דיווח: טראמפ יבטל לחלוטין את הסיוע לפליטים פלסטינים
ארצות הברית שמימנה עד כה שליש מהוצאות אונר"א, שעומדות בסך הכול על 1.1 מיליארד דולר, מתכוונת להודיע על ביטול מוחלט של התמיכה. היא גם תדרוש לשנות את הגדרת הפליטים. מומחים מזהירים ממשבר הומניטרי ומאלימות: "ישראל תישא בתוצאות"
ממשל טראמפ הודיע על ביטול המימון של כל קרנות סיוע האו"ם לפליטים. ב"וושינגטון פוסט" דווח הבוקר (ו') כי המהלך מהווה חלק מחישוב מחודש של השקעותיה, כך שיתאימו למדיניותה בנוגע לתוכנית השלום הישראלית-פלסטינית. המימון החסר אמור לאלץ לשנות את ההגדרות של זהות הפליטים - כיוון שלא יהיה די כסף לסייע למי שמוגדר פליט כעת, ולמי ששמורה הזכות לשוב לביתו.
בהודעה שתפורסם בשבועות הקרובים, מתכוון הממשל להביע את מורת רוחו מהאופן שבו סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, אונר"א, משקיעה את כספיה. כמו כן יקרא הממשל לשינוי ההגדרות שלפיהן מכירה אונר"א בפליטים. כך שמחמישה מיליון הפליטים המוכרים בארגון יוותרו רק כמה עשרות אלפים - אלה שעדיין חיים מאז שהוקמה הסוכנות לפני כ-70 שנה. ואולם, הממשל לא יכול לשנות באופן חד-צדדי את הגדרות האו"ם למי שנחשב פליט הזכאי לסיוע של אונר"א - שכולל כיום גם את צאצאיהם של מי שגורשו או ברחו מאדמותיהם ומבתיהם.
שינוי בהגדרות הפליטים הפלסטינים עשוי לשמוט את הקרקע מתחת לדרישתם לזכות השיבה. מומחים רבים בתחום מדיניות החוץ והביטחון, כולל בישראל, הזהירו כי קיצוץ תקציב אונר"א תוך כדי קריאה ל"רישומים" מחודשים של פליטים, יחמיר את המצב ההומניטרי שכבר הורע במיוחד ברצועת עזה, ויגביר את רמת האלימות. מנגד, בוושינגטון סבורים כי ההתעקשות על זכות השיבה מהווה את אחת מנקודות המחלוקת המקשות על קידום המשא ומתן לשלום. באופן דומה, הנשיא טראמפ גם סבור כי פעל נכון כשהכיר בירושלים כבירת ישראל, ובאופן זה - הסיר את סוגיית ירושלים משולחן המשא ומתן.
בנוסף לסיוע הכלכלי לאונר"א, סיפקה ארה"ב סיוע ישיר רב לגדה המערבית ולעזה. בשבוע שעבר הודיעה מחלקת המדינה כי יותר מ-200 מיליון דולר שכבר הוקצו לשנה זו, ינותבו למקומות אחרים. גם מהלך זה מהווה חלק משינוי המדיניות שנוקט ממשל טראמפ באזור.
אף שרק מעטים באזור מאמינים כי זכות השיבה יכולה להתממש באופן מלא, היא נחשבה זמן רב סוגיה מרכזית במשא ומתן בכל הסכם שלום.
היילי: "איפה סעודיה? איפה איחוד האמירויות?"
העצרת הכללית של האו"ם, שבה ניכרת תמיכה בפלסטינים, אישרה מחדש את המנדט ותנאי הפעולה של אונר"א ברוב מכריע כל שלוש שנים. אך בממשל סבורים כי אם האו"ם מעוניין בכסף, על אנשיו לשנות את ההתנהלות של אונר"א ואת אופן פעולתה. בממשל מתנגדים למהלכים רבים של הסוכנות מעבר להגדרותיה לגבי הפליטים. בהתייחס לכך אמרה שגרירת ארה"ב באו"ם, ניקי היילי, כי "יש מספר אינסופי של פליטים שממשיכים לקבל סיוע, אבל מה שחשוב יותר, הפלסטינים ממשיכים לחבוט באמריקה".
לדבריה, גורמים רשמיים ברשות הפלסטינית "מחלקים את הכסף של אונר"א לפי ראות עיניהם", אף שהוא נועד גם לבתי הספר והשירותים החיוניים לפלסטינים בגדה המערבית ובעזה, כמו גם לאלו המתגוררים בירדן, בסוריה ובלבנון. הממשל דורש ממדינות נוספות באזור שנושאות את דגל הזכויות הפלסטיניות להשקיע מכספן. "איפה סעודיה? איפה איחוד האמירויות הערביות? איפה כווית?", תהתה היילי. "האם לא אכפת להן מהפלסטינים, הן לאמעוניינו תלוודא שילדיהם מטופלים?".
אמנם גם מדינות אירופה וערב תורמות לארגוני הסיוע, אך ארה"ב היא התורמת העיקרית, ומממנת כשליש מההוצאות הכספיות של אונר"א שעומדות על 1.1 מיליארד דולר. בתחילת השנה קיצץ הממשל סכום של 130 מיליון דולר וסיפק רק 65 מיליון דולר. על פי ההחלטה החדשה, זו תהיה התרומה האחרונה. לעומת זאת, הסיוע הצבאי השנתי של ארה"ב לישראל עומד על 4 מיליארד דולר.
עם פרסום הידיעות על החלטת הקיצוץ, פרסמה לשכתו של הנשיא הפלסטיני אבו מאזן הודעה שבה האשים את הממשל ב"הפשטת מיליוני פלסטינים ממעמדם כפליטים". עוד נמסר: "אחרי השימוש בסיוע הומניטרי ככלי סחיטה על ההנהגה הפלסטינית, מתכנן ממשל טראמפ לביצוע שערורייה בלתי מוסרית נגד הפליטים הפלסטינים באמצעות ביטול זכויותיהם ההיסטוריות". כך מסר דוברו של אבו מאזן, אחמד שאמי.
אהרן דוד מילר, מנהל תוכנית המזרח התיכון במרכז וילסון ומנהל מחלקת המדינה לשעבר, גינה את החלטת הממשל והזהיר מפני השלכותיה. לדבריו, היא תזרז משבר כלכלי וחברתי בגדה המערבית מה שיאפשר לחמאס להרחיב את השפעתו באזור. עוד התריע כי ישראל היא זו שתישא בתוצאות: "יתגלעו בעיות ביטחוניות והישראלים, אם ירצו בכך ואם לאו, יהיו תקועים עם התוצאות".
2 מיליון פלסטינים מתגוררים בירדן, כ-800 אלף פלסטינים רשומים כפליטים בגדה המערבית, 1.3 מיליון בעזה,534 אלף בסוריה ו-464 אלף בלבנון. "העובדה שמדינה חברה באו"ם מחליטה להפסיק מימון - אינה משנה את המנדט שלנו", אמר דובר אונר"א, כריסטופר גאנס. "זה רק אומר שיש לנו פחות כסף כדי ליישם אותו".
לפנייה לכתב/ת 
