"לא אוהבת את המורה של הילד שלי"
כולנו בני אדם, ומה לעשות, לא תמיד כל מי שאנחנו פוגשים מוצא חן בעינינו. אבל מה קורה כשמדובר באדם החשוב ביותר במערכת החינוכית של ילדינו? הפסיכולוגית אסנת גרתי מספרת על קשיים שעלולים להתעורר בין הורים למורים ומייעצת כיצד כדאי לפתור אותם - לרווחת כולם
הדר, אמא של עומרי: "כשהחלה שנת הלימודים ועומרי עלה לכיתה א', התאכזבתי לראות שהמחנכת שלו היא בחורה מאוד צעירה, שנראתה לי חרדה וחסרת ביטחון וניסיון חיים. לא הרגשתי שהיא תוכל לעזור לעומרי עם כל הקשיים והצרכים שלו.
"התקשיתי מאוד לסמוך עליה ולשתף אותה בדברים, ואפשר לומר שמההתחלה לא נתתי לקשר שלנו צ'אנס. נמנעתי מלשוחח איתה, גם כשהיה צריך, כי לא הרגשתי שהיא תבין אותי או את עומרי. הדבר שגרם בהדרגה לשינוי הוא שראיתי שעומרי אוהב אותה ומתחבר אליה, והרגשתי שהיא רגישה אליו ואכפת לה שיהיה לו נעים בכיתה. הביישנות של שניהם התחברה טוב, ועומרי הרגיש איתה מאוד בנוח.
"אני לא יכולה להגיד שממש התחברתי אליה במהלך השנה, או שהתקשורת שלי איתה מאוד השתפרה, אבל בסך הכל עומרי עבר איתה שנה טובה, ועד היום (הוא כבר בכיתה ד') הוא מתגעגע אליה, ומחבק אותה כשהוא רואה אותה בבית הספר. למדתי מכך שלא תמיד אנחנו והילדים מרגישים אותו הדבר לגבי המורים. לפעמים החויה שלהם היא מאוד שונה משלנו".
(אוהד, אבא של אייל, דור וניצן): "אני אלמן ומגדל את הילדים לבד. התקשורת הטובה שיצרתי עם המחנכות של הילדים עוזרת לי מאוד ביום יום. אני מרגיש שהן רגישות לצרכים של הילדים ותמיד מוכנות לעזור לי, וזה הופך את ההתמודדות עם המסגרות החינוכיות ליותר קלה עבורי".
(נירית אמא של בועז): " אנחנו משפחה מורכבת ועברנו הרבה דברים קשים. חשוב לי שבבית הספר יבינו מה עובר על בועז, אבל מאז שהוא החל ללמוד בחטיבת הביניים אני לא מרגישה שיש לי תקשורת טובה עם המורה המחנכת שלו. היא מאוד דידקטית ועסוקה בציונים. כל פעם שפניתי אליה, הרגשתי שאני מבזבזת את הזמן שלי. בהדרגה הפסקתי לדבר איתה ומצאתי דרכים אחרות לעזור לבועז. כשצריך, אז אני מדברת עם היועצת, והיא מעבירה את המידע או את הבקשות שלי למורה. איתה קל לי יותר לתקשר".
משולש עם משמעות רבה
המשולש הורה-מורה-ילד/ה הוא משולש משמעותי בגילאי הגן ובית הספר היסודי, ובמצבים מסוימים הוא רלוונטי גם עם ילדים בוגרים יותר. הדמות החינוכית המרכזית בחיי הילד שלנו (המחנכת או הגננת) היא דמות שיכולה לתווך ולהשלים פעולות הוריות, לשים לב למה שקורה עם הילד שלנו כשהוא לא איתנו ולתווך בינו לבין המערכת החינוכית כשיש בכך צורך.
היחסים שנוצרים בין ההורים לדמות החינוכית דומים בבסיסם לכל מערכות היחסים שלנו. לפעמים יש "קליק" וכימיה, והתקשורת זורמת וטובה, ובפעמים אחרות יש פערים, כעסים, או דרך הסתכלות שונה על הדברים - שמקשה על התקשורת ויוצרת תסכול.
הדברים שהורים מספרים שמפריעים להם אצל הדמויות החינוכיות או מקשים עליהם להתחבר ולתקשר יכולים להיות גיל צעיר או חוסר ניסיון של הדמות החינוכית, תחושה שהדמות החינוכית מעדיפה ילדים מסוימים או מפלה לרעה, תחושה שהדמות החינוכית נוקשה מדי עם הילדים, תחושה שהדמות החינוכית לא משקיעה אנרגיה וזמן בהורים ובילדים, או תחושה שהם או הילד שלהם אינם מובנים על ידי הדמות החינוכית. ההורים לא תמיד יודעים להסביר מה לא עובד עבורם, ולעיתים זאת רק תחושה ש"אין כימיה".
לעיתים הורים מספרים על אירוע מסוים שהוביל לקלקול היחסים, כמו היעדר הסכמה לגבי משהו שקרה לילד עם המורה בכיתה, היעדר טיפול בבעיה מסוימת שדרשה טיפול, או טיפול שלא היה נראה להורה נכון או הגיוני.
הורים שונים זה מזה בתפיסות שלהם לגבי התקשורת עם המורה או הגננת. חלק מההורים תומכים בגישה של עימות עם הדמות החינוכית גם הוא יקלקל את היחסים ויכניס מתח, וחלק מההורים בגישה שיש להיות זהירים ולשמור את הטענות והכעסים לעצמם, כי המורה אחראית על שלום הילד שלהם, והם אינם רוצים שבגלל קונפליקטים עמם היא לא תתייחס יפה לילד.
אז מה עושים כשמרגישים שאין עם מי לדבר?
כך או כך, מה קורה כשיש לנו תחושה שאנחנו לא מצליחים לתקשר עם המורה או הגננת וכשאנחנו מרגישים שאין כימיה?
ראשית, כדאי לזכור שזאת מערכת יחסים חשובה שיש להשקיע בה. אין מדובר בהשקעה כמו מתן מחמאות או קניית מתנות. מדובר קודם כל בהשקעה רגשית בהיכרות עם המורה, פניות ובניית אמון כדי לשוחח איתה ולשתף אותה בדברים חשובים.
מומלץ להורים להתאזר בסבלנות ולשמוע את הדעות של המורה ואת מה שחשוב לה כשמתעוררת בעיה עם הילד, ולא רק להשמיע לה את רצונותיו של ההורה וצרכיו של הילד.
השקעה נוספת של ההורים היא המאמץ להעביר למורה הצרכים של הילד, ממש "לתרגם" את הילד עבורה, כי לא תמיד ילדים מצליחים לעשות זאת בעצמם. יש לזכור שהמורים מתמודדים עם ילדים רבים ולא תמיד יכולים לשים לב לכל מה שהילד הספציפי שלנו חושב ומרגיש, וכשההורה מסביר את הילד, זה מסייע למורה לשים לב לדברים החשובים.
כדאי לתקשר עם המורה לא רק במצבים משבריים או כשהילד שלנו כבר "על הקצה", אלא גם תוך כדי השגרה היום יומית כשעולים מצבים שדורשים בירור, משוב או התייעצות.
זכרו שאפשר ומומלץ להגיד למורה הכל, כל עוד אומרים זאת תוך לקיחת אחריות על החלק של הילד שלנו, או שלנו כהורים, ללא האשמת המורה ובדרך מכבדת, ללא הרמת קול או מילים בוטות. כשמנהלים שיחה עם המורה, מומלץ תמיד גם להתייחס לצדדים החיוביים בקשר בין המורה לילד (אם יש כאלה).
מורה שמשקיעה ומתאמצת, גם אם זה לא מושלם או תואם לדעתכם באופן מלא את הצרכים של הילד, זקוקה לדעת שההורים רואים ומעריכים זאת.
תמיד אפשר להתכוונן מחדש
ההתייחסות לקשר עם הדמויות החינוכיות כמערכת יחסים לכל דבר יכולה גם לעזור לנו כהורים להבין שלפעמים הקשר נבנה בהדרגה ולא תמיד התקשורת זורמת מיד. הקשר הזה אינו מאופיין במדדים של "שחור לבן", ויש המון גוונים באמצע. למשל כשתכונה מסוימת של המורה קשה עבורנו, אבל אנחנו מעריכים תכונות אחרות, או כשהייתה אי הסכמה לגבי אירוע או התנהלות מסוימת, אבל לא הכל התקלקל ונהרס בעקבות זאת.
גם אחרי חילופי דברים קשים מול המורה, כעס, או הטחת האשמות - אפשר תמיד לדבר שוב, לתקן את מה שלא היה מדויק ולקחת אחריות כהורים על מה שלא הובהר נכון בשיחה או על מה שלא נאמר בדרך מכבדת בגלל שהיינו נסערים.
כולנו בני אדם, ולא תמיד אפשר להיות מאופקים ורגועים כשמדובר בילד שלנו היקר לנו מכל. זאת מערכת יחסים ארוכת טווח ותמיד אפשר להתכוונן מחדש ולהמשיך את התקשורת.
זכרו שהילדים שלנו ערים ומודעים לאיכות הקשר שלנו עם מוריהם, ושמים לב לניואנסים הקטנים גם אם אנחנו לא אומרים להם את הדברים מפורשות. כשהילדים רואים אותנו מתאמצים לתקשר עם מוריהם ולא מרימים ידיים גם כשהתקשורת אינה זורמת בקלות, זה מסר טוב לגבי מערכות יחסים וכבוד לבני אדם אחרים שחושבים אחרת מאיתנו או שונים מאיתנו בדעות או בהתנהלות.
זה גם מסר לילדים שהם חשובים לנו ולכן חשוב לנו לבנות יחסים טובים עם המורה או הגננת שלהם, ולא "לשבור את הכלים" כשמשהו לא מסתדר לנו או מכעיס אותנו.
שנת הלימודים החדשה היא הזדמנות מצוינת לחשוב על כינון תקשורת שוטפת, יעילה ומכבדת עם הדמויות החינוכיות בחיי הילדים שלנו, גם כשהתקשורת אינה זורמת בקלות ודורשת חשיבה, התכווננות ומאמץ הדדי.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית
ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה
לפנייה לכתב/ת 
