כאבים ביחסי מין אחרי לידה? יש מה לעשות

לפעמים הלידה משאירה אותך מצולקת מבפנים, והכאב שאת חווה בחדירה בלתי נסבל. "כאבים ביחסי המין, דיספראוניה, הם תופעה שכיחה", אומרת איה בראשי מאירוביץ', פסיכולוגית קלינית ב"עולם ומלואה", המרכז המתקדם לבריאות נפש האישה.

"40־20 אחוז מהנשים סובלות מזה בשלב כלשהו בחייהן, אך רבות אינן פונות לרופא בשל חשש או מבוכה, וחבל. את הכאבים המופיעים בזמן קיום יחסים חשוב לאבחן, ממש כמו כאבי ראש או בטן שצצים לפעמים אצל כולנו. חלקם נובעים מבעיה רפואית כמו זיהום, חלקם תולדה של טראומה גופנית כמו לידה. לפעמים הסיבה היא כיווץ יתר של שרירי רצפת האגן ולפעמים הגורם לכאבים האלה רגשי".

יחסי מין אחרי לידה. כאבים פיזיים(צילום: Shutterstock)

הטיפולים

יפעת קמר, פיזיותרפיסטית מומחית לרצפת האגן ולשיקום מיני ב"נגה מדיקל", המרכז לכירורגיה גינקולוגית מתקדמת, מכירה את התופעה מקרוב. "אני נוהגת לשאול כל אישה שמגיעה אליי על הנושא המיני", היא אומרת, "וכשיש קושי אנחנו מטפלות בו ביחד. כשיש כאב בזמן חדירה השרירים מתכווצים אוטומטית, רפלקסיבית, מה שרק מחמיר את הכאב. לכן חשוב ללמוד להרפות, לנשום ולהיעזר בטכניקות מגוונות כדי להגיע לשיפור.

לפעמים העבודה היא ידנית, עיסוי ומתיחות, לפעמים אני ממליצה על דיקור יבש בנקודת הכאב בנרתיק, שכן המחט עובדת בעדינות רבה על הרקמה ומשחררת אותה. לפעמים אני מנחה את המטופלת כיצד להשתמש בוויברטור בבית כדי לעבוד על ויברציות, ויש מי שדמיון מודרך עוזר לה". התרגול הפיזיקלי מסייע להרפיית השרירים ובד בבד גם מזרים יותר דם לאזור, מה שבעצמו תורם רבות להחלמת הרקמה. "לרוב מספיקה סדרה של כשמונה טיפולים, שכל אחד מהם נמשך כשעה. אבל חשוב לזכור שעבודה רבה נעשית בבית, בתרגול ההרפיה. לפעמים אפשר להיעזר גם במשחות מאלחשות שתומכות בתהליך או בזריקות מרפות שרירים. הטיפול הרפואי עובד יפה בשילוב הטיפול הפיזיקלי, ובעיניי חשוב שכל אישה תעבור בדיקה של רצפת האגן".

"בהיעדר בעיות אחרות, כדאי לגשת לפיזיותרפיסטית מומחית לרצפת האגן בשני שלבים בחיים: אחרי הלידות, ובתחילת גיל המעבר, כשהרירית נעשית דקיקה ויבשה וכדאי לתרגל. מעבר לזה, כל סימפטום של דליפת שתן מצדיק טיפול. אין סיבה, בשום גיל, להסתובב עם פד לספיגת שתן. וכמובן, לא לחכות שהשלפוחית תבלוט החוצה. ברגע שאישה מרגישה כובד בנרתיק כדאי שתיגש לאורו־גינקולוג שיידע לבדוק ספציפית אם היא סובלת מצניחה של איברי האגן".

ניתוחים לתיקון האנטומיה ושיקום התפקוד(צילום: shutterstock)

הניתוחים

ד"ר בנימין פיינר, מנהל היחידה לאורו־גינקולוגיה ורצפת האגן בבית החולים "הלל יפה" וממייסדי נגה מדיקל, עוסק בניתוחים לשיקום האנטומיה ולהחזרת התפקוד למצב תקין. "יש שתי קבוצות של ניתוחים לשיקום רצפת האגן", הוא מפרט. "נשים מבוגרות מאוד עוברות לעיתים ניתוחים לסגירת הנרתיק, ולרוב נשים צעירות יותר מטופלות בעקבות צניחת איברי האגן או בגלל בעיות בשליטה במתן שתן. הצניחה גורמת להפרעה בהתרוקנות עד כדי עצירה במתן השתן, ולעומתה בעיות השליטה עלולות להוביל לדליפת שתן. שתי הפתולוגיות נפוצות מאוד, יכולות להתרחש בו־זמנית, אבל אינן קשורות זו לזו. במקרים רבים זה מתחיל בלידות, אבל הסימפטומים מופיעים באמצע החיים, כשהגרביטציה והעלייה בלחץ התוך־בטני גורמים להחמרה בהשפעתם. לרוב יסבלו מהבעיות האלה נשים בגילי 40־60. הניתוח לתיקון הצניחה לרוב לפרוסקופי, ואילו בדליפת שתן הגישה היא בדרך כלל וגינלית".

"אצל כשלושה־ארבעה אחוזים מהנשים ייווצרו בעקבות הניתוחים הידבקויות שיובילו לכאבים. לרוב, הכאבים אינם תוצאה של הידבקויות, אלא של המניפולציות שנעשות בהליך הכירורגי באזור הנרתיק. לפעמים, כדי לקבע תפרים או כדי לקבע את הרשת שתומכת באיברים שצנחו, או את הסרט שמונח מתחת לשופכה במקרי דליפת שתן ‑ נוצר מתח ברקמה או גירוי של סיב עצב. אלה עלולים לגרום לכאבים בנגיעה בזמן בדיקה, וכמובן גם בחיי היומיום ‑ בהליכה, בריקוד, בישיבה או בקיום יחסי מין".

"צריך להבדיל בין הכאב הסביר בשבועות שאחרי הניתוח, שיכול לצוץ בישיבה, בזמן ההשתנה ועוד, והוא הגיוני ולא מצריך טיפול, לבין כאב שנמשך מעבר לזמן הסביר אחרי הניתוח. אם האישה עדיין סובלת מכאבים יותר מחודש אחרי הניתוח, חשוב שתדווח על זה כשהיא מגיעה לביקורת. בבדיקה אפשר לזהות את הרגישות באגן ולהפנות אותה לפיזיותרפיה, שהיא אחת הדרכים היעילות להקלה. אין שום סיבה ושום הצדקה לחיות עם כאבים. לא בהליכה, לא בישיבה, לא בספורט, ובוודאי לא בסקס. אפשר וצריך לטפל בכאבים האלה".

 הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של ידיעות אחרונות"