החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף שישה עד 12 יום מרגע החיסון, לעתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.
ואלה כל החיסונים המומלצים ליוצאים לחו"ל: