"זה אבא שלי". השיחה האחרונה לפני הרצח שבו נאשם אבי הנערה מרמלה
הנרייט קרא בת ה-17 נרצחה בדקירות יום לאחר מסיבת הסיום בתיכון. ברקע: התנגדות בני משפחה למערכת יחסים שרקמה עם מוסלמי תושב העיר. אמו העידה על שיחת טלפון רגעים לפני הרצח: "אני שומעת 'תפתחי', בקול של גבר. 'מי זה?' והיא אומרת, 'אבא שלי'"
עדות למערכת היחסים הקשה בין הנרייט קרא בת ה-17 לבין אביה, שנאשם כי רצח אותה, הושמעה היום (ד') בבית המשפט המחוזי בלוד. אמו של בן זוגה של הנערה סיפרה עם פתיחת שלב ההוכחות כי הייתה עדה לרגע שבו דפק האב, סאמי קרא, על דלת החדר שבו שהתה בתו והורה לה לפתוח לו. מאוחר יותר, לטענת הפרקליטות, הוא דקר אותה למוות.
קרא (60), תושב רמלה ובן למשפחה נוצרית, נאשם כי רצח את בתו בחודש פברואר, יום לאחר מסיבת הסיום של התיכון, מפני שהתנגד למערכת יחסים שלה עם צעיר מוסלמי ונוכח כוונתה להתאסלם. אמו, העדה הראשונה במשפט, תיארה את השיחה הטלפונית האחרונה בינה לבין הנרייט, שעה קלה לפני הרצח. היא שוחחה עמה בשעה 10:30 לערך, והפרקליטות טוענת שאביה היה האדם היחיד שנמצא באותה עת במתחם הבית ברמלה, ורצח את בתו מיד אחר כך. מצלמות האבטחה תיעדו את האב יוצא מהבית בשעה 11:07, ואולם הוא מכחיש את המיוחס לו.
כך סיפרה העדה: "התקשרתי אליה ב-10:30, שאלתי אותה 'איך את מרגישה?', היא אמרה שהייתה הכי יפה במסיבת הסיום אבל לא הייתה שמחה כל כך. אמרתי לה שתפגוש אותי בכביש החדש שמקביל לבית שלה. אז אני שומעת אצלה שתי דפיקות בדלת, במהלך השיחה. איש לא ידע שיש עליה טלפון נייד. אני שומעת 'תפתחי', בקול של גבר. אני שואלת אותה, 'מי זה?' והיא אומרת, 'אבא שלי'. אני אומרת לה, 'תפתחי לו', היא אומרת, 'אני לא רוצה לראות אף אחד'. שאלתי אותה, 'מה הוא רוצה?' אמרתי לה, 'תפתחי, שלא יהיה לך עוד פעם בלגן. תחזרי אליי ותספרי לי מה היה במסיבת הסיום'.
"אז היו עוד שתי דפיקות בדלת, הוא שוב אמר לה, 'תפתחי'. את הקול הזה אני בחיים לא אשכח. היא אמרה לי, 'אני מחביאה את הטלפון ואחזור אלייך'. עד היום היא לא חזרה". כך העידה.
לדברי האם, "אחרי 20 דקות אמא שלי מתקשרת בצעקות ובבכי היסטרי, היא אמרה ששמעה שרצחו את הנרייט. לא הבנתי. לא עיכלתי. זה היה כמו סיוט. לא האמנתי. הרמתי טלפון למשטרה, לוודא אם זה סיוט או חלום. סיפרתי שבדיוק הילדה דיברה איתי ואביה דפק".
על הקשר הקרוב וההיכרות עם הנרייט הוסיפה: "היא הייתה באה לאמא שלי לעשות שם שיעורים. כולם אהבו אותה. הפכה לבת בית אצלנו. היא אמרה לי שהמצב שם בבית לא טוב. התפתח קשר בין הבן שלי להנרייט, מבוסס על חיבה. הוא הגן עליה ושמר עליה. היא הייתה אומרת, 'אתם המשפחה שלי, אתם שומרים עליי, אני יכולה לספר לכם הכל'. היה חיבור ממש חזק ביני לילדה. בטלפון היא רשומה 'המלאך שלי'".
היא סיפרה כי כמה שבועות לפני הרצח לקחה אותה לביתה: "היא התקשרה אליי, 'תיקחי אותי. גירשו אותי מהבית. צעקו עלי ושפכו עליי סיר'. היא חיכתה לי בגן משחקים בלוד. ראיתי את הבגדים שלה מלוכלכים מאוכל. היה לה כתם כחול ברגל, היא בכתה. היא אמרה 'תעזרי לי, אני עוברת שם (בבית - ג.מ.) הרבה אלימות'. לקחתי אותה אליי. למחרת התחילו הטלפונים אליה והאיומים והקללות מצד משפחתה. הנרייט אמרה שראתה את הרוצח שלה, את הנאשם, מסתובב בשכונה ליד הבית עם האופנוע. הרגשתי לחץ".
עוד אמרה: "פחדתי על הילדה. הרווחה המליצו לה שתלך למקלט. היא סירבה, היא רצתה להתנהל חופשי, מאוד רצתה להיות במסיבת הסיום שלה. יומיים לפני מסיבת הסיום אמרתי לה שאקנה לה שמלה חדשה ואני אהיה איתה במסיבת סיום.
"אבל אז היא התקשרה וסיפרה שנאמר לה שיעשו שולם בינה לבין משפחתה, נאמר לי שידאגו לה וישמרו עליה".
התובעת מהפרקליטות, עורכת הדין קרן וקסלר, הסבירה בפתח הדיון כי התיק מבוסס על ראיות נסיבתיות – אבל לטענתה יש בידיהם ראיות רבות המוכיחות את אשמתו של האב ברצח. בראש הרכב השופטים עומדת השופטת רות לורך.
את הנאשם מייצג בין היתר עו"ד גיורא זילברשטיין, שחקר נגדית את העדה. הוא ניסה לקעקע את אמינותה וטען שאינה אמינה בנוגע לפרטים רבים. בנוסף היא ענתה לשאלותיו ואמרה שלא הכירה לפני המעשה את הנאשם ואת קולו.
זילברשטיין מסר בעת הגשת האישום: "אין שום ראיה ישירה שהוא משתתף ברצח וגם לא ראיה פורנזית. חולצתו נשלחה למז"פ כדי לחפש שרידי דם והתשובה חד-משמעית שלא. כלי הרצח לא נתפס, המשטרה מנסה בצורה מאוד מלאכותית להגיש אישום כזה, ואני בטוח שבסוף יתברר שהוא לא היה מעורב והוא יזוכה".
לפנייה לכתב/ת 
