תביעת גירושין: כתובה, אלימות ותלונה שנסגרה

בית הדין הרבני האזורי קבע שאישה הגישה תלונת שווא על אלימות של בעלה, וחייב אותה להתגרש מבלי לקבל את כתובתה. אבל ערעור שהיא הגישה התקבל

עו"ד סיון אוחנה עובדפורסם: 28.08.18 , 16:58

בית הדין הרבני הגדול הפך לאחרונה את החלטה שקיבל בית הדין האזורי בתל אביב בהליך גירושים, וקבע כי האישה לא תפסיד את שווי הכתובה שלה אף שהמשטרה סגרה מחוסר ראיות חקירה נגד בעלה על אלימות במשפחה. נקבע שבית הדין האזורי מיהר להגיע למסקנה שהתלונה הייתה כוזבת.

בשנה שעברה קיבל בית הדין האזורי את תביעת הגירושים שהגיש אב לשניים וחייב את אשתו לקבל גט בניגוד לרצונה. נקבע כי היא הפסידה את מזונותיה ואת כתובתה משום ששבועיים לאחר תום הדיונים היא הגישה נגד בעלה תלונה כוזבת על אלימות.

דיני משפחה

עברה התקף פסיכוטי בליל החתונה - וחויבה להתגרש

עו"ד עדי חן

שתי ערכאות של בתי הדין הרבניים קיבלו תביעה של חרדי שטען שאשתו נכנסה להלם בייחוד בליל הכלולות, ובהמשך אובחנה עם סכיזופרניה

עברה התקף פסיכוטי בליל החתונה - וחויבה להתגרש

בערעור שהגישה לבית הדין הגדול היא טענה שהתלונה לא הייתה שקרית, אלא שאכן חששה לעצמה ולילדים לאחר שבעלה נכנס לבית, זרק אותם על המיטות באגרסיביות, צעק עליה וקילל אותה. היא הוסיפה שהעובדה שהתיק נסגר מחוסר ראיות מעידה על כך שלא מדובר בשקר, שהרי עילת הסגירה לא הייתה חוסר אשמה.

מנגד טען הבעל שהאישה משקרת ושהגישה את התלונה כדי להרחיק אותו מילדיו.

הדיינים הרב יצחק אלמליח, הרב אליהו הישריק והרב אברהם שינדלר מתחו ביקורת על כך שבית הדין האזורי הסיק שהתלונה הייתה שקרית מבלי לזמן את הצדדים לדיון לצורך בירור האמת. "מצב זה אינו תקין", כתבו בפסק הדין. "הרי לא יעלה על הדעת להוציא פסק דין לחייב בגט ולהפסיד כתובה ומזונות רק על פי תכתובות בין צדדים ללא קיום כל דיון בנושא. זה נוגד את ההלכה ונוגד את תקנות הדיון".

לגופו של עניין קבעו הדיינים שהמסקנה העובדתית שלפיה מדובר בתלונת שווא היא שגויה. הם הפנו לדו"ח של לשכת הרווחה שבו נכתב כי אחד הבנים אמר שהוא מפחד מאביו כי הוא קילל את אמו וזרק אותו על המיטה.

בנוסף, בדיון שנערך בבית המשפט למשפחה נחשפה הקלטה שבה נשמע הבעל צועק על אשתו ואומר לה "יאללה, יאללה, צאי מפה" ו"תעופי לי מהעיניים" כשברקע הילדים בוכים. "הרושם שמתקבל אצלנו", כתבו הדיינים, "הוא שהבעל איננו חף מהתנהלות אלימה, ובוודאי אין כאן מצד האישה חששות מופרכים מהתנהלות הבעל והגשת 'תלונת שווא' למשטרה".

פסק הדין הפנה להנחיות פרקליטות המדינה למשטרה וצוין כי סגירת תיק מחוסר ראיות לא מעידה על חוסר אשמה אלא על כך שיש ראיות לאלימות אבל הן לא מספיקות להרשעה פלילית. כמו כן צוין שמטבע הדברים אלימות במשפחה נעשית במחשכים, ללא עדים וראיות, ולכן קשה להוכיחה. בהקשר זה נכתב כי אם בכל פעם שאישה תתלונן על בעלה והתיק ייסגר מחוסר אשמה היא תחויב בגט ותפסיד כתובה - הרי שייתכן כי היא תיענש פעמיים.

לפיכך קבעו הדיינים שלא היה מקום לחייב את האישה בגט ולהורות שהפסידה את כתובתה ומזונותיה, והומלץ לצדדים למצוא את הדרך לסיים את הסכסוך – אם על ידי שיקום הנישואים ואם באמצעות גירושים בהסכמה.