זעם באוצר על שר הרווחה כץ: "הצעד יוביל להחלטות כואבות, כולל קיצוץ בקיצבאות"

שר האוצר כחלון ושר הרווחה כץ(צילום: אלכס קולומויסקי, אוהד צויגנברג)

במשרד האוצר תקפו הערב (יום ד') בחריפות את הודעתו של הרווחה חיים כץ, שלפיה ההסכם להעברת עודפי הגבייה של המוסד לביטוח לאומי לקופת האוצר מבוטל. "החלטתו של כץ תגרום לפגיעה אנושה בשירותים שאזרחי ישראל יקבלו. זה ייצור גירעון מטורף בסך 23 מיליארד שקלים נוספים, כמעט 10% מתקציב המדינה", אמרו ל-ynet גורמים במשרד האוצר.

במהלך ישיבת הממשלה הודיע השר כץ כי מהלך הביטול נעשה במטרה להפוך את הביטוח הלאומי לעצמאי ולמנוע שימוש בכספי ביטוח למימון הוצאות ממשלה שוטפות. "הגיע הזמן שלמוסד לביטוח לאומי תהיה גם אחריות וגם סמכות בניהול המדיניות", אמר השר כץ בהתייחסו להסכם שבוטל.

"נצטרך לעשות קיצוץ רוחבי שיחול בעיקר על המשרדים החברתיים כמו חינוך, רווחה, בריאות ותחבורה", אמרו גורמים במשרד האוצר בעקבות צעדו של שר הרווחה. "ניאלץ לקבל החלטות מאוד כואבות, כולל אפילו קיצוץ בקצבאות. יש פה השלכות מקרו-כלכליות מטורפות, על יחס חוב-תוצר, על דירוג האשראי של ישראל ועל היכולת שלנו לגייס חוב. גם השוק יגיב לזה בצורה מאוד לא טובה".

הגורמים הוסיפו כי "השר כץ הודיע שהוא יבטל את ההסכם כדי שהוא יוכל לנהל את הכספים בבורסה, שזה מוזר ומדאיג. גם כי הוא במשך שנים אומר, כולל עכשיו, שההפרטה של קרנות הפנסיה לבורסה הייתה אסון טבע והרגה את הקרנות, אבל איכשהו כשזה מגיע לכספי הביטוח הלאומי, שאמורים להיות רובד ראשון ששומר על הכספים ועושה חיץ מפני השוק, אז זה פתאום כן טוב להשקיע אותם.

"דבר נוסף - לתת לחיים כץ ולמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר לנהל לבדם כספי ביטוח לאומי בסכומים של עשרות מיליארדים בשוק ההון בלי שום מנגנון פיקוח, תמיכה ובקרה, נשמע מפחיד ומאוד בעייתי, בלשון המעטה. בסופו של דבר זה לא משפר את מצב הביטוח הלאומי, אלא רק מאפשר לשר לשחק עם כסף ציבורי בשוק ההון".

"זה כסף של המבוטחים"

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שפיגלר הדף את ביקורת האוצר. "הם באים ומנסים להלך אימים על הציבור במדינת ישראל ולומר שיהיה קיצוץ רוחבי. איפה הכסף? אתם אומרים שאתם מנהלים את הכסף בצורה נאותה, אז איפה הוא? אם הייתם מנהלים אותו כמו שצריך הוא היה בקרן ייעודית ואז לא היה צריך לקצץ כלום", אמר שפיגלר.

"איפה הכסף?" שפיגלר(צילום: דוברות המוסד לביטוח לאומי)

הוא הוסיף כי "הכספים שהמוסד לביטוח לאומי העביר דרך קבע מאוקטובר 1980 למשרד האוצר כדי שהוא ינהל אותם לטובת המבוטחים, שימשו לטובת התקציב השוטף של המדינה. לכן אין שום קרן ייעודית שבה יש ולו שקל אחד מהכספים של מבוטחי המוסד לביטוח לאומי, שנשאר לעת הצורך. אנחנו בלית ברירה נידרש לכסף הזה בשנת 2022.

"על בסיס מה האוצר מאשים את המוסד לביטוח לאומי? הרי זה כסף שהם קיבלו כדי שהוא יהיה על בסיס המשפט 'שקל לבן ליום שחור'. עכשיו אנחנו נדרשים לכסף הזה עבור המבוטחים. זה כסף שלהם, לא של המדינה. המבוטחים שילמו את זה כדי לשמור על הזכויות שלהם בבוא העת. אז אתם השתמשתם בכסף, לא צברתם עליו, לא שמרתם אותו בקרן ייעודית. אין שם כסף. יש בסך הכול אגרות חוב רשומות. אין שקל אחד מוחשי".

על הטענה כי אין לתת לביטוח הלאומי לנהל את כספיו לבד ענה שפיגלר: "השר כץ ואני לא ננהל את הכספים, הם לא יכולים לענות עניינית אז הם אומרים את זה. יש חוק שאומר בצורה מפורשת שהמוסד לביטוח לאומי חייב להשקיע את הכספים בצורה קונסטרוקטיבית. ועדת השקעות עצמאית תנהל את הכספים הללו".

סניף של הביטוח הלאומי בירושלים. "יש פה השלכות מקרו-כלכליות מטורפות"(צילום: גיל יוחנן)

באופוזיציה בירכו על המהלך של שר הרווחה. ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אמר: "ההחלטה לבטל את ההסכם מוצדקת ונכונה. במהלך השנים גזל האוצר יותר מ-220 מיליארד שקלים מכספי הביטוח הלאומי. במקום לשמור את הכסף על מנת להבטיח עמידה בהתחייבויות - שרפו אותו על צרכים פוליטיים של הממשלות. התנהלות מופקרת ומסוכנת זו הביאה למצב קטסטרופלי שבו המוסד לא יוכל לתת לקשישים, לנכים ולשאר הזכאים העתידיים את מה שמגיע להם על פי חוק. הייתה צריכה לקום כבר מזמן על המחדל הזה ועדת חקירה".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה: "כפי שכתבתי לשר לפני שנה, אין מנוס ממהלך של הסדר חוב של הממשלה מול הביטוח הלאומי על מנת שלא נימצא במצב שבו החל מ-2035 לא יהיה איך לממן את הקצבאות. השר נאלץ לבצע את המהלך היחיד שניתן היה לעשות בנסיבות כיוון שהממשלה לא התגייסה בשום צורה לטפל בחדלות הפירעון האקטוארית של חברת הביטוח הלאומית, קרי הביטוח הלאומי. בכוונתי לפנות מיידית ליו"ר ועדת העבודה והרווחה וליו"ר ועדת הכספים על מנת שנקיים דיון בהול בהשלכות הרוחביות של המהלך".

"שרפו את הכסף על צרכים פוליטיים של הממשלות". ח"כ שמולי(צילום: גיל יוחנן)

ח"כ אילן גילאון (מרצ) הביע אף הוא תמיכה במהלך: "אני מברך על כך שהביטוח הלאומי החליט סוף סוף מה הוא רוצה להיות - שירות ביטוח חזק ועצמאי לכלל אזרחי ישראל ולא זרוע לגביית מיסים ולהגדלת קופת האוצר לטובת קידום מטרות פוליטיות כאלו ואחרות. אם המצב הנוכחי שלפיו עודפי הגבייה מועברים לאוצר לא ישתנה, לא תהיה זו רק פשיטת רגל של הביטוח הלאומי כפי שמראות התחזיות, אלא גם פשיטת רגל מוסרית של המדינה. מדינה שדואגת לאזרחיה לא יכולה להתקיים בלי ביטוח לאומי".

יו"ר מטה מאבק הנכים, נעמי מורביה, כתבה לשר כץ בתגובה למהלך: "נצל את עודפי הגבייה להעלאת הקצבה ל-4,700 שקלים לחודש". מורביה הוסיפה: "אני מברכת ומחזקת את ידיך על ההחלטה לבטל את העברת 11 מיליארד השקלים מעודפי הגבייה של הביטוח הלאומי לקופת משרד האוצר. אני בטוחה וסמוכה כי תתקן את החוק הפוגעני שנחקק בניגוד להסכמים עמנו רק לפני כמה חודשים להעלאה מזערית של קצבאות הנכות, ופוגע אנושות באנשים עם מוגבלות.

"גם לאחר ההעלאה בקצבאות, אנו עדיין חיים מקצבת עולב שאינה מגיעה אפילו לגובה קו העוני - 3,200 שקלים לחודש, ולאנשים עם מוגבלות שעברו עם קצבת הנכות לזקנה אף גורמת עוול עוד יותר גדול בהותירה אותם עם קצבת רעב בגובה 2,800 שקלים בלבד לחודש, הרבה מתחת לקו העוני. אני קוראת לך להביא לביטול החוק הזה ולחקיקת חוק חדש שינצל את עודפי הגבייה להעלאה רצינית וראויה של קצבת הנכים ל-4,700 שקלים לחודש בהתאם להסכם שהגענו אליו".

המכתב של השר כץ לרה"מ נתניהו 

במכתבו לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא, ציין השר כץ כי "חלק מההחלטות הננקטות על ידי נציגי האוצר מעלה חשש לקיימות המוסד לזמן ממושך כמתחייב מעצם טבעו ויכולתו למלא את התחייבויותיו כלפי הציבור, אשר שם בו את מבטחו. בהקשר לכך, בישיבות הגורמים המקצועיים במוסד לביטוח לאומי, במליאת המועצה ובוועדות הכספים והביקורת שלה, עלתה חדשות לבקרים סוגיית האיתנות הפיננסית של המוסד ואי יכולתו כבר בעתיד הקרוב לעמוד במלוא התחייבויותיו כלפי מבוטחיו".

השר כץ ציין כי בשנת 2009 הוקמה ועדה שכללה את בכירי הכלכלנים במשק לצורך בחינת הדרכים לשמירה על האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. "המלצות הוועדה היו חד-משמעיות לגבי הצורך של המוסד לנהל קרנות עודפים באופן עצמאי במקביל להעברת שווי הקרן הנוכחית כולה לרשותו. ההמלצות מקבלות עיגון מובהק במסגרת תוצאות מחקרי עומק, שבחנו בין היתר את האופן שבו מתנהלות מערכות מקבילות בעולם המערבי.

"זאת ועוד, ההסכם שנחתם בין ממשלת ישראל, באמצעות משרד האוצר, והמוסד לביטוח לאומי בשנת 1980 נחתם לפני כארבעה עשורים, במהלכם השתנו 'סדרי עולם' במערכות הביטוחיות, כשלשינויים בדפוסי החיים ובעיקר בתוחלת שלהם, יש השלכה ישירה על התנהלות המוסד, המחייבת קבלת החלטות עצמאיות בכל הנוגע לליבת הפעילות שלו.

"במהלך השנים וביתר שאת באלה האחרונות, עצמאות המוסד פחתה כאשר אגף התקציבים, בעיקר באמצעות חוק ההסדרים, כופה ללא תיאום עם נציגי המוסד, החלטות חד צדדיות הפוגעות ביכולתו לייצג נאמנה את חובותיו הבסיסיות כלפי מבוטחיו", כתב כץ.