הרופאים וההייטק בראש: השוואת העבודות הרווחיות ביותר בישראל ובארה"ב
החלום האמריקאי מול אומת הסטארטאפ: השכר האסטרונומי של הרופאים בארה"ב, למה רוקח שם שווה יותר ממתכנת בכיר כאן, ובאיזה תפקיד העובדים משתכרים בדיוק אותו דבר? וגם, ההטבות החשובות ביותר לעובדי ההייטק בישראל ומעבר לים
אתר Glassdoor.com , אחד מאתרי חיפוש העבודה הגדולים בעולם, פרסם לאחרונה את רשימת 25 התפקידים הרווחיים ביותר בארה"ב ב-2018 . במחקר שנערך נותחו דיווחי משכורות של אלפי עובדים, כאשר לגבי כל תפקיד ברשימה דווחו לפחות 100 משכורות.
ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שאת המשכורות החציוניות הגבוהות ביותר בארה"ב ניתן למצוא בענפי הרפואה והטכנולוגיה. 13 מתוך 25 התפקידים הרווחיים ביותר הם חלק מתעשיית הטכנולוגיה (בהשוואה ל-11 בשנה שעברה), ו-5 - מתעשיית הבריאות, שכבשה את שלושת המקומות הראשונים, כאשר הרופאים האמריקאים מובילים את הרשימה עם שכר חציוני עצום של כמעט 200 אלף דולר לשנה, ואחריהם ניצבים מנהל בתי המרקחת והרוקחים עצמם.
ומה המצב אצלנו? ניתוח שערך אתר Alljobs עבור ynet מצביע על כך שכמעט כל 25 התפקידים הרווחיים בישראל מצויים בתעשיית ההייטק (בניכוי תפקידי ניהול כלליים). שלא במפתיע, השכר בארה"ב גבוה יותר עבור הרוב המוחלט של העבודות, עם יוצא דופן אחד: מהנדס מערכת תוכנה, כאשר השכר החציוני עבור תפקיד זה פחות או יותר זהה בארה"ב ובישראל. בAlljobs מבהירים כי בדומה לנתוני אתר Glassdoor.com, השכר מבוסס על נתונים שהזינו העובדים והעובדות, מבלי להתחשב בפילוחי התמחות או עבודה בגוף ציבורי או פרטי.
את ההבדלים הגדולים ביותר ניתן לראות בעיקר במקצועות הרפואה, כאשר השכר החציוני לרופאים בארה"ב גבוה כמעט פי שלושה מזה של הרופאים בישראל, ושכרם של הרוקחים האמריקאים הוא גבוה במעט יותר מפי שלושה מאלה הישראלים - בדומה לפער בין שכרם של האחים והאחיות.
הסיבה לכך נעוצה כמובן, בראש ובראשונה, בהבדלים בין מערכות הבריאות בישראל ובארה"ב, כאשר בישראל, בדומה לרוב המדינות המערביות, קיים חוק בריאות ממלכתי, ותושבי המדינה נאלצים לשלם מס בריאות כחוק. בארה"ב, לעומת זאת, נשענת מערכת הבריאות על שירותי רפואה וביטוח רפואי פרטיים, והרפואה הציבורית נגישה לנזקקים בלבד.
שיאני השכר במגזר הציבורי: יותר מ-200 אלף לחודש לרופאים מומחים מהדסה
"לא כל אחד יכול להיות רופא בארה"ב"
"בגלל שיש רפואה פרטית בלבד, רופאים יכולים להרשות לעצמם לקחת יותר כסף או לבקש שכר יותר גבוה", מסביר בפשטות ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים ומומחה לכלכלת ארה"ב, ומצביע על סיבה נוספת לשכרם הגבוה: "בארה"ב כמות הרופאים לנפש נמוכה יחסית לעולם, זה לא פשוט להגיע ולהיות רופא בארה"ב, יש גילדות. מאוד קשה להתקבל לבתי ספר לרפואה שם, וזה נובע מכך שהם לא מעוניינים בהצפה של רופאים. ארה"ב היא המדינה היחידה על פני כדור הארץ שאין לה שום בעיה לקבל כמה עובדים מיומנים שהיא תרצה בכל מקצוע שהיא תרצה".
חשוב לציין כי תעשיות הבריאות והטכנולוגיה בארה"ב מאופיינות בפערי שכר גדולים מאוד בין גברים ונשים, כאשר על פי דו"ח של אתר הרפואה האמריקני "מדסקייפ" שיצא השנה, רופאים בארה"ב מרוויחים שכר גבוה יותר ב-18% מרופאות. הפער גדל לעומת השנה שעברה, אז שכרם של הרופאים היה גבוה ב-16% משכר הרופאות. ברפואה המקצועית פערי השכר גבוהים אף יותר, ושכרם של הגברים גבוה ב-36% משכרן של הנשים. בדו"ח נכתב גם כי ישנן יותר רופאות שעובדות במשרה חלקית מאשר רופאים.
דו"ח נוסף של חברת Doximity שפורסם בחודש מרץ, מצביע על עלייה בפערי השכר בשלוש השנים האחרונות. ב-2016 הרוויחו רופאות בממוצע 91,284 דולר פחות מרופאים, ובשנה שעברה גדל הפער לכ-105 אלף דולר. כמו כן, לא נמצא שום תחום התמחות שבו נשים מרוויחות יותר מגברים.
לאחרונה עורר רופא אמריקני בשם ד"ר גריי טיגס, סערה בארצות הברית כשניסה להסביר את פערי השכר בין גברים לנשים ואמר: "רופאות לא עובדות קשה כמו רופאים גברים ולא מקבלות את אותה כמות של מטופלים". טיגס ספג ביקורת קשה והתנצל על הדברים.
נושא שירותי הבריאות הוא אחד הנושאים הבוערים בארה"ב, בה ההוצאה הלאומית לבריאות מגיעה לשיעור אסטרונומי של 18% מהתל"ג. ארבע שנים לאחר רפורמת שירותי הבריאות בני ההשגה של ממשל אובמה (אובמה־קייר) שנועדה להרחיב את הכיסוי הביטוחי לעוד 20 מיליון איש, שיעור האמריקאים ללא ביטוח בריאות נמצא בשפל היסטורי.
לפי נתונים שפורסמו לאחרונה בארה"ב, ל-27.5 מיליון אמריקאים מתחת לגיל 65, כ-10% מהאוכלוסייה, לא היה ביטוח ב-2016, וסקר של חברת גאלופ טוען כי לאחר שנים של ירידה, שיעור הבוגרים בארה"ב ללא כיסוי גדל מאז סוף 2016, כשדונלד טראמפ נבחר לנשיאות והבטיח לבטל את אובמה־קייר. הסיבה לכך היא כמובן שהמחיר למשפחות רבות גבוה מדי - אם אינן מקבלות ביטוח מהעבודה או מהמדינה.
ההטבה החשובה ביותר לעובדי ההייטק הישראלים: אוכל
לכן, אין זה מפתיע שלפי סקר שנערך בקרב מחפשי עבודה בהייטק בארה"ב ובישראל על ידי הסטארטאפ Gloat (לשעבר Workey), ההטבה החשובה ביותר לרובם המכריע (81%) של עובדי ההייטק בארה"ב היא ביטוח רפואי על חשבון המעסיק.
בישראל לעומת זאת, הטבה זו הייתה חשובה רק ל-39% מהעובדים, בעוד שההטבה שסומנה כמשמעותית על ידי 61% מעובדי ההייטק הישראלים הייתה דווקא תוכנית ארוחות מסובסדת על ידי המעסיק, כלומר, כרטיס "תן ביס" או "סיבוס" שהפך להטבה סטנדרטית ברוב חברות ההייטק בישראל. הנושא החשוב הבא לעובדי ההייטק הישראלים היה ה"ידידותיות להורים" של מקום העבודה.
את עדי סהר (30), מפתחת תוכנה המועסקת בחמש השנים האחרונות בישראל על ידי חברת Intuit המתמחה בטכנולוגיה פיננסית, הנתונים לא ממש מפתיעים. "אנשים מבלים הרבה שעות במקום העבודה וכרטיסי התן ביס/סיבוס פחות חוסכים כסף אלא יותר חוסך 'עבודה' בלהביא אוכל מהבית או לחפש בחוץ, וזה גם מפנה את הערב כי לא צריך להכין אוכל".
סהר מציינת כי בהחלט ניתן להרגיש גם את המודעות של מחפשי העבודה בהייטק לנושא האיזון בין הבית לעבודה."זה אחד הדברים הכי חשובים להרבה מאוד מחפשי עבודה היום, בעיקר עניין הגמישות. אפשר לבוא מוקדם ולצאת מוקדם, אפשר לפעמים לעבוד מהבית. כל אחד עדיין צריך לעשות את העבודה שלו וצריך להיות שעות מסוימות במשרד, אבל הגמישות אפשרית ויש הבנה".
שי כהן (34), עובד במחלקת המכירות בארה"ב של הסטארטאפ הישראלי Carbyne, שעבד גם בכמה חברות הייטק בישראל, מנסה להסביר מדוע להייטקיסטים האמריקאים פחות חשוב נושא הארוחות: "בארץ האוכל הוא חלק מההוויה, מהחבר'ה. בארה"ב האנשים יותר ממוקדי עבודה, ההפסקות הן יותר קצרות ובדרך כלל מביאים אוכל לאכול לבד מול המסך, אין ממש ארוחות צהריים ביחד". לפי כהן, הנתון העולה מהסקר לפיו רק ל-19% מעובדי ההייטק האמריקאים חשוב נושא ה"ידידותיות להורים" יכול להיות מוסבר בכך שנושאי הגמישות והעבודה מהבית יותר מושרשים בתרבות העבודה של ההייטק האמריקאי, ולכן העובדים אינם מרגישים צורך לציין זאת.
לגבי הביטוח הרפואי מציין כהן שאין בכלל ספק שזהו הדבר החשוב ביותר, אותו חייב לבדוק כל עובד שמגיע לעבוד בארה"ב, מכיוון שנושא זה לא ישפיע על בחירת מקום העבודה הספציפי בלבד - אלא על הבחירה האם בכלל לבחור לבוא ולעבוד בארה"ב. "עומק הסבסוד משתנה בהתאם לחברה וליוקרה שלה", מסביר כהן, ומחדד: "כשאתה מגיע לעבוד כאן אתה תלוי לחלוטין בעבודה מבחינה רפואית".