אריה דרעי: "ההכרה בגיור אינה ראיה לנכונותו"

שר הפנים, אריה דרעי, התייחס להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שנחשפה ב-ynet ולפיה משרד הפנים יכיר בגיורים פרטיים לעניין מרשם האוכלוסין, ואמר כי פסק הדין "אינו מהווה הכרה מהותית בגיור". לדבריו, מדובר בהמשך פסיקת בג"ץ משנת 2002 שהכירה בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין זה, מבלי שתהווה ראיה לנכונותם.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

קראו עוד בערוץ היהדות :

• פסיקה היסטורית: המדינה תכיר בגיור פרטי
• לראשונה: כתב אישום פלילי נגד סרבן גט
• "אני מחויב להתחפש לסטרייט דתי כדי לראות את ילדיי "
  

"היהדות היא לא של הרבנות"

‏יו"ר "יש עתיד", ח"כ יאיר לפיד, אמר בתגובה כי "היהדות היא לא של הרבנות הראשית, היא של היהודים". הוא בירך על מה שכינה "ההחלטה האמיצה של בית המשפט המחוזי בירושלים להכיר בגיור מחוץ לרבנות", ואמר כי "נמשיך להילחם למען היהדות ונגד ניסיונות העסקנים הדתיים לנכס אותה לדרכם".

אריה דרעי(צילום: אלכס קולומויסקי)

ח"כ אלעזר שטרן, ממקימי "גיור כהלכה", בירך אף הוא על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שאותה כינה "חשובה וצפויה", וגם "מחזקת את זהותה היהודית של מדינת ישראל ומצמצמת התבוללות".

ח"כ עליזה לביא ("יש עתיד"), יו"ר שדולת עם דת ומדינה, אמרה כי "הפסיקה היא תוצר בלתי נמנע של מציאות ארוכת שנים, בה המדינה הפקירה לחלוטין את מערך הגיור ולא נתנה מענה... מדובר באחד האתגרים המשמעותיים של דורנו, וכישלון המדינה בהסדרתו לאורך כל כך הרבה שנים לא הותירה לבית המשפט ברירה".

לדבריה, "בישראל חיים כיום מאות אלפי ישראלים, 'זרע ישראל', בשר מבשרנו, שמחוברים ליהדות בכל נימי נפשם – ויהדותם אינה מוכרת. זו לא רק סוגיה הלכתית, זו סוגיה לאומית-חברתית ממעלה ראשונה, שמשליכה על דמותה, זהותה ועתידה של החברה ומגדירה מי אנחנו. הבריחה מהעיסוק בנושא הותירה אותו בידיים המחמירות ביותר של קבוצה שלא מבינה את גודל השעה ופגעה במתגיירים רבים שהרימו ידיים ופנו לגיור הפרטי".

לביא הוסיפה כי "בשלה השעה לפתוח בדיון ציבורי רחב שיוביל להסדרת הנושא באופן שייתן מענה למשבר הגיור שפקד את ישראל. זהו פרויקט לאומי וצו השעה אם רוצים להמשיך במפעל האדיר הזה של קיבוץ הגלויות. אחרת, כל זמן שהמדינה בורחת מבשורה, הפסיקה היא כורח המציאות".

"הפחדות ואיומים"

בתנועה הרפורמית הביעו שמחה על כך "שרבנים אורתודוכסים מובילים את העמדה של התנועה הרפורמית בכל הנוגע להקמת בתי דין עצמאיים", כדבריהם. "אנו מאמינים שרק פתיחה של מגוון מסלולי גיור תיתן מענה למצוקתם של אלפים רבים המבקשים להשלים את מסעם לעבר היהדות ולחיקו של העם היהודי".

יאיר לפיד (צילום: מוטי קמחי)

עוד הוסיפו, כי "כל ההפחדות והאיומים של הממסד הרבני ושל המפלגות החרדיות בהקשר זה הם חסרי בסיס, ונועדו רק לשמר את כוחו של המונופול הרבני שנכשל לחלוטין במשימה היהודית, הציונית והאנושית של גיור מתון ומסביר פנים".

מנכ"ל חדו"ש – לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, ברך על פסק הדין אבל כדבריו "הצר על כך שאנשי 'גיור כהלכה' לא הפנימו את המסקנה המתחייבת: או שיהיה חופש דת ושוויון לכל, או שגם האורתודוכסיה המודרנית תיפגע ותופלה לרעה".

רגב הוסיף כי "חשוב לראות את הפסיקה בפרספקטיבה ריאלית, שכן פסק הדין עוסק רק במישור האזרחי - רישום היהדות במרשם האוכלוסין - אלא שרישום זה אינו מעניין ואינו מחייב את הרבנות. היא תמשיך להתעלם ממנו בנושאי המעמד האישי, תראה את הגרים כגויים ותסרב להשיאם. הפיתרון היחיד, שרוב גדול בציבור היהודי תומך בו וכל הדמוקרטיות בעולם מכירות בו, הוא מתן חופש בחירה בנישואין. בלי חופש בחירה בנישואין משמעות פסק הדין מוגבלת ביותר".

בעבר סירבה המדינה להכיר בכל סוג של גיור פרטי שנערך בישראל - בין אם בבתי דין החרדים המחמירים ביותר ובין אם בגיוריםרפורמיים, הן לצורך נישואים ברבנות והן לעניין רישום המתגיירים כיהודים בסעיף הדת והלאום במרשם האוכלוסין. בשנת 2002 נסדק לראשונה המונופול כאשר בית המשפט קבע כי גיורי הזרמים הליברליים יוכרו על ידי משרד הפנים, לצרכי רישום אוכלוסין אך לא לחוק השבות, סוגייה שעדיין תלויה ועומדת בפני בג"ץ.  

בשנת 2016, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, הוכר לראשונה גם גיור אורתודוכסי של בית דין פרטי ואחת המתגיירות הוכרה כזכאית חוק השבות. הפסיקה של בג"ץ טלטלה אז את עולם ההלכה, אך לא נתפסה כפסיקה עקרונית אלא נקודתית לאותה עותרת, ולמעשה י' היא האישה הראשונה שמקבלת הכרה ביהדות על בסיס אותו תקדים. בראש ההרכב שגייר את י' עמד הרב יהודה גלעד, לשעבר ח"כ מטעם מימד.

הסוגיה שעלולה להפיל את הממשלה

י' עברה גיור באמצעות "גיור כהלכה", מפעל שהקימו רבנים בכירים מהזרם הליברלי בציונות הדתית שטענו שהמערך הממלכתי הכפוף לרבנות מחמיר עם המתגיירים יתר על המידה. מעל ל-600 ישראלים, רבים מהם קטינים, כבר עברו גיור באמצעותם, אך עד י' איש לא הוכר כיהודי על ידי משרד הפנים.  

סוגיית הגיור הסעירה את הכנסת במושב האחרון, ואיימה לפרק את הקואליציה. כעת צפוי ההישג התקדימי של י' להצית שוב את האש בין המפלגות החרדיות, הלוחצות לחוקק חוק שיעקוף את פסיקות בית המשפט וייתן בלעדיות למדינה בגיורים, לגורמים אחרים בכנסת. המשבר הפוליטי האחרון בנושא הסתיים כאשר בג"ץ העניק למדינה ארכה עד דצמבר להגיע להסכמה בנוגע לעתירת התנועה הרפורמית.

קידום החקיקה הוקפא למעשה, ולאור ההקפאה המדינה משכה את התנגדותה להכרה ביהדותה של י'. בעקבות הסרת ההתנגדות קבע נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט אהרן פרקש, בהחלטה שניתנה בחודש שעבר בדלתיים סגורות והותרה לפרסום בימים האחרונים: "לאור הליך הגיור שעברה, המבקשת היא יהודייה".