מדענים רוסים ינסו לשבט ממותה צמרית וחיות שנכחדו
בעיר יקוטסק שבסיביר ינסו מדענים לשבט ממותה צמרית, קרנף צמרירי ובעלי חיים נוספים שנכחדו מהעולם. "אין ממצאים ייחודיים כאלה בשום מקום אחר בעולם", אמרה יוזמת הפרויקט
קרח העד באזור סיביר שימר לא מעט פגרים של בעלי חיים שחיו לפני אלפי ועשרות אלפי שנים. עתה מנסים מדענים רוסים לנסות לשבט ממותה צמרית ובעלי חיים נוספים שנכחדו מהעולם - באמצעות גופות בעלי חיים שנשתמרו בקרח.
על-פי הדיווחים ברוסיה, הנשיא ולדימיר פוטין אמור לחנוך את מרכז השיבוט בעיר יקוטסק. פרט לממותה הצמרית מתכוונים במרכז הרוסי לשבט גם קרנף צמרירי, שנכחד מהעולם לפני כ-10,000 שנה.
עוד דווח כי במרכז השיבוט התת קרקעי ביקוטסק יעבדו מדענים רוסים בשיתוף פעולה עם חוקרים מדרום קוריאה, כדי לנסות "להחזיר לחיים" את היונקים שנכחדו מהעולם. המדענים עתידים לקחת דגימות DNA כדי להשיב אלינו את החיות הקדומות.
ד"ר לנה גריגורייבה, שיזמה את התוכנית לשיבוט בעלי החיים, אמרה: "אין ממצאים ייחודיים כאלה בשום מקום אחר בעולם". לדבריה, במכון ינסו גם לפתח תקופות למחלות של בני אדם.
החיה הענקית שהגיעה עד לגובה של 5 מטרים
הממותה הצמרית חיה באפריקה, אסיה, אירופה וצפון אמריקה במהלך תקופת הקרח האחרונה ונכחדה לפני בערך 4,500 שנה - כנראה בשל שינויי אקלים וציד על ידי בני אדם. גובהן של הממותות עמד על 3 - 5 מטרים, ומשקל הכבדות שבהן עלה על 18 טון. שני חיטי שנהב מעוקלים (בדומה לפיל) יצאו מקדמת הראש; אורכם הממוצע של החיטים (מעין שיניים ארוכות ובולטות) כ-3 מטרים, וצורתם מעידה כי כנראה שימשו לחפירה על מנת לחשוף צמחייה (למאכל) שהייתה מכוסה בקרח.
חטוטרת הממוקמת על גב הממותות, בין הכתפיים לראש, הכילה רזרבות של שומן. שכבה עבה של שומן (7 - 8 ס"מ) מתחת לעור תפקדה כמגן נגד הקור. אזני הממותות היו קטנות ביחס לאזני הפילים בני זמננו, כנראה בהתאמה לקור ששרר באזורים שבהם חיו (שמירת חום הגוף טובה יותר ככל ששטח פנים קטן יותר חשוף לאוויר הקר). הממותות הראשונות הופיעו באפריקה בתור הפליוקן, לפני כ-5 מיליון שנים. בתחילת תור הפלייסטוקן (לפני כ-1,600,000 שנה) אכלסו הממותות אזורים סוב-ארקטיים של יבשת אירואסיה.
בעת שבה פני המים במצר ברינג היו נמוכים, החלה נדידה של עדרים לאזורים הקוטביים של צפון אמריקה. ממותת הערבה (Steppe Mammoth), היא הממותה הגדולה ביותר הידועה כיום. גובהה הגיע ל-5 מטרים, ולאותו אורך הגיעו גם חיטיה. תחום מחייתה כלל אזורים מיוערים וכרי מרעה ביבשת אירואסיה. גובהה של הממותה הקטנה ביותר היה פחות מ-1.5 מטרים; היא חיה בסוף תור הפלייסטוקן, ושרידים שלה נתגלו באי סרדיניה שבים התיכון.
הממותה הצמרית (מלשון צמר) "Woolly Mammoth", שאותה מנסים המדענים הרוסים לשבט, היא הידועה ביותר מבין המינים; גודלה כשל פיל אסייתי, וגובהה 3 מטרים. שיערה היה ארוך וצפוף במיוחד ומותאם לשטחי הטונדרה והאזורים הארקטיים שאותם אכלסה. זנבה היה כזנב עז בן ימינו. מבין מיני הממותות, הממותה הצמרית חיה באזורים הצפוניים ביותר ומשום כך נשתמרו שרידיה היטב. ככל שנסוגו הקרחונים בעידן הקרח, נעה הממותה צפונה. בשנת 1806 נמצאה בסיביר לראשונה ממותה שלמה, על-ידי הבוטניקאי הרוסי מיכאיל אדמס. מאז גילו זואולוגים וארכיאולוגים שרידים רבים של מיני ממותות בסיביר, באירופה ובצפון אמריקה, שם התגלה אחד המינים הגדולים ביותר - הממותה האמריקנית (Mammuthus imperator), שגובהה הגיע ל-4.3 מטרים.
במקרים מסוימים, נשתמר היטב גופן של ממותות לאחר שאלו נלכדו בסדקים ונקיקי קרח. ישנן אף עדויות על כלבים ארקטיים (בהם משתמשים לליווי מזחלות) שאכלו בשר של ממותה שנחשפה, לאחר שהייתה שרויה בקיפאון במשך 30,000 שנים. לראשונה חילצו מדענים DNA של ממותות בשנת 1978. מדגימות דם שנלקחו מממותות שקפאו באזורים ארקטיים, עולה כי הסוג "Mammuthus" קרוב יותר גנטית לפיל האסייתי מאשר לפיל האפריקני.
הממותות שנמצאו בסיביר סיפקו את המידע הרב ביותר על אודות אורח החיים והסביבה שבה חיו. בחפירות שנעשו על-ידי זואולוגים באזור בשנת 1999 נמצאה ממותה צמרית שלמה, שמערכת העיכול שלה הכילה חרקים וצמחים שאכלסו את האזור לפני כ-20,000 שנים. מדענים מאמינים כי מרבית הממותות נעלמו בסוף תור הפלייסטוקן, לפני 11,000 שנה לערך. עם זאת, באי וורנגל (Wrangel Island) שבאוקיינוס הארקטי נמצאו שרידים של ממותות גמדיות (Dwarf Mammoths) ששרדו עד לפני כ-3,700 שנים. הסיבה להיכחדותן של הממותות לא ברורה לאשורה; בצפון אמריקה כנראה חוסלו על ידי ציידים. הממותה מופיעה באופן תדיר באמנות של האדם הפרימיטיבי; במערות באירופה נתגלו ציורים המתארים עדרים של ממותות. בשרידי הממותות שנתגלו, לא נמצאה הגיבנת שעל הגב, אך זו נראית בבירור בציורים עתיקים שנשתמרו.
לפנייה לכתב/ת 
