נעקצתם? כך תדעו אם זו קדחת הנילוס, לישמניה או סתם עקיצה
קדחת הנילוס ושושנת יריחו ממשיכות להתפשט בישראל, עם עשרות חולים, חלקם אושפזו. כך תדעו כיצד להתנהל לאחר עקיצה, איך לזהות חשד למחלה חמורה – ומתי לרוץ למיון
הקיץ הזה מאופיין באחד הפחדים הגדולים – יתושופוביה: קדחת הנילוס המערבי ולישמניה כבר פגעו בעשרות ישראלים, ואלפי ישראלים בכל הארץ פנו בבהלה לחדרי המיון והמרפאות מחשש שנדבקו בנגיף קדחת הנילוס או טפיל הלישמניה וחוששים ממחלה חמורה.
אז כיצד תדעו אם יש חשש למחלה חמורה, מה סימני האזהרה, מתי לרוץ למיון ומתי אפשר לדעת שזו סתם עקיצה?
מדוע בעצם עוקצים אותנו?
קדחת הנילוס המערבי מועברת בעקיצת יתושה, בעוד לישמניה מועברת על ידי זבוב החול. היתושה או הזבוב אינם חפצים בכוונה להדביק אתכם. העקיצה נדרשת משום שהחרק מוצץ את דמנו וכך מקבל חלבונים, בין היתר מהדם שלכם. החלבונים הללו מסייעים לייצור ביצים והטלתם.
בזמן העקיצה, מחדיר החרק אל העור את המחט, ומפריש אנזימים מעכלים ונוגדי קרישה, המסייעים למצוץ את הדם שלנו במהירות ויעילות. תוך כדי העקיצה, עלולה היתושה להחדיר דרך נוזל הרוק, את נגיף קדחת הנילוס המערבי, בעוד שזבוב החול עלול להעביר אלינו את טפיל הלישמניה שהועבר אליו משפני סלע.
למה אזור העקיצה מגרד?
בזמן העקיצה, מתחיל הגוף שלנו להפריש את החומר היסטמין. זהו חומר שנמצא בכל רקמות הגוף, וכחלק מתגובה אלרגית הוא גורם להרחבת כלי דם. ההרחבה הזו גורמת לאדמומיות ולזליגה של נוזל מתוך כלי הדם סביב אזור העקיצה. לכן זה מגרד לנו וגם קצת נפוח.
ההיסטמין הזה, גם מגרה את סיבי העצב בעור שלנו, וזו הסיבה שאנחנו מרגישים כאב ורצון לגרד את אזור העקיצה. כל גירוד כזה, גורם לשחרור כמויות נוספות של היסטמין, גורם לנפיחות גדולה יותר ולהחרפת הגירוי.
מהם האזורים הנגועים בישראל?
קדחת הנילוס המערבי התפשטה לכל אזורי הארץ, כאשר קיימים מספר מוקדים מרכזיים של הדבקה, רובם באזור השרון בואך קיסריה וחדרה. מנגד, טפיל הלישמניה מצוי בעיקר באזורים סלעיים שם נמצאים שפני הסלע המהווים את המאגר העיקרי של טפיל הלישמניה.
זבוב החול נדבק בטפיל הלישמניה לאחר שעקץ את שפן הסלע ש"גידל" את הטפיל, ומשם מעביר הזבוב את הטפיל אלינו בני האדם בעת העקיצה.
איך לדעת אם העקיצה היא לישמניה או קדחת הנילוס המערבי?
ראשית, אין סיבה לבהלה. רובן המוחלט של העקיצות אינן מסתיימות בכל הדבקה, ועל אף עשרות המקרים – תחלואה בקדחת הנילוס המערבי או לישמניה היא יחסית נדירה מאוד בישראל. גם אם נדבקתם, הסיכוי לחלות במחלה נמוך גם כן.
הדבקה בשושנת יריחו לאחר עקיצה, מתאפיינת בפצע מפריש ומכאיב מאוד, שאינו מגיב לטיפול במשחה אנטיביוטית או אנטיביוטיקה לתוך הפה לאחר שבוע.
האבחנה מתבצעת אצל רופא עור הנוטל דגימה מהפצע שלא התרפא, ושולח למעבדה. התשובות מתקבלות בתוך כשבועיים, ואז מתקבלת ההחלטה האם להתחיל טיפול.
הדבקה בקדחת נילוס המערבי מתבטאת בתסמינים כלליים דמויי שפעת המופיעים כשבוע לאחר העקיצה: חום גבוה הנמשך מעל 5 ימים, כאבי שרירים, כאבי ראש מעירים מהשינה, רתיעה מאור, הקאות מרובות, בלבול וישנוניות.
מה הטיפול בשתי המחלות?
אם אובחנה לישמניה בתשובת המעבדה אותה שלח רופא עור, ניתן להתחיל טיפול במשחה מקומית, הזרקה לתוך הפצע ובמקרים קשים בעירוי לתוך הווריד. נגד קדחת הנילוס המערבי אין טיפול ספציפי, והטיפול היחיד במקרים קשים הוא באשפוז, השגחה ומתן נוזלים.
מהם הסימנים הדורשים פניה לחדר מיון לאחר עקיצה?
קוצר נשימה המתבטא בנשימות מהירות (מעל 20 במבוגר, מעל 40 בתינוק), הבלטה של הצלעות והרחבה של הנחיריים.
נפיחות בשפתיים או בלשון ותחושת חנק.
נפיחות הולכת ומתפשטת באזור העקיצה וממנו.
הקאות מרובות בכל נסיון שתייה.
אי מתן שתן מעל 10 שעות.
כאב ראש המעיר מהשינה.
רתיעה מאור.
ישנוניות ובלבול.
צפו: מגפת הלישמניה בישראל
לפנייה לכתב/ת 
