אב קיבל משמורת על בנו – האם תחזיר מזונות

גם אחרי שהבן הבכור עבר לגור עם אביו, המשיכה האם לגבות מבעלה לשעבר את התשלום החודשי. בית המשפט הורה לה להחזיר כ-20 אלף שקל

עו"ד גיל אלימלךפורסם: 11.09.18 , 08:28

השופטת קרן גיל מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבלה לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגיש אב גרוש לשני ילדים בני 14 ו-10, והורתה לאשתו לשעבר להחזיר לו מזונות ששילם במשך כשנה עבור הבכור, שמתגורר אצלו ונמצא במשמרתו על פי החלטת בית דין רבני.

בני הזוג התגרשו בסוף 2011 והילדים נשארו במשמורת האם. ב-2012 פסק בית המשפט לענייני משפחה שהאב ישלם מזונות חודשיים בסך של 2,700 שקל (1,350 עבור כל ילד), עד שיגיעו לגיל 18. ביוני 2015 עבר הבן הגדול להתגורר עם אביו וכמה חודשים לאחר מכן קבע בית הדין הרבני שהמשמורת עליו תהיה בידי האב. לבני המשפחה נקבעו הסדרי ראייה ומפגשים במרכז קשר, אולם החל מיולי 2017 הצדדים לא נפגשים כלל, גם לא הילדים.

דיני משפחה

אב תבע משמורת: האם גרה ביישוב מסוכן

עו"ד אור אריה

גבר גרוש דרש שבנו יעבור אליו מבית אמו, המתגוררת ב"יישוב מסוכן" באזור ירושלים. אלא שהאב עצמו גר בטווח הרקטות של חמאס. מה נקבע?

אב תבע משמורת: האם גרה ביישוב מסוכן

לפני כשנה הגיש האב תביעה שבה ביקש להשיב את כל הסכומים ששילם עבור בנו הבכור, החל מהיום שבו עבר להתגורר איתו ב-2015 – כ-32,400 שקל. האם ביקשה לדחות את התביעה בטענה שסכום המזונות שנפסק בזמנו לא משקף את הסכום הנכון עבור ילד אחד. לדבריה היא נושאת לבדה בכל ההוצאות הרפואיות של הבן הגדול, כולל הוראת קבע לקופת החולים. היא ציינה שהאב מעולם לא שילם את חלקו בהוצאות הרפואיות והחינוך, ולכן בכל מקרה יש לקזז אותן מכל החזר שייקבע.

האם הסכימה לבטל את המזונות רק החל מיום הגשת התביעה (יולי 2017), כך שהמחלוקת התמקדה בשנתיים שקדמו לכך.

השופטת קרן גיל חילקה את השנתיים שבמחלוקת לשתי תקופות שונות. הראשונה מהיום שבו עבר הבן להתגורר אצל אביו ועד להחלטת בית הדין הרבני שהעניק לאב את המשמורת עליו (כ-11 חודשים). השנייה, מאז ההחלטה ועד למועד הגשת התביעה (כ-12 חודשים).

ביחס לתקופה הראשונה היא החליטה לדחות את התביעה, בין היתר משום שבתקופה זו התדיינו הצדדים בבית הדין הרבני, והאב, שהיה מיוצג לכל אורך הדרך, לא פצה פה ולא עתר לביטול המזונות (שנגבו באמצעות ההוצאה לפועל לאחר שהאם פתחה שם תיק). נקבע כי עובדה זו מלמדת על ויתור של האב.

השופטת גיל הוסיפה שהאם הסתמכה על המצג שהעלה האב בפניה, וחיובה כעת בהשבת סכומים ששולמו בתקופה זו, בטרם קבע בית הדין הרבני את המשמורת בידי האב, יפגע בה שלא בצדק.

לעומת זאת היא קיבלה את התביעה בכל הקשור לתקופה השנייה, לאחר שהבהירה כי האם התנהלה בחוסר תום כאשר המשיכה לגבות את מזונות הבן הגדול, בידיעה שמעת שנקבעה משמורת הבן אצל האב אין עוד עילה לחיובו במזונותיו. השופטת ציינה כי טענות האם לגבי קיזוז הוצאות רפואיות וחינוכיות הועלו ללא פירוט וללא אסמכתא אחת.

לסיכום חויבה האם לשלם לאב 17,550 שקל (בתוספת הוצאות משפט בסך 2,500 שקל). עם זאת, מסכום זה יופחתו סכומים שהאם שילמה עבור קופת חולים של הבן, כנגד אסמכתאות.