הרגיל: הקסם של מוריניו הפסיק לפעול
אחרי עוד רגע שפל, המנג'ר של מנצ'סטר יונייטד נמצא בדרך לפיטורים המוקדמים ביותר בקריירה. סכסוכים עם ההנהלה, יחסים בעייתיים עם כוכבים ופתיחת עונה איומה מסמנים סוף עידן. העיקר שחוש הדרמה שלו לא נפגע
אפשר להגיד הרבה דברים על ז'וזה מוריניו, אבל על דבר אחד אין בכלל ויכוח: ל"מיוחד" יש חוש פנטסטי לדרמה.
מוריניו נטש בזעם את מסיבת העיתונאים: "תכבדו אותי"
שריקת הסיום אמש באולד טראפורד. מוריניו חווה זה עתה את הפסד הבית הכבד ביותר בקריירה שלו. הוא יודע שהתבוסה 3:0 לטוטנהאם לא תעבור בשקט. יכול להיות שזה היה משחקו האחרון כמנג'ר מנצ'סטר יונייטד. וזה, אגב, בדיוק מה ששרו לו אוהדי טוטנהאם: "אתה תפוטר עד הבוקר!"
אבל מוריניו לא נעלם במנהרה בדרכו לאנונימיות של חדר ההלבשה. ממש לא. הוא עשה את דרכו באיטיות לעבר יציע ה"סטרטפורד אנד" שבו ישבו אוהדי יונייטד, שהמשיכו לעודד. המצלמה מלווה אותו בקלוז אפ ולא עוזבת. והבמאי, שמבין שזה הסיפור, לא נוטש אפילו לרגע. מוריניו נעמד מול האוהדים ומוחא כפיים לעברם. אף שריר לא זז בפניו.
הוא יודע שמיליונים בכל רחבי העולם צופים במחזה וחושבים בדיוק את אותן מחשבות: מה הוא מנסה להביע? האם זו מחוות פרידה מהאוהדים? האם זה מסר להנהלה ובעיקר למנכ"ל אד וודוורד, שהאוהדים עדיין איתו? הוא אוסף מהדשא צעיף אדום ומרים אותו בעדינות אל מול האוהדים שממשיכים למחוא לו כפיים. ורק כעבור למעלה משתי דקות ארוכות הוא עוזב את הדשא ויורד לעבר חדרי ההלבשה.
שתי הדקות הללו היו אכן דרמטיות. לא נאמרו שם מילים, אבל התמונות דיברו במלוא העוצמה. ומוריניו, כהרגלו בקודש, היה שוב הדמות המרכזית.
עוד לפני המשחק הפרשנים באנגליה דיברו על כך שהמשחק הזה עלול, או עשוי – תלוי את מי שואלים – לחרוץ את גורלו של מוריניו, שהגיע ליונייטד בקיץ 2016 בקול תרועה רמה.
המאמן הפורטוגלי המעוטר הגיע לאולד טראפורד כדי לשקם את יוקרתו של המועדון המפואר ביותר באנגליה, שלא מצליח לחזור לפסגה מאז שסר אלכס פרגוסון האגדי החליט לפרוש.
את העונה הראשונה שלו הוא סיים רק במקום השישי. הזכייה בגביע הליגה האירופית נתנה תקווה שההמשך יהיה טוב יותר, אבל העונה השנייה הסתיימה באכזבה גדולה עוד יותר. יונייטד אומנם סיימה במקום השני – אבל בפער של 19 נקודות מהאלופה מנצ'סטר סיטי.
אם יונייטד הייתה מסיימת במקום השני ומפגינה כדורגל מלהיב – ניחא. הבעיה הייתה שהקבוצה של מוריניו גם שיחקה כדורגל חסר השראה וגם לא הביאה תארים. היא כבשה בעונה שעברה 68 שערים בלבד – 38 פחות מסיטי. אז מה הועילו חכמי ההנהלה בתקנתם?
ואז, הגיעה פתיחת העונה הנוכחית. אחרי ניצחון דחוק 1:2 על לסטר במחזור הפתיחה הגיע ההפסד המביך 3:2 לברייטון לפני שבוע, ואמש - התבוסה הביתית 3:0 לטוטנהאם.
לא רק שיונייטד עם שלוש נקודות בלבד מתוך תשע ומדורגת במקום ה-13 בטבלה. היא ספגה שבעה שערים בשלושת מחזורי הפתיחה, דבר שלא קרה לקבוצה כבר 49 שנה (!).
ההיסטוריונים ידעו לספר שהפעם האחרונה שיונייטד הפסידה פעמיים בשלושת המחזורים הראשונים הייתה בעונת 1992-93, כשאלכס פרגוסון היה המאמן. העונה ההיא הסתיימה עם זכייה באליפות. רק שהיום לא תמצאו אפילו אוהד אחד של הקבוצה שמאמין שאליפות העונה היא אפשרית.
הרכב מתריס נגד ההנהלה
מוריניו ביצע אמש שישה שינויים בהרכב למשחק מול טוטנהאם לעומת ההרכב שנראה כל כך רע מול ברייטון. שני הבלמים החלשים ויקטור לינדלוף ואריק באיי הוצאו מן ההרכב ומול ה"ספרס" עלה הרכב שכלל שלושה בלמים – כריס סמולינג, פיל ג'ונס ו...אנדר הררה!
הררה הוא כמובן קשר, והתפקוד שלו כבלם היה מוזר ולא ממש מוצלח. טעות שלו במיקום איפשרה ללוקאס מורה להבקיע, והוא הוחלף מייד לאחר מכן. אגב, פרשנים לא מעטים סבורים שהמהלך המוזר הזה נעשה כהתרסה כלפי אד וודוורד, על כך שסירב לדרישתו של מוריניו לרכוש בקיץ בלם נוסף.
מוריניו, שנחשב עד לפני כמה שנים למאמן הטוב בעולם, זכה פעמיים בליגת האלופות ובשמונה אליפויות בארבע מדינות שונות, נמצא באחד הרגעים הקשים ביותר בקריירה שלו. בתקשורת כבר מזמן לא קוראים לו "המיוחד". ויש כאלו שהחלו לכנותו "הממורמר".
מוריניו היה פעם אשף מסיבות העיתונאים – וכולם זוכרים איך התייחס לכך לפני הרבה שנים פפ גוורדיולה. לא עוד. בשבוע שעבר הוא המשיך במאבקים הילדותיים שלו מול התקשורת, כאשר הגיע לפני השעה המיועדת, אמר כמה מילים לעיתונאים שהקדימו, ונעלם.
אמש, לאחר המשחק, הוא פוצץ את מסיבת העיתונאים כשהוא דורש לקבל "רספקט". הוא סימן באצבעותיו את המספר שלוש ואמר: "זו אכן הייתה התוצאה היום, הפסדנו 3:0. אבל שלוש זה גם מספר האליפויות שיש לי בפרמייר ליג. וזה יותר ממה שזכו כל 19 המאמנים האחרים גם יחד. אז שיהיה לכם רספקט", אמר, קם ועזב את האולם.
מוריניו כבר הפסיד בעבר, הוא אפילו הובס 5:0 כמאמן ריאל מדריד ע"י ברצלונה. אבל זה היה במשחק חוץ. עד אתמול, ב-18 שנות קריירה, הוא מעולם לא הפסיד משחק ביתי באף אחת מהקבוצות שלו בהפרש של שלושה שערים או יותר. אמש, במשחק הבית ה-438 שלו, זה קרה לו בפעם הראשונה.
מה שבטוח זה שהיכולת של הקבוצה על הדשא קשורה באופן ישיר למה שקורה בתקופה האחרונה בקומת ההנהלה. המאבקים בין וודוורד למוריניו הם כבר סוד גלוי, אם כי לא כל הפרטים נחשפו עדיין.
פול פוגבה אמר לא מכבר שיש עניינים שהוא לא יכול לדבר עליהם, מחשש שייקנס. ואנטוני מרסיאל הפך להיות, לצערו, כלי משחק במאבק בין המנכ"ל והמאמן.
כעת כולם ממתינים עתה להחלטתו של וודוורד. נדמה שהשאלה כעת היא לא אם מוריניו יפוטר – אלא מתי זה יקרה. כנראה ברגע שיימצא המחליף הראוי. השמועות מדברות על זינדין זידאן, וגם בסוכנויות ההימורים הוא המועמד הראשי (לפני מאוריסיו פוצ'טינו, קרלו אנצ'לוטי וראיין גיגס).
מוריניו כבר פוטר פעמיים באמצע העונה כשהיה מאמן צ'לסי, בספטמבר 2007 ובדצמבר 2015. אבל להיות מפוטר כבר באוגוסט, אחרי שלושה מחזורים בלבד? זה דבר שעדיין לא קרה לו. אבל איך אומרים? תמיד יש פעם ראשונה.
לפנייה לכתב/ת 
