עסקת טראמפ תהיה כניעה ערבית לישראל
אף פלסטיני לא יוכל לקבל את התוכנית של נשיא ארה"ב. צריך להתנגד לה על ידי שיתוף פעולה של מדינות ערב, עצירת הנורמליזציה עם ישראל וביטול הסכם הגז. השגריר הירדני לשעבר בארץ קורא למנוע את "עסקת המאה"
דונלד טראמפ והמלך עבדאללה(צילום: רויטרס)
מועד ההכרזה על עסקת המאה הידועה לשמצה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עודנו מעורפל, ויש הטוענים כי הממשל האמריקני דחה זאת עד לאחר בחירות אמצע הקדנציה, כלומר לאחר נובמבר. פרטי העסקה טרם פורסמו רשמית, אם כי ארה"ב החלה לנקוט צעדים משמעותיים ליישׂומה ולנסות להוריד מעל סדר היום סוגיות מפתח בכל הסכם עתידי – ירושלים, הפליטים ורצועת עזה – ולצמצם את המשא ומתן כך שיעסוק בשאר הנושאים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ארה"ב מבקשת להעביר עסקה שלא כוללת את דרישות המינימום של הערבים והפלסטינים ואין מנהיג פלסטיני או ערבי שיוכל לקבל אותה. למעשה, אין אזרח ערבי רציונלי שיוכל לקבל "פתרון" שכזה, שכמוהו כחיסול העניין הפלסטיני וככניעה מוחלטת בפני ישראל.
הדבר מוסכם על הכול בירדן, הן ברמה הרשמית והן ברמת הרחוב, אם נתעלם מהסיסמאות שמפריחים הצבועים, מלחכי הפנכה ומי שמספסרים בסוגיות הגורליות. הסוגיה המוטלת לפתחנו לא קשורה להבדלי השקפות בנושא כזה או אחר לגבי ה"עסקה", אשר אין כל מחלוקת באשר למידת הנזק שהיא מסבה לעניין הפלסטיני והערבי. השאלה שעלינו להעלות היא מה אנו מתכוונים לעשות למען העניין. האם נסתפק רק בגינוי, בהוקעה ובהפרחת האשמות ונרגיש כי בכך יצאנו ידי חובה, בשעה שארה"ב וישראל פועלות לשנות את העובדות בשטח מדי יום ביומו?
הגיעה העת לנקוט עמדה רצינית כדי למנוע את הוצאת העסקה הזאת אל הפועל. השורה התחתונה היא שכל פעולה אמריקנית או ישראלית לא תצלח בטווח הארוך כל עוד העם הפלסטיני ימשיך לעמוד איתן על אדמתו, שכן עמידה איתנה שכזו תוביל בעשורים הקרובים להיווצרות של רוב ברור של פלסטינים בתוך השטחים שישראל שולטת עליהם כיום. ההיסטוריה מלמדת אותנו כי אין כוח שביכולתו לכפות לנצח את שלטון המיעוט על פני הרוב.
עמידתם האיתנה של הפלסטינים על אדמתם היא אפוא אינטרס ירדני עליון, לא כל שכן אינטרס פלסטיני, ועל כן נחוצה אסטרטגיה ירדנית וערבית ברורה שתתמוך בה.
הדגריר לשעבר מרואן אל-מועשר
עקרונות היסוד של גישה כזאת הם כדלקמן:
1. עצירתם של כל סוגי הנורמליזציה עם ישראל ושל שיתוף הפעולה הביטחוני עמה. אין זה סביר שבשעה שישראל פועלת נגד האינטרס העליון של ירדן נמשיך לשמור על יחסי נורמליזציה עמה.
2. ביטול הסכם הגז עם ישראל. אין זה נורמלי שישראל תנסה להוציא לפועל את עסקת המאה ותשתלט על ירושלים, ובה בשעה נרכוש ממנה גז. הבה נתעלם משיקולים כלכליים. מדובר בסוגיה קיומית ולא כלכלית.
3. אימוץ החלטה מצד הממשלה והפרלמנט בירדן שלא לחדש את הסכם ההחכּרה של אדמות אל-באקורה (נהריים). אין גורם בקהילה הבינלאומית שיוכל לטעון כי יש בכך משום הפרה של הסכם השלום, המעניק לירדן את מלוא הזכות שלא לחדש את ההסכם הזה.
4. תיאום מול מדינות ערב לצורך תמיכה בעמידתם האיתנה של הפלסטינים על אדמתם, מבחינה חומרית ומוסרית כאחד. בנקל תימצא קרן כלכלית ערבית שתוכל לספק תמיכה שנתית משמעותית למשך 20 השנים הבאות, שמטרתה למנוע את ייהודן של האדמות הערביות וליצור מקומות עבודה לפלסטינים על אדמתם.
זוהי אחריות פטריוטית שכולנו בירדן נושאים בה – הממשלה, בית הנבחרים, הסנאט, פקידים בדימוס וארגוני חברה אזרחית. נעמוד לצד כל אלה בהתייצבם מאחורי הוד מלכותו ונמלא את תפקידנו כחברה אחת שלמה ושלובה. בכך נפעל באורח מובהק למען המולדת, הסוגיה הפלסטינית ועתידנו כאומה ערבית בפינה זו של העולם.
- ד"ר מרוואן אל-מועשר היה שגריר ירדן בישראל בשנות ה-90, לאחר חתימת הסכם השלום בין המדינות, וכיהן בעבר כשר החוץ וכסגן ראש הממשלה. כיום הוא סגן נשיא למחקרים של קרן קרנגי לשלום בינלאומי בוושינגטון.
המאמר המלא התפרסם ביומון הירדני "אל-רד", הרואה אור בעמאן, והוא תורגם לעברית במסגרת פרויקט "אופק לתקשורת הערבית". תרגם: עידן בריר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מרוואן אל-מועשר
מומלצים
