צה"ל בוחן: מחבלים שנשפטו למאסר עולם יוכלו לבקש שחרור מוקדם
חשיפה: בימים אלה מוקמת ועדה שתבחן את קציבת עונשם של אסירים שמרצים מאסר עולם ונשפטו בבתי הדין הצבאיים, בדומה לאלו שנשפטו במערכת המשפט האזרחית. המשמעות: אותם מחבלים יוכלו לבקש לקצר את עונשם. ליברמן: "כל עוד אני שר הביטחון, לא יקוצר עונשו של אף מחבל"
בימים הקרובים יפורסם באופן רשמי צו שיעגן את הקמתה של ועדה שתבחן בקשות לקציבת עונש לאסירים שמרצים מאסרי עולם שגזרו עליהם בבתי דין צבאיים ביהודה ושומרון. כך נחשף הבוקר (יום א') ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". שר הביטחון אביגדור ליברמן הגיב לכך בציוץ קצר: "כל עוד אני שר הביטחון, אף מחבל לא יזכה לקיצור עונש, אפילו של שעה אחת".
כיום, יושבים בבתי הכלא עשרות מחבלים שנידונו למאסרי עולם - בהם מחבלים שביצעו פיגועים בישראל. עד היום המדיניות הצבאית שללה קיצורי עונש, אך כעת הוחלט על מהלך, שלמעשה מיישר קו עם המדיניות הקיימת, בנוגע לאסירים שנידונו בבתי דין אזרחיים ויכולים לבקש קיצור עונש. הקמת הוועדה תלווה בתיקון חקיקה, שטיוטה שלו מתגבשת בצה"ל בימים אלה.
המהלך נחשף במסגרת דיון שנערך בבג"ץ בבקשתו של המחבל שרצח את הנערה זיוה גולדובסקי ז"ל להשתחרר ממאסר אחרי 30 שנה בכלא, בטענה שהוא מופלה לעומת מחבלים שנשפטו במערכת המשפט האזרחית. הרוצח, שעבר בכלא הליך שיקום, פנה במשך השנים לגורמים הצבאיים, שהם הריבון בשטחי יהודה ושומרון, וביקש לקצוב את עונשו - בקשה שנדחתה בכל פעם.
הוא עתר לבג"ץ בטענה כי המדיניות הקיימת כיום מפלה בין אסירי העולם שנשפטו ביהודה ושומרון לבין האסירים שנשפטו בישראל. שופטי בג"ץ החליטו לדחות את עתירתו ולא להתערב בשיקולים הצבאיים, אך במהלך הדיון המשפטי נחשף שינוי המדיניות שיתבצע בקרוב.
כל עוד אני שר הביטחון, אף מחבל לא יזכה לקיצור עונש, אפילו של שעה אחת.
— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) 16 בספטמבר 2018
"העותר מציין בעתירתו כי אלוף פיקוד מרכז נמנע באופן כמעט גורף בקציבת עונשיהם של אסירי עולם שנשפטו בבתי משפט צבאיים ואשר מרצים את עונשם בבתי הכלא בישראל, כשהכוונה לאסירים פליליים וביטחוניים כאחד", נכתב בפסק הדין. "נטען כי הימנעות של אלוף פיקוד מרכז מלקצוב את עונשיהם של אסירים אלה יוצרת אפליה פסולה בין אותם אסירים לבין אסירי עולם המרצים את עונשם לצדם בבתי הכלא הישראליים".
עוד טען העותר כי אסירים שנשפטו במערכת הישראלית יכולים לפנות לוועדת שחרורים מיוחדת, שאינה חלה על אסירי השטחים. “תנאי מאסרם של אסירים מאזור יהודה ושומרון, המרצים עונשים בבתי כלא בישראל, צריכים להיות שווים לתנאי מאסרם של תושבי ישראל, בעוד שבכל הנוגע לקציבת עונשיהם של אסירים שנשפטו באזור יהודה ושומרון אין דבר כך", נטען על ידי העותר, "מצב זה אינו עומד בכללי התקינות המנהליים, נוגד את כבוד האדם ומוביל לאפליה פסולה".
בתגובתם של אלוף פיקוד מרכז והיועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון לעתירה נכתב כי "נערכה עבודת מטה לבחינת הסוגיה. בעקבות אותה עבודת מטה הוחלט להקים ועדה ממליצה לקציבת עונשי מאסר עולם באזור (יהודה ושומרון - א.ב.ק) בהתאם לכך גיבש יועמ"ש איו"ש טיוטת תיקון לחקיקת הביטחון בנושא אשר הועברה להתייחסות הגורמים הרלוונטיים". עד כה שוחררו אסירי עולם רק בעסקאות או בהחלטת דרג מדיני ולא בהחלטת ועדה או גורם צבאי.
נכון להיום החוק מפריד, כמו בשלל דברים נוספים, בין אסירי העולם שנשפטו בישראל לאלו שנשפטו בבתי משפט צבאיים בשטחי יהודה ושומרון. על פי החוק בישראל, קיימת לאסיר העולם הזכות לפנות לוועדה הממליצה לקציבת עונשו, דבר שלא קיים במשפט הצבאי הנהוג ביהודה ושומרון וכרגע מתקדם לקראת שינוי בצה"ל. משמעות הדברים היא כי גם מחבלים שהורשעו ברצח יוכלו לבקש בבוא היום ובכפוף לתנאים שונים קיצבת עונש. לדברי גורמים משפטיים, למרות הקמת הוועדה הסיכוי כי ייקצב עונשו של מחבל הוא נמוך מאוד אבל עדיין מדובר בשינוי משמעותי.
בתנועת "אם תרצו" ובארגון לביא, שבין היתר עוסקים בסיוע משפטי למשפחות שכולות, תקפו את המהלך ומסרו: "הקמת ועדת ההקצבות למחבלים תוביל בהכרח לשחרור של מחבלים רוצחים בהיקף עצום ידי שנה ולפגיעה חמורה בהרתעה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "לאחרונה נחתם צו על פיו בקשות לקציבת עונש המוגשות למפקד פיקוד המרכז על ידי אסירים שנידונו למאסר עולם בבית משפט צבאי ייבחנו על ידי ועדה ממליצה בראשות שופט צבאי טרם הבאתן להחלטת מפקד הפיקוד. הרכב הוועדה וסדרי פעילותה הינם בדומה לוועדה הפועלת מכוח חוק שחרור על תנאי ביחס לאסירים שנידונו למאסר עולם על ידי בית משפט אזרחי (לרבות מחבלים שנשפטו בישראל) בהתאמות הרלוונטיות לאזור יהודה ושומרון".
שופטי בג"ץ, ניל הנדל, יוסף אלרון ואורי שהם (שופט בדימוס), בירכו בפסק הדין על הקמת ועדה לקציבת עונשים ביהודה ושומרון. השופט שהם כתב: "ראוי לקדם צעד זה במהרה, תוך התאמת החקיקה ככל האפשר להסדרים הקיימים בחוק שחרור על תנאי, בדגש על הרכב הוועדה וסמכויותיה".
לפנייה לכתב/ת 
