האם אתגר המומו גורם לילדים להתאבד?
בעקבות הידיעה על התאבדות נער ונערה כתוצאה ממשחק בטלפון, בדקנו עד כמה האפליקציות מסוכנות. פסיכולוגית קלינית לילדים: "ילד שמתאבד בדרך כלל נושא עימו מצוקות עמוקות יותר שאינן קשורות לטריגר כזה". מנחת הורים: "הפסיקו לחקור את הילדים ותתחילו להקשיב להם הקשבה אמיתית"
"אתגר המומו" שמופץ בוואטסאפ בחודשים האחרונים גבה לפי החשד את חייהם של נער ונערה בקולומביה. הדמות שנקראת "מומו" שולחת לכאורה איומים לילדים - ודורשת מהם להתאבד או שיוטל עליהם כישוף. על מנת להשתתף באתגר יש צורך להוסיף מספר טלפון סודי ששייך לכאורה לאותה "מומו", דמות מפחידה ומעוותת. אחרי שמצרפים את המספר בוואטסאפ, הדמות שולחת לכאורה איומים, תמונות אלימות ואתגרים המסתיימים בדרישה שהמשתתף באתגר ישים קץ לחייו.
הילדים מורידים לטלפון שלהם אפליקציות וההורים לא תמיד מודעים בדיוק מה יש להם שם. האם האפליקציות האלו מסכנות חיים ומה ההורים יכולים לעשות עם המידע המלחיץ הזה? "מקרי התאבדות הרבה פעמים מקושרים להשפעות תרבותיות כמו זמרים מסויימים שהתאבדו, סדרה כזאת או אחרת בנושא, או אפליקציה שמעודדת התאבדות", אומרת אסנת גרתי, פסיכולוגית קלינית לילדים ונוער ומנהלת "מרכז גרתי טיפול רגשי לילדים".
"ילדים ללא נטיות אובדניות לא יתאבדו רק בשל טריגר מסוג זה, וילד שמתאבד בדרך כלל נושא עימו מטענים רגשיים ומצוקות עמוקות יותר שאינן קשורות לטריגר כזה או אחר להתאבדות. כלומר, סביר להניח שהילדים שהתאבדו היו מתאבדים גם בנסיבות אחרות או כתוצאה מטריגרים אחרים כי כנראה היה שם בסיס רגשי, מבנה אישיות מסוים ורקע שהוביל לכך. עם זאת, אין זה סותר את העובדה שהאפליקציות האמורות אינן בעלות תכנים שילדים יכולים להכיל, והשימוש בהן בהחלט יכול לעורר פחדים, מצוקה ואי שקט אצל ילדים".
מה הורים יכולים וצריכים לעשות?
גרתי: "מומלץ לעקוב אחרי התכנים שהילדים צורכים ולא לאפשר להם להמשיך ולהיחשף לתכנים כגון אלה, גם אם כבר נחשפו לכך. חשוב להסביר לילדים איך דברים עובדים, איך מי שעושה את האפליקציות האלה משתמש בילדים לצרכיו ולמעשה מנצל אותם, ולהדגיש שהתכנים דמיוניים.
"כדאי להדריך את הילדים איך להחליט בעצמם מה מתאים להם ומה לא, איך לזהות תכנים שאחראים עליהם אנשים בעלי שיפוט לא תקין או כוונה לפגוע, ולכוון אותם לשתף את ההורים במקרים שהם מתלבטים אם זה מתאים לצפיה או לא. הנוכחות של ההורים וההכוונה חשובות מאוד כשמדובר בהתנהלות ברשת, מתוך מחשבה שבהדרגה הילדים יפנימו את ההכוונה הזאת לתוכם ויוכלו לקבל החלטות נכונות בעצמם".
קחו אחריות על התקשורת עם הילדים
"מדי כמה ימים אנחנו נלחצים בגלל ידיעה כזו או אחרת שקושרת בין הרשתות החברתיות למקרי אלימות או התאבדות", אומרת רוני לנגרמן-זיו, מדריכת הורים ומאמנת אישית להורים ולמתבגרים. "חלק מהמקרים, כמו המקרה האחרון על 'אתגר המומו' מתרחש הרחק מהעין והלב, ולכן קל לנו לפטור מקרים כאלה ב'זה לא כאן', ומקרים אחרים מתרחשים מתחת לאפנו - של שיימינג, חרמות והדרה, שחלקם אף גרם למקרי התאבדות. זו לא הפחדה, אבל זה כן יכול לקרות. האשמה אינה ברשתות החברתיות או באמצעי טכנולוגי כזה או אחר. הרעיון הוא לא להאשים - אלא לעבור מאשמה לאחריות.
"בתקופה שבה ילדינו נולדו עם מסך מגע ביד ואנחנו מרגישים כתיירים תועים בה - דווקא בתקופה זו נדרשת תקשורת בלתי אמצעית בינינו ובין ילדינו יותר מכל. אמנם העולם בכף ידם, אמנם השליטה שלהם בטכנולוגיה עולה על זו שלנו - אבל אנחנו עדיין ההורים שלהם, ותפקידנו לשמור ולהגן עליהם. כשאנחנו עוברים מאשמה לאחריות, אנחנו מפסיקים להאשים - את המדיה, את הטכנולוגיה, את האפליקציות, את משחקי המחשב האלימים, את הנוער של היום, את מערכת החינוך - ולוקחים אחריות על התקשורת שלנו עם הילדים".
קראו עוד:
"ערימת הכביסה נודדת באופן מסתורי בבית"
הכריך הבריא שילדיכם יאכלו באופן מפתיע
מה זה אומר בפועל?
"תקשורת שאינה חוקרת, אלא בעיקר המון הקשבה, הקשבה נקייה, ובעיקר סקרנית, למה שקורה בעולמם. למשל - 'ספר לי, במה אתה משחק?', 'באיזה יוטיוברים אתה צופה?', 'תראה לי איך משחקים' - להיות באמת סקרנים ולא ביקורתיים לגבי העולם שלהם. ככל שבימי השגרה נתעניין יותר, נכיר יותר את עולמם וננהל איתם ערוץ תקשורת פתוח, כך בעת חירום הם ימהרו לספר לנו ואנחנו לא נבקר ולא נשפוט. נשאל - 'איך הרגשת? מה חשבת? מה עשית? מה לדעתך אפשר לעשות אחרת?'
"בנוסף, כאשר יש ידיעה כמו זו ואחרות בתקשורת, משהו שלא נוגע להם כלל - זה בסיס מצוין לערוך שיחה פתוחה, משום שהם לא מרגישים ננזפים. נבוא ונספר - '"קראתי ש... - מה לדעתך אפשר לעשות במקרה כזה?'
"בבית הספר היסודי, בשנים הראשונות לשימוש בטלפון נייד, חשוב מאוד להיות שם. כמו בכל מיומנות חדשה שאנחנו מלמדים את ילדינו אנחנו לא זורקים אותם למים העמוקים בלי שלימדנו אותם לשחות. כך גם בשימוש בניידים. בשנים הראשונות נהיה מעורבים יותר - נעבור איתם על ההודעות, נלמד ונחדד כללי התבטאות ברשתות חברתיות, נסביר מותר ואסור, ונדבר על חובת דיווח כאשר מישהו בסכנה.
"רצוי מאוד לערב את בית הספר, ושבתיווך המורה יחתמו כל התלמידים על אמנת שימוש בוואטסאפ, וכן שהמורה ו/או הורים תורנים יהיו משתתפים שקטים בקבוצת הוואטסאפ של הילדים, ויתערבו רק במקרי חירום".
לפנייה לכתב/ת 
