סרטן הערמונית: אפשר גם בלי טיפולים מיותרים
ההחלטה על מתן טיפולים לחולי סרטן הערמונית מתבססת על כמה בדיקות שיכולות לנבא את קצב התפתחות המחלה. איך מתבצעות הבדיקות ומה חשוב לדעת לפני ההחלטה על הטיפול?
בשיתוף אונקוטסט
סרטן הערמונית היא מחלה מתעתעת. מצד אחד, זהו סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בעולם המערבי ובישראל. ובניגוד למחלות סרטן אחרות, הימצאותם של תאים סרטניים בערמונית הינו מצב שכיח יחסית.
גידול בערמונית אף יכול להיוותר ללא שינוי במשך תקופה ארוכה, ולמעשה לכשליש מהגברים מעל גיל 50, ולרובם המוחלט של גברים מעל גיל 80, קיימים תאים סרטניים בערמונית.
מצד שני, חשוב להבין שלא כל סוגי סרטן הערמונית מתנהגים באופן דומה. חלקם הקטן בהחלט אגרסיביים וכרוכים בסיכון גבוה לגדול או להתפשט, ומנתוני משרד הבריאות עולה כי זהו הגורם השלישי לתמותה בקרב גברים בישראל.
עם זאת, מרבית הגידולים אינם אגרסיביים. למעשה, כמחצית מהמאובחנים החדשים עם סרטן הערמונית נחשבים כבעלי סיכון נמוך להתקדמות המחלה ולסכנת חיים.
על-פי נתוני משרד הבריאות, שיעור ההישרדות היחסית ל-5 שנים של החולים עומד על למעלה מ- 93%, נתון הגיוני ביחס לעובדה שמרבית הגידולים מסוג זה נחשבים פסיביים ומתקדמים לאט ולאור העובדה שהמחלה לרוב מתגלה בשלביה המוקדמים.
עד כמה המחלה מסוכנת?
במצב שכזה בו מחד, חלק מהגידולים אגרסיביים ועלולים להתפשט ומנגד, חלקם יכולים להישאר סטטיים למשך שנים, עולה שאלת המפתח כיצד נדע לאפיין את רמת הסיכון של כל חולה?
כדי לאמת או לשלול את האבחון של סרטן הערמונית, יש צורך לבצע ביופסיה של בלוטת הערמונית. הבדיקה הפתולוגית של גלילי רקמת הערמונית שנדגמו בביופסיה קובעת האם מדובר בגידול ממאיר. במידה שאכן אובחן גידול ממאיר הבדיקה הפתולוגית קובעת את דרגת ההתמיינות של הגידול לפי מדד גליסון.
מדד גליסון, הוא אחד המנבאים העיקרים של דרגת הסיכון של הגידול. סכום גליסון 6 או פחות משקף דרגת סיכון נמוכה. סכום גליסון 7 משקף דרגת סיכון בינונית וסכום גליסון 8-10 משקף דרגת סיכון גבוהה להתקדמות המחלה וסיכון למוות מסרטן הערמונית.
דירוג גליסון נלקח בחשבון יחד עם רמות חלבון ה-PSA בדם ועם ממצאים קליניים (בבדיקה רקטלית) ומסייעים בקביעת אפשרויות הטיפול ובבחירת בדיקות נוספות שיש לבצען עוד טרם נבחר טיפול.
אפיון רמת הסיכון תסייע בקבלת ההחלטה האם יש צורך בטיפול במחלה כגון ניתוח לכריתה רדיקלית של הערמונית או קרינה (קרינה חיצונית או ברכיתרפיה), או באם מוטב להישאר במסגרת "מעקב-פעיל" אחר חולים עם סרטן הערמונית שנמצאו עם גידול בדרגת סיכון נמוכה.
קביעת הטיפול המתאים
מלבד הרצון להימנע מטיפולים שלא לצורך, לטיפול בסרטן הערמונית יש לא פעם השלכות משמעותיות על החולה ועל איכות חייו. תופעות הלוואי המרכזיות של מרבית הטיפולים הן פגיעה בתפקוד המיני המתבטאת בין היתר בקשיים בהשגת זקפה, וכן בעיות של בריחת שתן במאמץ או בעיה כרונית של דליפת שתן. לפיכך, בטרם מתקבלת החלטה על טיפול, ישנה חשיבות רבה לאמוד במדויק את רמת הסיכון שהגידול יתפשט, ויהפוך למסכן חיים.
אצל חולים שאובחנו עם גידול בדרגת סיכון נמוכה, הרופא צריך לשקול האם לעקוב אחר המחלה באופן פעיל או לטפל בה. זוהי החלטה משמעותית ועל מנת לקבל את ההחלטה הטובה ביותר למטופל ספציפי ניתן לשקול לערוך בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה של חברת אונקוטסט-טבע.
הבדיקה היא בדיקה גנומית, מבוססת ביופסיה, המודדת את ביטויים של 17 גנים ברקמת הגידול (שהוצא בביופסיה) ומספקת מידע ספציפי ומדויק יותר לשלושה מדדים :הערכת דרגת הסיכון של המחלה, הישנות ותמותה המבוססים על הפרופיל הביולוגי של הגידול ובשילוב עם מידע אבחוני נוסף כגון: PSA, מדד גליסון, שלב הגידול, גיל המטופל ומצבו הרפואי, מספקת תובנה מושכלת יותר לגבי ההתנהלות הפוטנציאלית של הגידול וזאת על סמך הביולוגיה הספציפית של הגידול שנבחנה על ידי הבדיקה בביופסיה.
תוצאת הבדיקה מבוטאת כדירוג Genomic Prostate Score. ככל שהדירוג נמוך יותר, כך הסבירות נמוכה יותר שהמטופל יזדקק לטיפול מיידי וניתן לעקוב אחריו ב"מעקב פעיל". ככל שהדרוג גבוה יותר, כך גדולה יותר הסבירות כי נדרש טיפול מיידי כגון ניתוח או טיפול קרינתי מקומי.
"מעקב פעיל" היא תוכנית טיפול שמבוססת על ניטור צמוד ומוקפד על החולה וכוללת ביקורים תכופים במרפאה ומעקב אחר הגידול במסגרת בדיקות שוטפות. על-ידי הבחירה במעקב פעיל, מצליחים לעכב או למנוע לחלוטין את תופעות הלוואי המיידיות ומשנות החיים הנלוות לניתוח, הקרנות או כל סוג טיפול אחר במחלה. עם זאת, באופן טבעי, כאשר עולה האפשרות לא לטפל במחלה, אלא להישאר במעקב בלבד, עולה גם אצל חלק מהמטופלים חשש.
מטופלים מוטרדים שמא הם נוטלים סיכון בכך שאינם נוקטים בטיפול אגרסיבי לסרטן שלהם ולמעשה משאירים את המחלה בגופם. מחקרים מלמדים, כי ניטור צמוד ובחירה מוקפדת של החולה על-פי הפרופיל הביולוגי שלו, הופכים את הסיכון של התפתחות סרטן הערמונית לנמוך במיוחד.
למעשה, מחקר שפורסם לאחרונה מלמד, כי גברים שהיו נתונים למעקב פעיל התאפיינו בתוחלת חיים גבוהה לצד כמות פחותה של תופעות לוואי, לעומת גברים שעברו ניתוח.
גם אגודת הסרטן האמריקאית וגם האיגוד האורולוגי האמריקאי תומכים במעקב פעיל כמסלול הטיפולי המומלץ עבור גברים שסרטן הערמונית שלהם נמצא בשלבים מוקדמים המתאפיינים בסיכון נמוך. מיתרונות המעקב הפעיל היא שהודות לניטור צמוד, ניתן בכל שלב להחליט על תחילתו של טיפול אחר באופן מיידי.
בשיתוף אונקוטסט
לפנייה לכתב/ת 
