קרב על אמת: המלחמה של טראמפ בענקיות הטכנולוגיה
בין "פייק ניוז" ל"עובדות חלופיות" - עידן כהונת טראמפ מציב אתגרים של ממש בפני ענקיות הטכנולוגיה, המואשמות בהשתקה מכוונת של קולות הימין. כך נראית מלחמה על "אמת"
לפני כמעט שנתיים, העולם התבשר על בחירתו של מנהיג אמריקני חדש - דונלד טראמפ. תוצאות בחירות 2016 לנשיאות ארצות-הברית התקבלו בתדהמה מוחלטת: בועת הרשתות החברתיות התנפצה והותירה תחושות קשות בקרב הליברלים. בחודשים שלאחר מכן, כבר הופנו אצבעות מאשימות מפורשות כלפי פייסבוק וטוויטר, שאיפשרו מניפולציות, הפצה ויראלית של אינפורמציה שגויה ומיקוד אפקטיבי במיוחד של בוחרים אמריקנים - כל זאת, גם באמצעות מעורבות זרה של האקרים רוסים וחוות בוטים. ענקיות הטכנולוגיה עדיין מתמודדות עם משבר האמון ההוא, וכבר הוא תופס צורה חדשה: בחודשים האחרונים הן ניצבות מול מתקפות חוזרות ונשנות מצדה הימני של המפה הפוליטית - כולל הנשיא טראמפ עצמו ותומכיו.
זירת ההתגוששות החדשה-ישנה בין השמרנים לליברלים בארצות-הברית, ממוקדת בטכנולוגיה וברשתות חברתיות. אבל עידן טראמפ לוקח את המשבר הזה כמה צעדים קדימה: ביטויים כמו "פייק ניוז" ו"עובדות אלטרנטיביות" הפכו שגורים מאז מערכת הבחירות ההיא ולאורך השנתיים האחרונות, כשההאשמה העיקרית ממוקדת כלפי גופי התקשורת השונים וענקיות הטכנולוגיה של עמק הסיליקון. מבחינת טראמפ ותומכיו, המסר, עד כמה שהוא מגומגם, לא מהודק ולא מתבסס על עובדות - הוא אחד: "משתיקים אותנו". והמסר הזה מקבל תנופה גדולה בחודשים האחרונים.
ענקיות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות התגוננו עד לא מזמן תחת המעטה העבה של המונח "פלטפורמה". כפלטפורמות, הן אינן נושאות באחריות על המסרים והתכנים המופצים באמצעותן. אלא שבחירתו של טראמפ, שלאחריה הגיע גם משבר קיימברידג' אנליטיקה - אילץ את פייסבוק (וגם את טוויטר) להתחיל לזמר פזמון חדש. באמצעות ניטור ופיקוח רחב יותר על תוכן, ענקיות הטכנולוגיה צריכות להתמודד עם המאזן הבלתי-אפשרי בין חופש ביטוי לצנזורה, כשהן ממשיכות להיות מואשמות, מימין ומשמאל, בהשתקה.
השבוע המאבק הזה התחדד: טראמפ צייץ בחשבון הטוויטר שלו והאשים את גוגל בזיוף תוצאות החיפוש הקשורות אליו, כך שיציגו רק סיפורים שליליים. ביום שלמחרת הוסיף לקלחת גם את פייסבוק וטוויטר, והאשים כי מספר העוקבים שלו ברשתות החברתיות נמצא בירידה - בגלל מניפולציות, השתקה וצנזורה של שמרנים. הוא הבטיח לטפל בנושא הזה, ולבחון לעומק רגולציה מקיפה של ענקיות הטכנולוגיה. מהאמירות האלה, חסרות כמובן עובדות: נתוני שימוש, עבודת האלגוריתם, הטיות פוליטיות של גופי תקשורת, מחקרים על תוצאות חיפוש, מגמות - כל אלה לא מופיעים בציוצים של טראמפ. למעט ההכרעה כי 96 אחוזים מתוצאות החיפוש בגוגל עליו מיוחסות לחדשות שליליות - "מחקר" שנעשה על ידי כתבת אחת, של גוף תקשורת ימני בשם PJ Media, שחיפשה בעצמה כמה פעמים חדשות על טראמפ באמצעות מנוע החיפוש של גוגל, ספרה את מאה התוצאות הראשונות (למה רק 100? אולי כי קל יותר להמיר ככה לאחוזים) ומיהרה לדווח על הטייה פוליטית בתוצאות החיפוש.
הסיפור הזה מגיע כחודש אחרי שאלכס ג'ונס, שדר רדיו פופולרי וחובב תיאוריות קונספירציה, נחסם מהפלטפורמות הגדולות - פייסבוק, טוויטר, ספוטיפיי ואפל, במה שהוצג כמתקפה מכוונת ומתוזמנת של ענקיות הטכנולוגיה על אייקון תקשורת ימני. אלא שג'ונס נחסם מהפלטפורמות השונות לאחר שסומן כמפיץ סדרתי של "פייק ניוז" - כולל תיאוריית הקונספירציה לפיה הטבח בבית הספר היסודי "סנדי הוק" בשנת 2012, במהלכו נרצחו 27 בני אדם, היה לא יותר מאירוע מבויים על ידי ממשל אובמה.
במקביל, התראיין מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, ואמר כי תכנים שמקדמים הכחשת שואה ברשת החברתית - לא יוסרו רק מפני שמדובר בטעות. מאוחר יותר הבהיר כי ברוב המקרים תכנים שכאלה ממילא מפרים את כללי הקהילה של פייסבוק והם מוסרים כאשר מדווחים עליהם, אבל ש"טעות" עובדתית היא לא סיבה מספקת להסרת תוכן מהפלטפורמה.
ענקיות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות מנסות להיות בצד הנכון של מה שאפשר רק להגדיר כ"חרב פיפיות": אם יגבירו פיקוח וניטור של תכנים על גבי הפלטפורמות השונות - יואשמו בצנזורה. אם ימשיכו להתנער מאחריות לגבי התכנים המופצים באמצעותן - יואשמו בסיוע להסתה. בינתיים, כך נראה, המיקוד הוא בפיתוח כלים טכנולוגיים חדשים שאמורים לסייע למשתמשים לפתח חוש ביקורתי כלפי התכנים המופצים ברשתות החברתיות.
כדי להילחם בפייק ניוז המופץ בוואטסאפ, וגובה קורבנות אמיתיים בשוק הכי גדול של אפליקציית המסרים - הודו, הודיעה האפליקציה (השייכת לחברה האם פייסבוק) כי היא מחילה מגבלות על הודעות שרשרת. הודעות שהועברו מסומנות כך, ומספר אנשי הקשר אליהם מותר להעביר את הודעה הודעה - צומצם משמעותית. מגבלות אלה מגיעות לצד קריאות פומביות לקחת הודעות שרשרת בערבון מוגבל, אבל - ובייחוד לאור האפקטיביות של הונאות פישינג בשבועות האחרונים, כפי שראינו גם בארץ, לא בטוח שזה בכלל מספיק.
אלמנט נוסף שאמור לסייע למשתמשים לברור את התכנים שהם צורכים ברשתות החברתיות יותר בקפידה, הוא תגי האימות ברשתות החברתיות, או בשפת העם "וי כחול". משתמשים שמקבלים וי כחול בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם, הם משתמשים שזהותם אומתה על ידי הפלטפורמה. אלא שגם וי כחול מקבל פרשנות: בשנה שעברה, הרשת החברתית לציוצים העניקה את תג האימות שלה לג'ייסון קסלר, ממארגני צעדת הימין הקיצוני בשרלוטסוויל, וירג'יניה, במהלכה בוצע פיגוע דריסה כנגד המוחים על הצעדה. הכוונה המילולית בהענקת תג האימות היא "האדם שמצייץ מהחשבון הזה הוא אכן ג'ייסון קסלר". אלא שטוויטר ספגה ביקורת ציבורית נרחבת בעקבות כך, שגררה גם הבהרה: "תג האימות נועד לשדר אותנטיקציה של הזהות, אולם הוא מפורש לעתים קרובות כמתן תמיכה וחסות. אנחנו מכירים בכך שסייענו לייצר את הבלבול, ועובדים כדי לפתור את הסוגייה", הצהירו אז בטוויטר.
בינתיים, הודיעה הרשת החברתית הפופולרית אינסטגרם (כן, גם היא שייכת לפייסבוק), על הליך חדש ומקוצר לקבלת תג האימות. ההליך נועד לאפשר למשתמשי אינסטגרם בעלי כמות גדולה של עוקבים, לבקש (וגם לקבל) וי כחול שיוצמד לחשבון שלהם, ויאפשר למשתמשים מידה גבוהה יותר של ודאות באשר למי שעומד מאחורי החשבון.
הפעולות האלה מצטרפות כמובן גם להסרה הפומבית מאוד של ערוצי יוטיוב, עמודים וחשבונות מזוייפים בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם, המכונים על ידי הרשתות החברתיות "שחקנים רעים" - כלומר, כאלה שנועדו להשפיע על דעת קהל, שמעודדים הסתה והפצה של מידע שקרי. האם כל אלה יספיקו? כנראה שלא. ענקיות הטכנולוגיה נדרשות היום לשרטט קווים מנחים ברורים ומוגדרים, ולהכריע בעצמן לגבי גבולות חופש הביטוי - תוך שהן נדרשות לקחת בחשבון גם מאפיינים לוקליים ותרבותיים משתנים. גוגל, פייסבוק וטוויטר, אמזון ואחרות - נהנו בתקופת ממשל אובמה מחופש פעולה די נרחב, אולם השיוך האוטומטי של ענקיות הטכנולוגיה ועמק הסיליקון לצד השמאלי של המפה הפוליטית, הופך אותן למטרה מיידית של הממשל הנוכחי.
