ורדה רזיאל–ז'קונט: "עכשיו אני מרגישה זקנה די סבירה"
ורדה רזיאל–ז'קונט מספרת בגילוי לב מה היא עשתה כדי למצוא חן בעיני עצמה, עשור אחר עשור. "הרווחתי ביושר כל קמט"? "להזדקן בחן"? הצחקתם את ורדה, שעל סף גיל 78 מרגישה "זקנה די סבירה". הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון סוכות של "ידיעות אחרונות"
בגיל 23 הרגשתי לראשונה שאני מזדקנת. זוכרת את עצמי יושבת בבגד ים על איזה חוף ומרגישה מכוערת. הייתי אומללה, שפלת רוח, נשואה ואמא לתינוקת, וחשתי הכי מתה בתוכי. אז, בתחילת שנות ה־20, הרגשתי כעלה נידף צהוב נבול, שעומד לנשור עוד מעט, ומה שאמור היה להיות נעורים היה בעיניי קיום רופף, הגיהינום, שלאחר מכן צריך למות.
בגיל 58 אפילו האהבה הפורחת לא הצליחה להעלים את העובדה שקו הלסת שלי מתחיל להיעלם. אוף! זה היה דבר שקשה להשלים איתו. חברותיי אישרו לי שמה שאני רואה במראה איננו פרי דמיוני. זה נמצא שם. גם העפעפיים הכבדים שכיסו את העיניים גרמו לי להיראות חמורת מבט. באוויר התחיל להיות הרבה באזז אודות "הרמת פנים". לא אהבתי את דיבורי "הרווחתי ביושר כל קמט" או "להזדקן בחן", אבל כל פגמי הגיל נראו לי זניחים לעומת אובדן קו הלסת שלי, ההולך ומתקדם לקראת מראה "בולדוגי".
ואז התחיל הסיפור נוסח המלט: "לעשות ניתוח או לא לעשות ניתוח". עומדת מול המראה, מותחת את הצדעיים, כבר פגשתי את הרופא וקיימנו דיון באפשרויות. אמנון אישי לא הבין מה נפל עליי. הוא התנגד בכל תוקף: "בעיניי את יפה כמו שאת. ניתוח? בשום אופן לא! עם הרדמה כללית? לא, אני לא מסכים!".
בחיי שהלכתי לעשות פייס־ליפט בעיקר כי מאסתי בהתלבטויות, כי הייתי חייבת להיות אחרי זה. נורא פחדתי, אבל רציתי לסלק את הדיונים העצמיים בענייני מראה קו הלסת שלי. וכך זה קרה. תאמינו או לא: הכאבים, הצריבות, הלחץ, המשיכות, הנפיחות, שטפי הדם עם כתמי האדום, הסגול, השחור והצהוב כל אלה היו כלום ואפס לעומת המראה שהתגלה לי מיום ליום אחרי הניתוח. כאשר הייתי פוגשת את עצמי במראה הרגשתי שאני מסוגלת לקפוץ מתוך עורי מרוב שמחה.
בשנות ה־70 של חיי, אחרי ניסיונות כאלה ואחרים (ושוב התלבטויות), מצאתי את עצמי מחליפה/מכסה בהדרגה את שיניי הירקרקות המכורסמות בכתרים של זרקוניה.
היה כיף לעבור את התהליך? לא. מי אוהב זריקות הרדמה מקומיות? פה עקום מורדם שנראה לך שלעולם לא יתעורר? אבל מה זה לעומת חיוך אמנם לא בלובן של שיני הוליווד, אבל חיוך נאה שאין מה להתבייש בו. ומה עם הלחיים השקועות שהשומן שלהן נודד אל קצה הלסת? שתי גולות המרבעות את הפנים?
הפלסטיקאי שלי רוצה למלא את הפנים בחומרי מילוי, אבל אני לא אוהבת את הפנים הממולאות שנראות כמו פיתה או סופגנייה. התפשרנו על גזירה ותפירה קלה, ואחר כך שאיבת שתי הגולות האידיוטיות שאי פעם היו תחתית הלחיים שלי.
האם אני נראית בת 18? לאאאאאאא.
בת 30? לאאאאאאאאא.
אבל להרגשתי אני זקנה די סבירה.
הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון סוכות של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
