מחקר: אספירין לאנשים מבוגרים ובריאים - לא מועיל ועלול לסכן
חודש לאחר פרסום המחקר שגילה שאספירין אינו מפחית משמעותית את הסיכון להתקף לב, שבץ מוחי או סרטן, מגלה מחקר חדש שנערך בקרב אנשים בריאים בני 65-70 כי אספירין, לא רק שלא מגן בפני תמותה, אלא מגביר סכנת דימומים בגוף. מומחה: ההמלצות לא השתנו לחולים שנוטלים אספירין
ספקות חדשים באשר לתועלתו של האספירין: חודש לאחר פרסום המחקר שגילה כי האספירין אינו מפחית את הסיכון ללקות במחלות לב או סרטן, מגלה מחקר חדש כי סכנת הדימום מהתרופה שלא פעם כונתה "תרופת הפלא של המאה העשרים", גוברת על יתרונותיו, גם במינון נמוך. הממצאים פורסמו בגיליון החדש של כתב העת New England Journal of Medicine.
החוקרים מארה"ב ואוסטרליה בדקו מעל 19 אלף נבדקים, מ-34 מרכזים רפואיים בארה"ב ו-16 באוסטרליה. חלק מהנבדקים היו בני 70 שנים ומעלה, אחרים ממוצא היספני או אפרו-אמריקני, היו בני 65 ומעלה והיו בסיכון מוגבר להתקפי לב או דמנציה.
לאחר כחמש שנים של טיפול, שיעור תחלואת הלב בקרב 9,525 המתנדבים שקיבלו מינון יומי של 100 מיליגרם אספירין לא הייתה נמוכה משמעותית מקבוצת הביקורת שכללה 9,589 איש שקיבלו תרופת פלצבו (ללא חומר פעיל).
בתוך כך, שיעור הדימומים בקרב המטופלים שטופלו באספירין היה גבוה ב-38%, בהשוואה לקבוצת הבקרה שטופלה בפלצבו. שיעור התחלואה בשבץ מוחי או בדימומים ממערכת העיכול היה 8.6% בקרב המטופלים באספירין, בהשוואה ל-6.2% בקרב המטופלים שקיבלו פלצבו. שיעור הדימומים מסכני החיים בקרב המטופלים באספירין עמד על 3.8% בהשוואה ל-2.8% בקרב קבוצת הפלצבו.
בקבוצת המטופלים באספירין, שיעור התמותה, התחלואה בדמנציה או מחלות אחרות עמד על 21.5 מקרים לכל אלף איש בשנה בקרב המטופלים באספירין, בהשוואה ל- 21.2 מקרים לכל אלף איש בשנה בקרב קבוצת הבקרה שלא טופלה בתרופה פעילה. גם כאן, ההבדל בין שתי הקבוצות לא היה משמעותי סטטיסטית.
קצב התמותה מסרטן היה הגבוה ביותר
גם כאשר צוות החוקרים בחנו את שיעור התמותה מכל סיבה, לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות: שיעור התמותה בקרב מטופלי האספירין עמד על 12.7 מקרים לכל אלף איש בשנה, בהשוואה לקבוצת המטופלים בפלצבו בה עמד שיעור התמותה על 11.1 לאלף איש לשנה.
סיבת המוות המרכזית בקרב מטופלי האספירין הייתה מחלת הסרטן: 3.1% ממטופלי האספירין מתו מסרטן, בהשוואה ל-2.3% מהמטופלים בפלצבו. קצב התמותה מסרטן היה הגבוה ביותר שלוש וחצי שנים לאחר תחילת המחקר, כשסיבות התמותה המובילות היו סרטן הקיבה וגידולים במערכת העיכול.
המחקר הנוכחי, שכונה ASPREE הופסק הרבה לפני המתוכנן, לאחר שהיה ברור לחוקרים ש"תרופת הפלא" לא חוללה פלאים.
ההנחיות כיום בישראל המסתמכות על הנחיות האיגוד האירופי לקרדיולוגיה, ממליצות על מתן אספירין יומי רק לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה מאוד למחלות לב וכלי דם, על פי מדדים המסתמכים על רמת סיכון התחלואה והתמותה, כמו מדד הקרוי "פרמינגהם". בשאר אוכלוסיות הנשים והגברים, הנמצאים בסיכון בינוני או נמוך, אין המלצה גורפת ליטול אספירין, בעיקר בשל סכנות הדימומים האורבות למשתמשים.
כאמור, לפני חודש פורסם מחקר נוסף שהוצג בכנס החברה האירופאית לקרדיולוגיה שנערך במינכן, שמצא כי אספירין לא הפחית את הסיכון ללקות במחלות לב כלי דם או סרטן. בתוך כך, נמצא שוב כי נוטלי האספירין סבלו מדימומים במערכת העיכול בשיעור גבוה מאלה שנטלו גלולות דמה. נוטלי האספירין סבלו יותר גם מדימומים מהאף, צרבת או כאבי בטן.
"מתן אספירין למניעה ראשונית שנוי במחלוקת זה שנים", אמר פרופ' דורון זגר, הנשיא הנבחר של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה מהמרכז הרפואי סורוקה, שהשתתף בכנס במינכן, זמן קצר לאחר פרסום הממצאים, "המלצות האיגוד הקרדיולוגי האירופי, שהאיגוד הקרדיולוגי בישראל שייך אליו ומאמץ את הנחיותיו, היו כבר כמה שנים שאין מקום לטיפול מונע כזה, אך הבסיס המחקרי שלהן לא היה מבוסס דיו".
לדברי פרופ' זגר, ההגנה ממחלות לב וכלי דם בקרב משתתפי המחקר, הגיעה לא מהאספירין אלא מהתרופות האחרות: "חלק מההסבר האפשרי לממצאי המחקר החדש הוא שבשנים האחרונות אנו מפחיתים מאד את הסיכון הקרדיאלי של מטופלים כאלה על ידי טיפול בהפחתת הכולסטרול בדם באמצעות תרופות הסטטינים, ואיזון לחץ הדם".
חרף האכזבה מתוצאות מחקר האספירין, הקרדיולוגים בכנס היו תמימי דעים שההנחיות לא ישתנו בקרוב. פרופ' זגר: "אני מציע שמטופלים המקבלים אספירין לצורך מניעת מחלת לב יתייעצו עם הרופא שלהם באשר לצורך בהמשך הטיפול. נדגיש שוב שמחקרים אלה אינם משנים דבר לגבי ההוראה למתן אספירין בחולים שכבר יש להם מחלה ידועה בלב או בכלי הדם".
מהורדת חום וכאבים עד מניעת מחלות לב
כבר בשנת 400 לפנה"ס הרופא היווני היפוקרטס, אבי הרפואה, רשם למטופליו תרופה להקלת כאב וחום שנרקחה מעלי עץ ערבה, שעשיר בחומר סליצין.
באוגוסט 1897 הצליח הכימאי הגרמני פליקס הופמן לסנתז חומר שהורכב מאותו סליצין, והצליח לשכנע את חברת באייר לשווק אותו. ב־1915 אושר האספירין לשיווק גם ללא מרשם רופא.
אספירין שייך לקבוצת התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידים (NSADS). הוא מורכב מחומצה אצטיל־סליצילית, שמתערבת במנגנונים שונים הקשורים ביצירת
דלקת ובקרישיות הדם. הוא משמש לשיכוך כאבים, הורדת חום, הקלת תסמיני דלקות פרקים ומניעת היווצרות קרישי דם. האספירין נמכר כמרכיב בתרופות שונות ותחת מותגים רבים שמכילים את החומר המקורי.
האספירין מעכב שני אנזימים: האחד נקרא Cox-1 והוא אחראי על ייצור הריר (ששמו מוצין) שמגן על דופן הקיבה. השני נקרא Cox-2 והוא מווסת חומר כימי ששמו פרוסטגלנדין, שמווסת את חום הגוף, תחושת כאב ודלקת.
בשנים האחרונות נמצא שהאפקט המגן של האספירין מתבטא בשני מישורים: הוא לא רק מסייע לדילול הדם, אלא גם מפחית את התהליך הדלקתי שנוצר בכלי הדם ותורם לחסימות בהם, מה שעלול לגרום להתקף לב ולשבץ מוחי.
אחת מתופעות הלוואי העיקריות של משפחת התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידים היא נטייתן לגרות את הקיבה ולגרום לכיב ולדימום, משום שהן מעכבות, כאמור את האנזים Cox-1 האחראי על ייצור הריר שמגן על הקיבה. מסיבה זו מומלץ ליטול אספירין אחרי האוכל (על קיבה מלאה). אספירין עלול גם לגרום למחלת ריי הנדירה, שגורמת לפגיעה מוחית ולפגיעה בכבד. מסיבה זו אסור לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 12.
כיום רושמים הרופאים אספירין לרוב החולים שנמצאים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם: אלה שסובלים מיתר לחץ דם, סוכרת, השמנה, רמות גבוהות של כולסטרול, עישון או היסטוריה משפחתית של המחלות האלה.
מחקרים רבים מצאו שאספירין מאריך תוחלת חיים ומונע תמותה. כמה מחקרים בעבר, שכאמור הופרכו כעת, מצאו שהאספירין מגן מפני מוות ממחלות לב וסרטן בעשרות אחוזים, גם שנים אחרי תחילת הטיפול.
צפו: וברגע האמת – כך מטפלים בהתקף לב
לפנייה לכתב/ת 
